פרסי

886 23 6
                                    

אני ואנבת יצאנו לפיקניק בפארק ליד המחנה , היא הכינה פנקייקים ולחמניות אווריריות  ( הכול כחול כמובן  )
אני הבאתי סלטים .
לקחתי צלחת ומילאתי אותה בערימה גדושה של פנקייקים ועל הכל סירופ שוקולד, אנבת לקחה צלחת מילאה אותה בסלט                         " יצא לך יחסית טעים , מוח עצה" אמרה תוך כדי שדחפה כף מלאת סלט אל פיה "תודה חכמולוגית, גם לך יצא לא רע ," אמרתי . אנבת תקעה לי מרפק בצלעות "טוב, טוב, יצא לך מעולה.עכשיו את מרוצה ?" שאלתי שאלתי בגיחוך ציני "מאוד" אמרה ונישקה אותי. לפתע הופיעה מולנו הודעת אייריס-נט ושם עמד ליאו עם מבט נגעל "וואו, תשמרו את זה לאחר כך… " אמר ושנינו הסתובבנו אליו מופתעים וסמוקים " מה אתה רוצה ליאו ?" שאלה אנבת בגלגול עיניים מנסה להפר את המבוכה                      " כירון אמר לי לקרוא לכם , צריך עזרה במחנה , אחד הטירונים נתן ל3 הידריות להיכנס למחנ…"  ליאו התנתק מהקשר " אני חושבת שאנחנו צריכים ללכת מוח עצה , " אמרה והתרוממה על רגליה באנחה כשלפתע אדם עם פנים מטושטשים התגנב מאחוריה עם מטלית בד שחורה שרק אלוהים ידע מה היא "אנב…" באתמ לומר ופתאום חשכה נפלה על העולם. הרגשתי בד מחוספס על אפי , היה לו ריח של משהו מתוק ( לא במובן הטוב ) פתאום הפסקתי להרגיש תחושה בגוף ונרדמתי.

כשאלפים פוגשים חצויים ...Where stories live. Discover now