Addicted ( Hebrew )

פרק 35

"רפאל " אני גונח בפעם האחרונה לפני שאני גומר בפיו.
חצי דקה אחרי הוא מלטף את ירכי ומתיישב על האסלה ..מושיב אותי עליו.
אני כורך את זרועותי סביב צווארו ומחבק אותו..יודע שזה הזמן להיפרד..
סופית.
הוא מנשק את כתפי וצווארי ואני משתדל לא לבכות.
" רפאל.." אני נאנח , מנשק אותו
"אנחנו צריכים להיפרד " אני נאנק
" מה ?" הוא מרחיק אותי מעט כדי להסתכל עלי.
" קרה משהו ?" הוא ממלמל
" לא " אני נאנח
" אבל אני מפחד שיקרה.." אני נעמד ומלביש את הבוקסר שלי , נשען על דלת תא השירותים
" סמואל..סמואל רק הולך ונהיה יותר קנאי ורכושני..והוא בסוף יגלה את זה איך שהוא אם לא נפסיק " אני מתיישב על הרצפה
" כבר דיברנו על זה.." הוא מתחיל במסע השיכנועים
" אני יודע..אני יודע..אבל אני לא יכול לתת לרגשות שלי אליך להשפיע על ההחלטות שלי..זה לטובתנו " אני מתפרץ לפני שיגיד משהו
" אני לא רוצה לוותר על זה.אני אוהב אותך.." פניו נופלות
" ואני אוהב אותך..אבל זה מסובך יותר ממה שזה אמור להיות..ואני לא רוצה שתפגע. לא עכשיו ולא אף פעם " אני נאנח , מתכופף אלי ומנשק אותו
" מגיע לך יותר מסקס בשירותים ויחסים חשאיים רפ.." אני מנשק את מצחו
" אבל אני רוצה את זה.." הוא מחבק אותי
" גם אני. אני רוצה להיות שלך..מאוד.אבל אתה תפגע אם לא נסיים את זה עכשיו " אני מעביר יד בשיערו
" אני מצטער..מגיע לך יותר " אני מתלבש וממהר לצאת , דמעות זולגות מעיני ואני יוצא החוצה מהבניין, אל אחד מהקיוסקים הקטנים.
אני קונה סגריות ומצית והולך להתיישב בצד מרוחק של הקמפוס.
הייתי מעשן שהייתי צעיר..פעם ב..בתקופה שאבא עזב..אבל הפסקתי..
אני שולף סיגריה מהקופסא ומכניס אותה בין שפתי , מדליק אותה במצית ומתחיל לשאוף את העשן המזוהם.
אני תופס אותה בין אצבעותי ומניח את ראשי בין ידי..נושף.
דמעות זולגות מעיניי ואני מעביר יד בשיערי , חובש את כובע הקפוצ'ון שעליו .
אני רוצה להישאר ככה לעולם..אבל אז הפאלפון מצלצל..סמואל..אני עונה
" צא החוצה " הוא פוקד ומנתק ואני נאנח.
אני שם את הסגריות והמצית בתיק וזורק את זו שבידי, דורך עליה ומכבה אותה.
ואז אני מתקדם..נכנס לבניין 4 ויוצא מהדלת הקדמית ישר אל מבנה המזכירות והכניסה.
אני יוצא ויורד במדרגות..מזהה את המכונית ונכנס אליה
" מה היה כל כך דחוף ? " אני ממלמל , מנסה להסתיר את העצב
" נדבר בבית " הוא בוחן אותי
" עישנת ? " הוא נראה מבולבל
" כן " אני ממלמל
" אז יש לנו עוד על מה לדבר " הוא מעביר מבט על שפתי , אצבעותיו מתופפות על ההגה.
אני נאנח , שוקע במושבי ומסתכל על הנוף המתחלף בחלון.

