כשאלפים פוגשים חצויים ...

סופי

"אתן בסדר ?" שאלתי את הבנות , אני עדיין לא ידעתי אם אפשר לסמוך עליהן אבל כמו שאומרים 'תשמור את חבריך קרובים ואת אויביך עוד יותר ' אבל במצב הזה לא ידעתי אם הם האויבים או החברים והייתה לי תחושה שזאת גם הרגשתם. "כן , תודה שאת מארחת אותנו אבל למה ?" שאלה הייזל " מה למה ? " שאלתי בבלבול "למה את דואגת לנו ומארחת אותנו ?" שאלה שוב "מה שהיא מתכוונת שלעולם יש מניע , מה המניע שלך ? " שאלה אנבת " תקשיבו , לפני שבאתי לערים האבודות חייתי בערים האסורות . אחת מהסיבות למה הסכמתי להגיע לכאן היא שהרגשתי לא שייכת , ואף אחד לא יכל לעזור לי ואני עכשיו רוצה לעזור לכן , אני אגיד את האמת אני לא יודעת אם אתן אויבות או משהו אחר אבל אני סומכת עליכם ואם אתן תפנו לי גב אני אפנה לכן גב בחזרה . אני מנסה לעזור לכן אבל אם אני אראה שזה עובד נגדי אני מצטערת אבל אם אתן תבגדו בי זה יהיה הדדי " אמרתי