" רבתם שוב?" אמא מלטפת את ראשי ואני מהנהן
"אתם תתגברו על זה מתוקי" היא ממשיכה ללטף את ראשי
קחי אותי הביתה
" היום אני יוצאת קצת להסתובב ..רוצה לבוא איתי ?" היא מניחה את ראשה מול שלי
אני מניד בראשי, בוהה בקיר מאחוריה
היא נאנחת
"לפעמים אתה כל כך קר אליו שאני תוהה אם אתה באמת אוהב אותו " היא נותנת לי נשיקה ברכה ויוצאת מהחדר, סוגרת אחריה.
--
הדלת נפתח , נטרקת וננעלת
" תסתובב " עיניו של סמואל בוערות מכעס
" עכשיו" הוא מסתכל עלי בזעם.
אני נשכב על בטני , יודע מה מצפה לי אבל פשוט אדיש.
הוא מתיישב מאחורי, מנמיך את המכנס שלי למתחת לתחת ופותח את מכנסיו.
ותוך שניה הוא ננעץ בי בחוזקה ואני צועק בכאב.
ישמור עלי ויטפל בי הוא אמר?
יגרום לי להרגיש טוב?
הוא ננעץ בי בחוזקה , ואני מייבב ונאנק , עיני דומעות מיידית מהכאב.
והוא לא מסתפק בגמירה אחת.
הוא מזיין אותי עד לגמירה השלישית שלו בחוסר רחמים , ננעץ בי באכזריות , משתמש בכוח כדי לרתק את אגני למיטה.
וברגע שהוא מרוצה הוא יוצא ונשכב לידי , מזיע , מתנשף , מסופק.
" היית מעולה בייבי " הוא שולח יד לגעת בי אבל אני מתרחק.. ועם תנועה קטנה שכזאת- כאב עצום מפלח את גופי ואני מיבב.
"הכל בסדר?"הוא ממהר להביט בי
" מה קרה?למה אתה בוכה מלאך שלי ?" הוא מנסה לגעת בי ואני מתרחק , מנסה לזוז בלי להכאיב לעצמי
" אני שונא אותך" אני קם בקושי , הולך בערך
" אולי כדאי שאעזור" הוא בא לקום
"אל תתקרב אלי " אני צורח
" את תחשוב על להתקרב אלי שוב. אני שונא אותך. חתיכת מניאק שתלטן ואגואיסט " אני צועק עליו
" אני שונא אותך " קולי קר עכשיו , מהול בשנאה
" תרגע בייבי , בבקשה " הוא נראה עצוב
" לך לעזאזל " אני מסנן אליו , נכנס לאמבטיה וטורק אחרי את הדלת , נועל.
אני ממלא אמבטיה חמה ומתיישב בתוכה בזהירות , הכל כואב לי.
" אדם אני מצטער , בבקשה אל תהיה כזה" הוא מתחנן
" בבקשה תדבר איתי , אל.." הוא נחנק
"אדם " הוא מנסה שוב אבל אני מתעלם
" בבקשה תדבר איתי..תגיד מה שתרצה רק תדבר ..אני לא יכול עם השקט הזה" הוא חובט בדלת
אם השקט שלי יענה אותך אז אני הולך לשתוק
" אדם" הוא צועק
"בבקשה, תדבר איתי, תגיד לי איך לתקן את זה " הוא נשמע מיוסר
" תחזיר אותי הביתה" אני חוזר על הבקשה שלי כמו תמיד
" אני לא יכול..רק אתמול אמרתי לך מה אתה בשבילי , אל תזלזל בזה " הוא מתחנן
" אתה נצלן מניפולטיבי שמנסה לשחק ברגשות של אנשים.." אני מתפרץ
" לא " הוא לוחש מבעד לדלת
" לא אכפת לך ממני. אתה אוהב רק את עצמך" אני אומר בקרירות
" זה לא נכון " נראה לי שהוא בוכה
"אני אוהב אותך , בבקשה תצא , אני אדאג לך..אני מצטער " הוא נאנק
ואחרי ה' אני אוהב אותך'
אני שותק, משאיר אותו להתחנן בחוץ.
------
" סמואל " אני שומע את אמא שלי
" מה קרה ? למה אתה בוכה ?" היא נשמעת מודאגת
" רבנו ריב ממש גדול בגלל שעשיתי טעות ממש ענקית והוא נעול שם כבר כמה שעות ולא מדבר איתי " הוא נשמע מיוסר
" אולי כדאי שהוא יחזור איתי סמואל..קחו הפסקה.." היא מציעה
" לא , אני לא רוצה שהוא ילך " הוא מתחנן
"אני לא יכול בלעדיו , בבקשה " הוא נאנק
יש שקט לכמה דקות , ואז יש דפיקות
" אדם , מתוק שלי , בבקשה תצא..אל תסיים את השבוע ככה..אל תתן לי ללכת עם הרגשה כזו" אמא......אל תלכי..
" בבקשה , תצא , אני אלך לחדר ותפתרו את זה בינכם" היא נאנחת
"דמדמ " היא ממלמלת ואני משתנק , מתפרץ בבכי מידית.
זה הכינוי שאבא המציא לי..הייתי כל הזמן מקבל שטפי דם איך שהוא..אז הוא החליט להדביק לי כינוי מטומטם ששנאתי..עכשיו אני מתגעגע לזה..
" בשבילי " היא לוחשת ואני מעביר יד בשיערי , קם מהמיים בזהירות , מרגיש טוב יותר ..בערך..
אני שם עלי חלוק ונעמד מול הדלת
" בבקשה אדם..אל תתן לי ללכת בהרגשה שרע לך " היא מתחננת ואני בלי לחשוב פעמיים - מסובב את המפתח , מבטל את הנעילה ופותח את הדלת.
אני מחבק את אמא שלי בחוזקה
" אל תלכי..היית אמורה להישאר לשבוע לא לארבעה ימים " אני לוחש לה
" אני כל כך מצטערת מתוק שלי " היא מנשקת את ראשי , מתרחקת..ואז סמואל מזנק אלי בחיבוק , דמעות זולגות על לחייו
" אני מצטער " הוא מנשק את ראשי
" אני אוהב אותך ..אני כל כך מצטער " הוא ממשיך להניח נשיקות על קודקוד ראשי בכל כמה שניות
" אל תכעס , בבקשה..אני אנסה לתקן את זה ..אני אשתדל" הוא מתחנן.
וכל מה שאני עושה זה לבהות ברצפה.
אמא שלי מסתכלת עלינו בחיוך קטן וסמואל לא מוכן לשחרר אותי , לוחש לי הבטחות .
אבל כל מה שאני עושה זה להביט ברצפה...
אני לא מחזיר חיבוק או מדבר..אני רק משפיל מבט.
YOU ARE READING
Addicted ( Hebrew )
Romance§" מה אתה רוצה שאעשה?" אני נאנח " אני אוהב אותך" הוא מסתכל עלי ואני מחזיר לו מבט מבולבל...ואז נופל לי האסימון.. הוא רוצה שאני אגיד לו את זה " אבל.." אני מגמגם " קווין יאהב את זה " הוא בא ללחוץ "אני אוהב אותך " אני נחנק , דמעות מאיימות לפרוץ החוצה "...