---

" אז אחד החברים שלי בקולג' אמר לי שהוא ראה אותך נכנס לשירותים ולא יצאת משם לזמן מה.. " מבטו מסוכן
אוי ואבוי..אני מת.
" הוא אמר שהוא שמע גניחות של שני אנשים ושלח לי הקלטה ..... זיהיתי את הקול שלך "הוא בוחן אותי
" יש לך משהו להגיד לי ? " הוא מדבר בטון קשה
אני שותק ..מסתכל על רגלו הרועדת , כפות ידיו המאוגרפות ועיניו הבוערות מכעס.
אני מחליט לשתוק ולא להחמיר את המצב
" לא " אני ממלמל.
הוא קם מהספה שעד עכשיו ישב עליה, מאית השניה אחר כך אני מקבל אגרוף לפרצוף.
" חתיכת.." הוא ממלמל בזמן שאני נחבט בספה בהלם
" הענקתי לך את החיים שלי.הבית שלי..הלב שלי..המיטה שלי.ואתה הולך ומזדיין עם מישהו אחר ? " הוא צורח
" תגיד לי שזה לא אתה " הוא צועק וידיו תופסות בשיערו בזמן שאני מתיישב שוב.
" זה אני " אין טעם להכחיש
הוא מסתכל עלי בהלם
" רק דבר ..אחד " הוא נראה כאילו הוא הולך לצאת מדעתו
" זה היה כי אני לא מספיק או.." הוא בולע רוק ומסרב להסתכל עלי
" דברים אחרים .." הוא נחנק..ושנינו יודעים למה הוא מתכוון
" התאהבתי בו " אני מסתכל עליו
" אני עדין מאוהב בו אבל זה נגמר..נפרדתי ממנו כי לא רציתי שהחרא הזה יגיע עד אליו " אני נאנח
" טוב..אז אתה תקבל במקומו " שניה אחרי ראשי נחבט ברצפה .
הוא לא מבזבז זמן ומכניס לי בעיטה כמעט בצלעות שגורמת לי להתקשות לנשום..ואז עוד אחת לפני שהוא מתישב עלי ומכניס לי עוד בוקס ללסת ..סליחה..לא עוד אחד..עוד המון .
עד שאני מתחיל לירוק דם
" זה היה אמור להיות אני " אני מתחמק מהמכה הבאה והוא קם מעלי , משאיר אותי לטבוע בדם שלי..כמו שמגיע לי.
אני מתגלגל לצד בכאב ומתכווץ..אבל זה מעצים את כאב וגורם לי ליבב .
אני מותש.
אני מפחד , בודד , עצוב ..ואני חתיכת זבל.
כנראה שבאמת מגיע לי כזה יחס.
נכון. סמואל חרא. ואני שונא אותו.
אבל לאף אחד לא מגיע להיות נבגד.
אפילו לו.
" חתיכת זונה" הוא הופך את השולחן
" למרות שבגדת בי אני עדין פאקינג אוהב אותך. אני עדין אוהב אותך " בועט בספה
" זונה " הוא מעביר יד על מצחו
ואני נאנק כשהכאב מתחיל להתפשט, אני מתחיל לבכות , שיערי המוכתם בדמי נופל על מצחי ואני מזיע בנוסף.
אני נאנק ומתפתל בזמן שהוא ממשיך להפוך את הבית ולקלל את החרא ממני.
"אתה חתיכת בן זונה " הוא צועק
" אתה תשלם על זה " אני מוצא את עצמי מקבל משהו בסביבות ה7-8 אגרופים בבטן..חזקים ואכזריים.
" אני לא מאמין " סמואל מתיישב על הספה שהיה ישוב עליה מקודם ..מחזיק בראשו ובוהה.
אני ממצמץ בעייפות..מנסה לקום..
בפעם הראשונה אני נחבט ברצפה ויורק עוד דם..משתנק בשקט מרוב כאב.. אחר כך אני מתגלגל על הצד ולאט לאט מרים את עצמי לעמידה.
אני מתנדנד , מתיישב שניה על הספה.
השיער שלי מטפטף דם..האף שלי מדמם אבל לשמחתי לא שבור.
וכל השאר כואב לי בצורה לא נורמלית.