כשאלפים פוגשים חצויים ...

טאם

הכל היה שחור ושקט. השקט היה בלתי נסבל. התיישבתי וניסיתי למלמל משהו כדי לשבור את השקט ששרר שם, אך הד קולי חזר אלי ושיגע אותי, זה הרגיש כאילו מיליוני זכוכיות מתנגשות בראשי.  
ישבתי שם במשך פרק זמן שהרגיש כמו נצח ולפתע ראיתי אותו .
או לפחות שמעתי אותו , אך מוחי גיבש לו מראה משלו .
שמעתי צעדים מתקדמים לעברי ופרי הדמיון שלי גיבש את רחש הצעדים לדמות, גבוהה וחסרת פנים. היה לו גוף של גבר גבוה ושרירי . ידעתי שזה רק הדמיון שלי ושהתחלתי להזות, אך משהו בזה נראה לי אמיתי.
הצעדים נעצרו בפתאומיות.
" אתה טאם אני מניח? " הוא שאל וקולו כאילו ליטף אותי , אך זה לא היה ליטוף נעים , זה היה יותר כמו נחל של כאב שעבר בגופי והרעיד אותו .
הצטמררתי .
" אני מניח שאתה לא יודע מי אני , לפחות לא עכשיו. ולבינתיים אני לא אספק לך את המידע הזה "
הרגשתי את הנשימה שלו בעורפי וסובבתי את הראש , פחד עלה בי.
" אז ספר לי על עצמך "
גל כאב נוסף עבר בגופי .
נאנקתי .
הרגשתי את מבטו חולף עלי, בוחן אותי.
התכווצתי כנגד מבטו .
" מה אתה רוצה ? " קולי נשמע חלש וכאוב .
" מה אני רוצה ? " הוא שאל בקול  משועשע " ממ…אני רוצה הרבה דברים. אבל ממך , ממך אני רוצה כוח. תבין טאם , ניחנת בכישרון , יש לך יותר מדי כוח משצריך להיות לילד בגיל שלך , או לכל אחד…אתה חסר ניסיון לחלוטין ואתה לא משתמש אפילו בחצי מכוחך. אתה מבין , אם תלמד לשלוט בכוח הזה אתה יכול לעשות דברים עצומים. אבל לא תזכה בהכשרה הזאת מ'המורים' שלך . נו טוב, העברנו את זמננו יופי, עכשיו אתה צריך להתעורר " הוא אמר וקולו הדהד במרחב
" מה? " שאלתי כששמעתי קולות ' תתעורר ! טאי תתעורר! ' .
הרגשתי כאילו גומיה נמתחת לי בראש ואז נעזבת בפתאומיות ורעד עבר בגופי.
פקחתי את עיני וראיתי את לין עומדת מעלי ומנערת אותי " טאי! התעוררת ! סופי אמרה לנו לבוא אליה דחוף , היא אומרת שקיף נעלם !"
הזדקפתי במיטתי וקמתי במהירות .
" קיף נעלם? איך זה קרה ? " שאלתי את לין תוך כדי שהשחלתי את החולצה מעל ראשי " אני לא יודעת , אבל בוא כבר ! " פאניקה נשמעה בקולה " בסדר " הלכתי לעבר הדלת ויצאתי החוצה.
" אחרי ! " לין אמרה והתחילה לרוץ לעבר רחבת הביתנים .
רצתי אחריה , אני לא יודע מה קרה לקיף , אבל  הייתה לי תחושה שזה היה קשור לחלום, זה חייב להיות.