ליאו

435 15 3
                                    

זה קרה תוך כמה שניות התרוממנו באוויר ואז נפלנו אל תוך איזה משהו מוזר והגענו לחווה מלאת יצורים במכלאות ויצורים קטנים ירוקים " מה אלה ?" שאלתי " אלה גנומים הם עוזרים לנו בעבודות בית ובחוץ " לפתע, יצאו מדלת הבית שני אנשים. גבר ואישה, בערך בני עשרים ומיהרו לכיווננו. הוצאתי פתיש כבד מחגורתי, וראיתי שגם כל החברה הוציאו נשקים. אבל האנשים התעלמו, ממנו ורצו לעבר סופי " מי הם?" שאל האיש. והאישה נקשה באצבעותיה. לפתע הופיע מגש של עוגה גדולה וכמה קערות " איך…?" אמר ג'ייסון והאישה הסתכלה עליו במבט מופתע " אלה : פרסי , אנבת, ליאו ,פייפר, ג'ייסון, פרנק והייזל " אמרה סופי    " ואלה גריידי ואדליין . הם ההורים שלי " הציגה לפני החבורה. אדליין הביאה את המגש אל סופי " אני רואה שיש לכם הרבה על מה לדבר " אמרה לסופי ולחשה לה משהו סופי הנהנה ואדליין וגריידי הלכו וצפו בנו מעבר לחלון. זה הזכיר לי כמה אני מתגעגע לאמא שלי " אוקי, יש לנו הרבה דברים לדבר עליהם
מה זה אלפים ?
איך ההורים שלך כך כך צעירים את נראת בת 15 והם נראים בני 20?
איך מצאתם אותנו ?
איך לעזאזל  הגענו לכאן?" שאלה אנבת
" את צודקת
אלפים זה כל מי שנמצא פה ובכל הערים האבודות יש לנו כוחות מסוימים לכל אחד אלפים לא מזדקנים אנחנו עדיין לא יודעים עד איזה גיל אפשר לחיות והדבר היחיד שמזדקן אצלנו זה האוזניים הם נהיות חדות יותר ויותר על פי השנזים .
ראיתי משהו שאני לא יודעת להסביר אותו באמצע החדר שלי זה היה כמו תמונה ענקית בתלת מימד ראינו שם אתכם חטופים את החוטפת וראינו ברקע פסל שנמצע רק בעיר אחת בערים האבודות וזינקנו לכאן ."
אמרה סופי וסיימה את המשפט בהתנשפות.

כשאלפים פוגשים חצויים ...Dove le storie prendono vita. Scoprilo ora