פרק 12// ארגון מחדש, תכנון מחדש

153 16 1
                                    

"שני אוראולים ניסו להוציא את הנסיך וויליאם מתאו, הוד מלכותך."

המלך אבאדון צחק. "אני מתרשם שהם סוף סוף הבינו מי לקח את הנסיך והגנרל היקר שלהם. הם כנראה השתמשו בפגישה הזו כהסחה". הוא פנה לגנרל רמירז-ארלנו. "האוראולים מתחילים להיות נואשים. שימו עוד שומרים מסביב לתאים של הנסיך והגנרל. אנחנו לא צריכים את הבידור הראשי של הפסטיבל שלנו כדי לעשות מילוט לפני האירוע"

ריינה הרכינה את ראשה. "זה ייעשה, הוד מלכותך." היא הסתובבה ויצאה מחדר הכס, גלימתה מתהפכת מאחוריה

המלך אבאדון נשכב על כסאו, בוהה למרחוק. ניקו נכנס לאור הלפיד. "הוד מלכותך, יש לי הצעה בשבילך."

״כן, די אנג׳לו?״

"כפי שאתה יודע, במהלך היומיים הקרובים, הטמפרטורות יירדו לקפיא". ניקו התעסק בשרוול הטוניקה שלו. "האסירים בצינוקים יהיו בסכנת מוות"

״ו-?״

"כמו שאמרת, אנחנו לא צריכים את הבידור בפסטיבל שלנו להתרחק לפני האירוע. יש לי הרגשה שלמות מהקור יתאים לקטגוריה הזו". הוא הרים את מבטו אל מלך הצל. "אני מציע שנעביר את הגנרל והנסיך למפלסים העליונים של הארמון ליתר ביטחון. נשמור אותם מופרדים, באגפים של הארמון שכבר אינם בשימוש, כדי שלא יתגלו בקלות, בין אם בטעות ובין אם בטעות. אחרת. וכמובן, יש שומרים."

המלך אבאדון חייך. "רעיון טוב. אני אעלה את זה במועצה מאוחר יותר"

ניקו השתחווה. ״תודה לך, הוד מלכותך״

״אתה משוחרר״

ניקו הצדיע, חומק לתוך האולם שרינה נעלמה אליו

☀️☀️☀️

לי סינן בכאב כשקיילה משכה את החץ מרגלו, ידיו מתכווצות לאגרופים. הוא נשם נשימה עמוקה, ואז הצמיד את ידיו אל הפצע, קורא לכוחו. שריר ובשר סרוגים זה לזה מתחת לאצבעותיו, מה שגורם לו לעוות פנים

השניים נפגשו עם בית המשפט אוראול בנקודת המפגש המתוכננת. כשראו שאין ברשותם את הנסיך והגנרל, הם ידעו מיד שזה לא הצליח. לראות את הכאב בעיניה של המלכה נעמי איים לשבור את לי.

תוכנית נואשת הועלתה במקום: לי וקיילה יישארו מאחור וימתינו להנחיות נוספות. אם שליח לא יבוא עבורם לפחות שלושה ימים לפני הפסטיבל עם תוכנית של מועצת אוראול, הם היו צריכים לפעול בכוחות עצמם. הכינו את התוכנית שלהם ויוציאו אותה לפועל. אם לא היה שליח, היה לפחות גיבוי. בתקווה

כעת הם התגוררו בפונדק במרחק רחוב בלבד מהארמון, וכבר בישלו תוכנית גיבוי. לי שכח מהחץ ברגלו עד שקיילה הצביעה עליו והציעה לעזור

"היפוך החורף עוד שבוע וחצי," אמרה קיילה, מניפה את רגליה על המיטה. "יש לי הרגשה שאחרי הפיאסקו הזה, המלך יגביר את השומרים והפיקוח על וויל ומייקל. הניסיון לפרוץ אותם מראש אולי לא יעבוד"

״לא בהכרח״

לי מצמץ בהפתעה. ״מה?״

"יכולנו לפרוץ אותם ממש לפני האירוע". קיילה רכנה קדימה, עיניים נוצצות. "אף אחד לא היה מצפה לזה."

"אבל תהיה אבטחה, שהם ללא ספק יגברו עכשיו בגלל הניסיון שלנו. אי אפשר יהיה לעבור את השומרים"

״לא אם נתחזה לשומרים.״

לי עצר באמצע המשפט, שקל את ההצהרה.

"זה רק רעיון," הוסיפה קיילה במשיכת כתפיים. "יש לנו שבוע וחצי לתכנן את זה"

לי הנהן. "כן. כן, אנחנו כן."

"לעת עתה, אנחנו צריכים לקבל מידע נוסף על הפסטיבל". קיילה קמה מהמיטה, עיניים כחולות נוצצות. "אני הולך לחקור את הארמון. אנחנו צריכים לדעת מתי הם מחליפים משמרות. אתה נשאר כאן ותנוח; הפצע הזה עשוי להחלים, אבל תהיה לך קצת בעיה ללכת."

לי פתח את פיו כדי למחות, אבל מצא את עצמו לא מסוגל, וסגר אותו שוב. פיה של קיילה התעוות קלות. ואז היא חמקה מהחדר ויורדת במדרגות, מושכת את הברדס מעל ראשה

כתרים ושלשלאות (1) - מתורגם (סולאנג׳לו) ✔️Onde histórias criam vida. Descubra agora