Addicted ( Hebrew )

פרק 2

הייתי עם אוזניות בחנות ,מסדר את הדיסקים של ניקי מינאז' בסטנד שלהם.
להקת קווין צעקו לי באוזניים "we will rock you" בזמן שהסתכלתי על כל המבחר וניסיתי לראות אם יש משהו שאין לי עדין.
הנחתי את הארגז עם הדיסקים של ניקי והתחלתי לסדר את העודפים למטה במגירות.
התכופפתי למגירות ,ובשלב מסוים התחיל לכאוב לי הגב..אבל התרגלתי לזה..זה היה נסבל.
ואז הרגשתי מכה בתחת.
וקפצתי בבהלה,נופל ליד הארגז ומקבל מכה בראש.
ונחשו מי היה מולי?
"יש לך תחת כל כך יפה" הוא אמר בקול נמוך שעשה לי צמרמורות
"לך מכאן , סמואל" ניסיתי לזחול הרחק ממנו
אבל במקום להתרחק,מצאתי את עצמי צמוד לחזו לאחר שהרים אותי מהרצפה.
"ברחת לי בפעם האחרונה" הוא הניח נשיקה על סימן ההיקי הדהוי שהיה על צווארי
"לך מפה" נרתעתי מבין זרועותיו
"אתה סקסי היום" הוא הסתכל על בגדי - סך הכל אוברול ג'ינס שהגיע לי עד לברכים וכתפיה אחת הייתה משוחררת ועשתה אוזן חמור מגניבה כזאת, , חולצה בבורדו מתחת ונעלי אולסטאר בשחור.
"זה לא מתאים לפה סמואל" רטנתי
הוא רכן אבל התרחקתי ונוצר מצב שהוא תופס את שתי ידי בחוזקה ומנשק אותי בזמן שאני נאבק בוא
"הכל בסדר אדם?" המנהל של החנות - ג'ונתן, הסתכל על שנינו ונראה ממש כועס.
"לא עניינך" סמואל אפילו לא הסתובב אליו
והבנתי שהכעס מופנה כלפי סמואל
"אני חושב שאתה מטריד את העובד שלי ואני מבקש שתצא" קפאתי כשראיתי את מבטו המפחיד של סמואל
ומאית שניה לאחר מכן מצאתי את עצמי מסתכל על ג'ונתן נאבק בו ומנסה לנשום בזמן שסמואל חונק אותו.
"סמואל מספיק" אני מהסס מה לעשות
"סמואל" אני נוגע בכתפו ובין רגע הוא מרפה מג'ונתן ומסתכל עלי.
"אני אלך איתך לאן שתרצה רק עזוב אותו" בשניה הוא תופס בידי ומושך אותי ליציאה,מושך אותי לכיוון הסמטאות הקטנות..וכשאנחנו מגיעים הוא דוחף אותי על הקיר ונצמד אלי,מנשק אותי-ואני נותר קפוא.
זאת נשיקה פראית.
הוא מחזיק אותי קרוב אליו ומעמיק את הנשיקות שלו ככל שהוא יכול,מדי פעם נוהם נהימה קטנה.
בסוף,הוא מניח את מצחו על שלי ,מתנשף, בוהה בשפתי,צמוד אלי.
"אני חלש לידך , אבל לא אכפת לי" הוא עוצם עיניים ושפתיו מרפרפות על שלי
"אני צריך לחזור לעבודה' אני לוחש,די המום ומבולבל.
"לא,אתה צריך להישאר איתי" הוא מעביר את ידו בשיערי ומושך את ראשי אחורה,מאתר את ההיקי שעשה לי ומסמן אותי שוב.
וזה כואב ומיאש ואני מנסה לדחוף אותו אבל הוא לא מוותר.
"אתה שלי" הוא נושף על הפצע כמה פעמים לפני שהוא נועץ בי מבט.
"ואם אני אראה אותך בחברת גברים אחרים שאני לא אוהב הם ישלמו על זה" הטון שלו כל כך מפחיד שאני מתכווץ
"תפסיק עם זה סמואל,אני לא מרגיש את אותו הדבר ואני לא רוצה מערכת יחסים כזאת" אני מתכווץ עוד משפיל את עיני ואת ראשי ופוחד מהבאות
"אתה תלמד לאהוב אותי" אני שונא אותו.
"איך ידעת איפה אני עובד?" אני מנסה לא להתפרץ בבכי מרוב פחד
"אני לא,ישבתי בבית הקפה ממול וראיתי אותך נכנס" הוא מחייך חיוך קטן
אני מהמהם בערך,לא מרים את מבטי.
"אני אבוא לקחת אותך אחרי שתסיים " הוא מנתק את הכתפיה שעד עכשיו הייתה נעולה בקליק, מעביר את ידו על פני החולצה שלי
"למה?" הייתי לחוץ, לא רציתי לראות אותו שוב היום,רציתי שיעלם או שאני אעלם.
רק לא להיות בקרבתו שוב.
"לדייט,אני ואתה" זיפיו מתחככים בפני
" אבל.." הוא מכניס יד מתחת לחולצתי ואני קופא בבהלה
ידיו משוטטות והוא נושק לצווארי
"אם הייתי יכול הייתי קורע מימך כל פיסת בד עכשיו" הוא ממלמל בצרידות ואני נרעד
"אבל עדין לא" הוא מפליק לישבני ומנשק את שפתי.
"תישאר לבוש ככה לערב" הוא נושך אלי שפתיים לפני שהוא מתרחק ואז הוא מסתובב והולך.
ואני נותר קפוא מפחד, לא יודע מה לעשות איתו.
אני רוצה לבכות.
הוא מפחיד.כל כולו סכנה וסקסיות כזאת נוטפת ממנו כמו שתמיד כותבים בספרים..
אבל מעולם לא אהבתי דמויות כאלה ולעולם לא אוהב אנשים כאלה.
ואני לא אוהב את הדרך בה הוא מסתכל עלי...