כשאלפים פוגשים חצויים ...

הייזל

אני ופרנק רכבנו על אריון בדרך למחנה החצוים פרנק נשען מאחורי על האוכף של אריון ונאנח
" שמעת לאחרונה מניקו ?" שאל פרנק "לא, האמת התקשרתי אליו כמה פעמים באייריס-נט אבל הוא לא עונה , הוא כנראה בשאול . למה שאלת ?" אמרתי בחצי אכזבה הלוואי שניקו היה עונה לי,לא דיברתי איתו כבר חודשים ואני מתגעגעת אליו "סתם , זה פשוט …"
בום !
הסתכלתי מסביב וראיתי את סהר מרוסק על הרצפה .
חיפשתי במבטי את פייפר וג'ייסון הרי הם רכבו עליו אבל הם לא היו לידו "פרנק…" אמרתי והסתכלתי עליו כעבור כמה רגעים הצביע על נקודה באופק "שם" אמר התבוננתי קרוב וראיתי שתי דמויות מתגלגלות על האפר " פייפר וג'ייסון" אמרתי בהקלה ודרבנתי את אריון לכיוונם כשהתקרבנו ראיתי את ג'ייסון הולך לכיוון חורשה גדולה ואת פייפר נשארה במקום שהייתה בו ירדתי מאריון וחיבקתי את פייפר בהקלה. לפתע ג'ייסון הגיע מתנשף מאחורי שיח מלא עלים  וסיפר לנו על אנשים עם גלימות ועל סהר  זה הרגע שבו האינסטינקטים שלי נכנסו לפעולה,
אבל זה היה מאוחר מדי הרגשתי ידיים אוחזות בי חזק הרחתי ריח מתוק דוחה ונרדמתי