וויל

322 17 1
                                    


" זה לא הגיוני, זה לא הגיוני , זה לא הגיוני!" אמרתי בכעס
" תירגע, אנחנו נמצא פתרון " אמר ניקו לידי בקול רגוע מזויף.
" ניקי , אנחנו צריכים למצוא אותם , והכל באשמתי ! זה משהו שכל בן אפולו יכול לראות ! אני ראיתי חלק מזה , ניקי , אני ראיתי עקבות של אור , לאן הן מובילות !?  * Πήγαινε στα κοράκια!" אמרתי בזעם. ושחור התחיל לרצד בקצוות עיני . " הכל בסדר , תירגע , אנחנו עוד נמצא אותם . ותפסיק לקרוא לי ניקי " ניקו אמר בשלווהוהניח את זרועו על ידי. משום מה כשניקו נוגע בי, אני מרגיש יותר משוחרר. אבל הפעם זה לא הקל על כעסי " איך אתה יכול להיות כל כך רגוע , ניקי? השבעה כנראה איפשהו מתים, או גוססים, מחכים לעזרה שלא באה . וכל זה בגלל שאני לא יכול לראות משהו פשוט ביותר !!" אמרתי בחדות  לעבר ניקו .  ניקו נרתע לשניה, ואז הקשיח את פניו למסכה של כעס . " אתה יודע , אני מנסה לעזור. אבל אם אתה לא צריך אותי, בסדר. מצידי תטביע את עצמך בהאשמות , לא אכפת לי " אמר במבט כועס " ניקי-" אמרתי בתחינה , לא התכוונתי להרגיז אותו . הייתי כועס ולא חשבתי . ניקו המשיך להתקדם לעבר הדלת של הביתן . רצתי לעברו וחסמתי את היציאה " ניקי?" אמרתי " אני מצטער אם פגעתי בך , הייתי כועס וחשבתי רק על עצמי , יש סיכוי קטן , קטנטון , פצפון , שאתה סולח לי ?" שאלתי במבט מתחנן . ידעתי שבלי ניקו אני לא אסתדר . הוא היה המרכז הרגשי שלי . הוא נאנח    
" טוב" אמר בפרצוף חמוץ, ופתאום הופיע חיוך זדוני על פניו " אבל בתנאי אחד , אתה עושה איתי מסע צללים על גברת אולירי " אמר בגיחוך . הבטתי בו במבט מתחנן, והוא הניד בראשו " או זה או שאני הולך" אמר והתקדם בצעדים קטנים לכיוון הדלת        " בסדר, בסדר," אמרתי לו . אני שונא לעשות מסע צללים זה מצמרר וזה מרגיש כאילו מוציאים ממני את כל המיץ, אבל בגלל שזה עם ניקו, זה אולי יהיה שונה . "בוא" ניקו אמר לי והצביע על הדלת             " יוצאים " אמר בהדגשה " עכשיו?" שאלתי . עדיין צריך לפתור את עניין השבעה והבעיות במחנה ו-
" אתה.בא.איתי." אמר ניקו וגרר אותי לעבר הדלת . הוא אומנם היה נמוך אבל חלש , הוא לא . " אתה צריך לשחרר קצת ואני אומר מניסיון , עכשיו אני נשבע שאם אתה לא בא אני אשלח לגיון שלדים ישירות אליך הביתה " אמר ניקו באיום " מי שרב מאוהב …" זימרה קלאריס שעברה לידנו עם עוד כמה חניכים מביתן ארס . ניקו הסמיק. " מה שנכון , נכון ניקי" אמרתי לו בגיחוך והפנים שלו הפכו לעגבניה הכי אדומה בעולם " בוא . וקוראים לי ניקו בפעם המיליארד" מלמל " בסדר, בסדר ניקי" אמרתי בחיוך . לאחר כמה דקות הגענו לקרחת היער . ניקו שרק לידי. תוך כמה דקות תמימות , כךבה גדולה, שחורה ומריירת , הופיעה מולנו " גברת אולירי טובה" אמר ניקו בקול רך ואוהב שאף פעם לא שמעתי שהוא השתמש בו . הסתכלתי על גברת אוליר בחשד , מה היא עשתה שניקו יאהב אותה כל כך ? הזעפתי אליה מבט, והיא שלחה לי בחזרה מבט מאושר. שחצנית! אמרתי בליבי, והיא שלחה לי בחזרה מבט משועשע . מה את חושבת שאת יותר טובה ממני ? אה? חשבתי לעצמי ' אני מדבר עכשיו עם כלבה , זהו השתגעתי סופית , '  חשבתי תוך כדי שהרגשתי משהו רך ורירי נמרח על הפנים שלי , במעורפל, שמעתי את ניקו מצחקק וקלטתי שהדבר הרטוב והרך הזה, זאת הלשון של גברת אולירי. "איכססססס" אמרתי בגועל, תוך כדי שניסיתי לנקות את הריר מפני ותוך כדי זה, מרחתי אותו עוד יותר. בינתיים, ראיתי את ניקו עולה על הגב של גברת אולירי, ושולח לי יד "תפוס" אמר לי " הבטחה זאת הבטחה" נאנחתי ועליתי על גברת אולירי בעזרתו של ניקו .

*לכו לעורבים ( שזו דרך אגב, הקללה הראשונה שפרסי שמע ביוונית 😁)

כשאלפים פוגשים חצויים ...Where stories live. Discover now