"מלך הצל שיקר על כך שיש לו את הנסיך והגנרל. למרבה המזל, הצלחתי לרגל אחר ישיבות המועצה שלהם". קיילה לקחה נשימה עמוקה והציצה בתקרה
עברו יומיים מאז שקיילה נשלחה כשליחה, ועכשיו היא חזרה. היא נכנסה לחדר המועצה וקטעה את כל הישיבה, בגדיה עדיין מלוכלכים מנסיעות, טענותיה על מידע חיוני משתיקות את מחאתם של האדונים והגברות של אוראול
"מה גילית?" שאל המלך אפולו. לי יכול לשמוע שמץ של תקווה בקולו
קיילה נשכה את שפתה. בעדינות, כשהיא יודעת את ההשפעה של דבריה, היא אמרה, "הנסיך והגנרל אמורים להיות מוצאים להורג ביום היפוך החורף"
שתיקה. פניו של המלך אפולו הפכו ניטרליות בזהירות, אבל לי יכול לחוש את הכאב משתולל בו. המלכה נעמי השתתקה, עיניה הכחולות רדופות
"עד אז, הם ייחקרו למידע כדי שאחרי היפוך החורף, הגוונים יוכלו לפלוש לארמון אוראול ולכבוש אותנו". קולה של קיילה היה שקט, מובס. קולו של מישהו שהרגיש חסר אונים
מועצת אוראול הייתה שקטה, הציצו זה בזה כאילו חיפשו נחמה זה בזו, עיניים פעורות מפחד.
"הם אמרו תאריך ספציפי שהם מתכננים לתקוף?" שאלה המלכה נעמי
"לא. הם אמרו רק כמה שבועות אחרי ההיפוך. לא יותר." קיילה העבירה את אצבעותיה בשערה האדום-ירוק בחוסר מנוחה. "הלוואי שיכולתי לעזור יותר, אבל--״
"עשית מספיק," אמרה המלכה נעמי בעדינות. "תודה שלקחת את הסיכונים כדי להשיג מידע חשוב זה." היא פנתה לשאר חברי המועצה, מיישרת את הכתר על ראשה הזהוב. "עכשיו," היא אמרה והניחה את ידיה בחיקה, "עלינו לפתח תוכנית להילחם בגוונים. האם יש רעיונות כיצד עלינו להמשיך?"
"זוכרים את הפגישה שאנחנו אמורים לקיים עם הגוונים בנושא גבולות ומסחר?" אנבת' ג'קסון, אשתו של הגנרל פרסי ג'קסון, זינקה את כיסאה קרוב יותר, עיניים אפורות בוהקות. "אנחנו צריכים לנצל את הפגישה הזו לטובתנו. בזמן שהפגישה מתקיימת, אנחנו שולחים לפחות שני אנשים למבוכי הצל כדי לנסות להעיף את הגנרל והנסיך החוצה"
"רעיון מצוין," אמרה המלכה. "את מי אנחנו צריכים לשלוח?"
"אני אלך," פלטה קיילה.
"כמו שאני אעשה," אמר לי. למשמע מבטי ההפתעה שנזרקו בדרכו אמר,
״אני רק מרפא ראשי; בעיני הגוונים אין לי חשיבות. הם לא יפספסו אותי מהפגישה שלהם"
"מעניין," אמרה המלכה נעמי. "כל אלה בעד?"
ההצבעה הייתה פה אחד.
"נפלא," היא אמרה. היא הסתכלה על לי ואחר כך בקיילה. "הפגישה היא רק בעוד כמה ימים. אני מקווה שתהיו מוכנים עד אז".
"אנחנו נהיה," אמרה קיילה והרימה את סנטרה
"אנחנו נהיה," חזר לי
☀️☀️☀️
"אתה ברצינות לא יכול לחשוב שזה בסדר!"
"אני לא, ניקו," ריינה התפרצה לאחור, שילבה את זרועותיה כשהיא נעצה בו מבט זועם. "תאמין לי, אני לא."
"אז למה שלא תנסה לעצור את זה?" ניקו נהם. "למה לא נתת לי לנסות לעצור את זה?"
