כשאלפים פוגשים חצויים ...

פרסי

אחרי שכירון הכריז על חזרתנו בפני כל המחנה ( שכמובן התנפלו עלינו בצעקות ובקללות שאני לא אציין פה עכשיו) כשכולם פנו לביתנים שלהם סופי פנתה לכירון
" חשבתי על זה הרבה ולא הצלחתי למצוא פיתרון , אני אומנם פוליגלוטית אבל שאר החברים שלי לא , אז איך אתם מבינים אותנו ואנחנו אותכם ?"
" ילדתי היקרה , יש לזה פיתרון פשוט , כל החניכים פה יודעים לדבר יוונית עתיקה מלידה . לאחר הברית של האלים עם האלפים , מסיבה לא מוסברת , כל נצר לאלים שנולד מאז יודע לדבר בשפה המוארת. אני רק למדתי אותה במהלך השנים, ואני חייב לומר , השפה שלכם יותר קשה מכל שפה אחרת שלמדתי בחיי"
סופי הנהנה בהבנה " אז… זה אומר שהאלפים יודעים לדבר ביוונית עתיקה ?"
" אני חושש שרק מעטים יודעים לדבר בשפתינו" ענה לה כירון " עכשיו, לסידורי השינה . מכיוון שאף אחד מכם לא בן או בת של אל או אלה , נצתרך לשים אתכם בביתן של הרה "
השתנקתי.
למה כירון בכלל העלה את הרעיון הנוראי הזה ?
טוב , אם באמצע הלילה יפגע ברק במחנה ויהרוס אותו , אני לא אהסס להאשים את כירון .
"בוס, חזרת!"
רקיעת פרסות נשמעה מאחורי.
הסתובבתי וראיתי את הפנים ( הארוכות , יש לציין ) של פגסוס שחור וגדול .
"בלאקג'ק" קראתי לעברו וליטפתי את צווארו הארוך .
" בוס, מאז שנעלמת , לא אכלתי אפילו דונאטס אחד .
עברתי גמילה קשה ומייסרת מדונאטסים .
בוס, נסתובב טיפה ביחד , נעביר זכרונות, ועל הדרך תקנה לי קופסאת דונאטס מצופים אבקת סוכר וסוכריות ?"
אמר במבט טחינה.
"אתה יודע מה, אפילו לא צריך לשתף חוויות . דונאטס יספיק"
" אולי יותר מאוחר "
הוא זינק באושר והתחיל לשיר,
" יש לי בוס
לבוס יש דונאטס
לה לה לה …"
וככה המשיך לשיר עד שכבר לא שמעו אותו .
" נשברה לו הקרן ?"
נשמע קול מאחור , הסתובבתי וראיתי את לין מתבוננת בבלאקג'ק בחשד.
" אמ… לא ששמעתי " אמרתי לה .
" אז הוא לא אליקורן ?" שאלה ביאנה .
" לא הוא לא אלריקון " עניתי בחזרה.
" אליקורן." היא תיקנה אותי .
" אז איך אתה מסוגל לדבר איתו , לא שמעתי אף אחד חוץ מסופי שמסוגל לדבר עם בעלי חיים " אמר דקס .
" קיבלתי את זה ככוח מאבא שלי .
אני מסוגל לשלוט במים ולדבר עם בעלי חיים הנמצאים במים, עם סוסים ואמ…  עם זברות "
שאגת צחוק נשמעה מימיני.
קלאריס מחתה דמעות מעיניה . " אני מצטערת , אבל יש סיכוי תוכל לשכנע את הזברה שלי לא לצאת מהפסים ?" אמרה ומיד פרצה עוד שאגת צחוק מפיה.
קונור שוד ניגש אל עבר כירון .
" אז איפה לסדר להם את המיטות אדוני?" שאל באלגנטיות כשהוא מחטיף מבטים סמוים אל עבר לין
"ביתן הרה. ומהר למה, ארוחת הערב תהיה מוכנה בדיוק עוד חצי שעה . בינתים תעזור להם להסתגל "
קונור הנהן ופנה אל עבר החבורה וקרא להם לבוא אחריו.
" את ראית את זה ? למישהו יש קראש " אמרתי בחיוך גדול
" פרסי " אמרה לי אנבת ומשכה אותי בידה אל עבר שדה התותים .
הרגשתי את ידה מרפרפת על פני ידי ומושכת אותי קדימה .
" אני שומעת קולות .
אני שומעת מישהו לוחש לי לעשות דברים .
הוא חזק . 
אני לא יודעת כמה זמן אני כבר אוכל להתמודד מולו . 
הוא משכנע אותי לעשות דברים שאני לא רוצה , ואני לא מצליחה , פרסי .
אני פשוט לא מצליחה " אמרה ודמעות זולגות מעיניה האפורות .
קירבתי אותה אלי חזק וחיבקתי אותה .
" הכל יהיה בסדר" לחשתי לה וניגבתי בידי את דמעותיה הזולגות במהירות על פניה.
" אנחנו נמצא את מי שעושה לך את זה , אני מבטיח " אמרתי
היא קירבה את פיה לעבר פי ונישקה אותי נשיקה ארוכה וחמימה.
" מוח עצה " אמרה לאט והתבוננה בי בעינים האפורות כסערה .
" אני אוהבת אותך "
" גם אני אוהב אותך חכמולוגית " לחשתי לאזנה .
בו בזמן הבטחתי לעצמי הבטחה.
אני אהרוג את כל מי שיפגע באנבת .