כשאלפים פוגשים חצויים ...

הייזל

אני חושבת שאני מתחילה לחבב את הבחורה הזאת , בהתחלה היה נראה כאילו סופי פגיעה וחלשה אבל מי כמוני יודע שלא שופטים על רושם ראשוני . הסתכלתי סביב בימינו היה חדר אמבטיה ענק מולנו היה ארון גדול עם ארונית שעליה היה מונח כלוב בתוכו יצור קטן עם כנפיים ורסטות  בצבע סגול/ורוד זוהר שלא נראו מתאימות . דפיקה נשמעה בדלת "כן?" שאלה סופי "זאת אני רק באתי להביא שמיכות ומזרונים " אמרה אדליין מעבר לדלת ונכנסה היא נקשה באצבעותיה ושלושה מזרונים הופיעו על הרצפה עם כריות ושמיכות צמר " לילה טוב , ו… תקראו לי אם תצטרכו משהו " אמרה בחיוך והסתכלה במבט אוהב לעבר סופי , הרגשתי צביטת קנאה , כמה הייתי נותנת כדי לראות את אמא שלי מסתכלת עלי ככה … אבל זה עבר ובואו לא ניכנס לזה כרגע . יש משהו מאחורי זה , חשבתי לעצמי , לא עשינו שום דבר כדי שהיא תחבב אותנו , אז למה היא נותנת לנו אוכל ומקום ללון בו ? "אז , השירותים בימין ואם אתן רוצות להתקלח יש שם אמבטיה " אמרה סופי בניסיון לשבור את הדממה ששררה בחדר . פייפר נכנסה ראשונה ואחריה אני התקלחתי בזריזות נכנסתי למיטה והתכרבלתי בשמיכה