"הצבעה נגד החלטת המועצה לא הייתה עושה כלום. אתה יודע את זה. ואתה כבר תחת חשד; המלך אבאדון חושב שגיבשת נקודה רכה עבור נסיך אוראול. הצבעה נגד ההחלטה הייתה רק גוזרת אותך עוד יותר. " היא התקרבה אליו צעד אחד. "הצלתי אותך שם, ניקו. אתה צריך לשמוח."
״לשמוח?״
"כן, לשמוח, כי גרמת לעצמך להיראות כמו בוגד! כל פעילות חשודה נוספת מצידך, די אנג'לו, ותעזוב את המעוצה; או גרוע מכך, מת!"
ניקו לקח נשימה עמוקה, אבל לא אמר דבר, לא יכול להתווכח יותר. "אנחנו חייבים לפעול, גנרל," הוא הצליח לומר. "אנחנו חייבים לפעול. אנחנו לא יכולים פשוט לעמוד מהצד."
״אני מסכים, אבל יש לי פקודות.״
"ואתה עומד למלא אחר הפקודות האלה, גם אם זה אומר שנלקחו חיים חפים מפשע? גנרל, עם כל הכבוד, אתה יותר טוב מזה! אתה--"
ניקו פתח את פיו כדי להתווכח, אבל נקטע בצליל: צליל גבוה, טהור ומתוק שהדהד מלמעלה. הוא הרים את מבטו כדי להבין שהם התווכחו מתחת למרפסת של הנסיכה הייזל. הנסיכה עצמה עמדה שם, שמלתה הירוקה נוצצת לאור הלפיד נשפכת מחדרה, שערה מכוסה דיו נישק בזהב, שפתיים פשוקות כשהיא שרה מנגינה מקסימה
לרגע, ניקו וריינה שתקו, בהו בנסיכה כאילו היא רוח רפאים שעלתה כדי להזהיר אותם. לבסוף, השיר של הייזל הסתיים, ובהטלת שיערה המתולתל היא נכנסה בחזרה לחדרה, וצחוקה הדאגני הדהד
ניקו בהה עוד רגע במרפסת הריקה, ואז לחש, "היא הצביעה נגד אביה בפגישה"
. ריינה שתקה, ואז לחשה, "היא..." הגנרל התלבטה, ואז ניסתה שוב, דבריה מכוסים בזהירות. "היא תהיה שליטה טובה יותר מאביה."
הלב של ניקו נעצר. האמירה הזו רקדה בקו של בגידה
"אנחנו חייבים לפעול," לחשה ריינה, מהדהדת את ניקו. "אני לא יודעת איך, אבל..." היא הניחה את פניה בידיה ושאפה, ואז יישרה ונעלה עיניים עם ניקו. "אנחנו צריכים לעזור לאוראולים לברוח. הם לא ראויים למוות כל כך כואב אחרי כל מה שהם עברו"
ניקו תפס את ריינה וגרר אותה לצל. "איך כדאי שנמשיך?" הוא שאל. קולו רעד - מפחד, מהתרגשות
"אני לא יודע." גנרל רמירז-ארלנו נעץ מבט זועם בארמון. "אבל כך או אחרת, נעשה את זה." שפתיה התעוותו, הפחד שלה הצחיק אותה. "נוכל להיתפס ולהוציא אותנו להורג".
לרגע, שיער זהוב ועיני אוקיינוס הבזיקו במוחו של ניקו. ואז הוא לחש, "אני מוכן לקחת את הסיכון הזה."
YOU ARE READING
כתרים ושלשלאות (1) - מתורגם (סולאנג׳לו) ✔️
Romance*הסתיים-יש ספר שני* וויל הוא הנסיך של ממלכת האוראול, מקום של כשפי אור שמתהדר במיטב המרפאים. ניקו הוא מתנקש שמשרת את ממלכת הצל, מקום של מכופפי צללים עם הלוחמים המיומנים ביותר. וכאשר דרכיהם מצטלבות, חייהם ישתנו לנצח. - שלומות, אז ניקס היום באה לתרגם...
