וויל סולאס שמע את הצעדים ואילץ כל רגש מטה, מטה, מטה, עד שגופו לא היה יותר עבורו מאשר חפץ זר, רק בד למלך אבאדון להמיט עליו הרס. הוא צפה מרחוק בהתעללות בגופו, הקשיב לגופו נותן את התשובות שהם רצו
הניתוק הזה - כשהוא צף מגופו, והפך לאאוטסיידר שצופה בסצנה מתרחשת - זה התחיל לקרות יותר ויותר. לפעמים במקרה, לפעמים כשהוא דרש זאת. זה היה מוזר, אבל.. לא לא נעים
פתאום הוא חזר לגופו. כאב ניצוץ בפיו; הם ניסו לקרוע שן. פניו היו קהות מקור. הוא נשען על הקיר וניסה להתנתק שוב, אבל זה לא עבד - הוא היה תקוע. הוא נאנח והביט בחושך
הדלת נפתחה, ואוסטין חמק פנימה. להפתעתו של וויל, די אנג'לו והגנרל רמירז-ארלנו עקבו אחריו. אוסטין ריפא את הכאב בפיו, ודי אנג'לו שחרר אותו, ועזר לו לעמוד על רגליו
"מה אתה רוצה?" שאל וויל, מסרב לתת לפחד שלו להופיע
"אתה תבלה את הימים הקרובים במקום אחר," הסביר רמירז-ארלנו בזמן שוויל לווה החוצה מהתא. וויל סרק את המסדרון, חצי מצפה שלי וקיילה יבואו ממהרים החוצה מהצללים. אבל לא היה אף אחד. הוא בדק את האזיקים, משך בשלשלאות, אבל הוא ידע שאין טעם. לא יהיה מנוס
וויל צלע במעלה המדרגות, המלווים שלו ממש מאחוריו. הדלת נפתחה, ואור לפיד עז עיוור אותו. הוא נרתע בלחישה, ואז קילל את עצמו וצעד דרכו, ממצמץ במהירות כדי להסתגל. מהחושך שבחוץ, זה היה אמצע הלילה. הוא הובל במסדרון ונעצר ליד דלת, שם די אנג'לו פתח אותה ודחף אותו פנימה
וויל ציפה למחצה לחדר עינויים, אבל מצא בדיוק את ההיפך - חדר חיצוני לחדרים הפרטיים של מישהו. הוא מצמץ בהלם, ואז נהם, "איפה אני?"
"מגורי המגורים שלי," ענה די אנג'לו. הוא הנהן לרינה ואוסטין, שניהם עזבו. הוא פתח את הדלת לחדר השינה והכניס אותו פנימה
"למה אני כאן?" עיניו של וויל תפסו את המיטה, את מדף הספרים, את השולחן. הוא פנה בחזרה אל הצל. "נו?"
"הלילה הטמפרטורות יירדו לקפיא. אנחנו לא צריכים שתמות עלינו". די אנג'לו משך בכתפיו, אדיש. "ואיזו דרך טובה יותר לפקוח עליך עין מאשר כאן?"
"זה קורה עם כל האסירים?״
"כל האסירים נלקחים לחדרים שונים שישמרו עליהם. מייקל יו יהיה עם הגנרל רמירז-ארלנו". מהר כמו ברק, די אנג'לו הסיר את אזיקיו ודחף את הנסיך לחדר שירותים סמוך, וטרק את הדלת מאחוריו. "תעשה לי טובה ותתרחץ. אתה מסריח. יש בגדים בשבילך בצד האמבטיה."
וויל נעץ מבט זועם בדלת, אבל עשה מה שנאמר לו. הוא היה מכוסה זוהמה ודם; שיערו הארוך והסבוך היה דהוי מהחומר. זה לקח כמעט חצי שעה רק כדי להתנקות לגמרי. הוא הרשה לעצמו להתענג על המים החמים; יעבור הרבה מאוד זמן עד שתזכה שוב לפריבילגיה כזו, אם בכלל. הוא מצא טוניקה שחורה ומכנסיים להחלפה, כמו גם תחבושות חדשות. לבסוף הוא יצא מחדר הרחצה, מסרק את אצבעותיו בשערו הרטוב. הוא מצא את די אנג'לו ליד השולחן בפינה, ממיין הר של ניירת.
YOU ARE READING
כתרים ושלשלאות (1) - מתורגם (סולאנג׳לו) ✔️
Romance*הסתיים-יש ספר שני* וויל הוא הנסיך של ממלכת האוראול, מקום של כשפי אור שמתהדר במיטב המרפאים. ניקו הוא מתנקש שמשרת את ממלכת הצל, מקום של מכופפי צללים עם הלוחמים המיומנים ביותר. וכאשר דרכיהם מצטלבות, חייהם ישתנו לנצח. - שלומות, אז ניקס היום באה לתרגם...
