Addicted ( Hebrew )

פרק 19

" בוקר טוב מתוק " אני מתיישב מולה בשולחן הבר , מחייך אליה ולוקח עיתון , מתחיל לפתור תשבץ.
כמה דקות אחרי , סמואל יוצא
"בוקר טוב " הוא מניח נשיקה על גבי , מחבק אותי באחת מזרועותיו ואז מניח נשיקה על עורפי.
אני לא טורח להסתובב , מנסה לחשוב על מילה מתאימה לתשבץ.
סמואל מניח כוס קפה ליד העיתון שלי ואז מתיישב לידי
"גולף" הוא ממלמל , מצביע על מקום בתשחץ ואני ממלא
הוא מסיים לשתות את תכולת הכוס שלו מהר , מנשק את ראשי ועולה לחדרו.
"אתה קצת קשוח איתו..לא ? זה נראה כאילו אתה מנסה להתעלם מהקיום שלו לפעמים..זה נראה כאילו זאת לא אהבה הדדית" היא אוחזת בידי.
כמה שאת חכמה ...
" אני עובר למקום חדש בצורה מידית תוך פחות מיומיים , מנותק מימך ומכל מה שהשארתי מאחור..מצטער שאני לא מתאקלם בקלות " אני מוצא עוד מילה לסרטוט הארור
" אתה יודע שלא התכוונתי לזה.." היא נאנחת
" הכל בסדר מומי " אני שולח לה חיוך ואז משפיל את עיני חזרה לתשחץ.
"אז...איך הוא?" יש בטון שלה מניות ואני מסמיק
"אמא!" אני נוזף
" מה? אני רוצה לדעת איך היה לך בפעם הראשונה..אני דואגת" היא קורצת לי
"אני לא הולך לדבר איתך על זה" במיוחד כי הפעם הראשונה הייתה נוראית
" אדם.." היא משרבבת את שפתה התחתונה
" לא" אני קובע .
" היי טסה" סמואל יורד במדרגות
" ראית את האקוריום בחדר של אדם?" סמואל מחייך אליה
" לא זכיתי לראות את החדר שלו עדין " היא מזנקת מהכסא ועולה אחריו למעלה
אני ממהר ללכת אחריהם.
וכשאנחנו מגיעים אני נעמד בצד ומסתכל על שניהם מדברים
" זה מדהים " היא מקישה על הזכוכית ומבהילה כמה דגים
" אוי סמואל..אתה תעשה הכל בשבילו הא?" סמואל מחייך אליה בתשובה
" איך נוכל להחזיר לך תמורה? מה אני כבר יכולה לתת לך " היא מחבקת אותו
" כל מה שאני צריך זה את אדם " הוא ממלמל אליה
" כל מה שאני רוצה בתמורה זה שיאהב אותי" הוא מביט בי ואני לוקח צעד אחורה בבלבול ואז מניד בראשי ויוצא מהחדר.
הם ממשיכים לדבר בחדר איזה רבע שעה ואני יושב בסלון למטה, בוהה במסך הפלזמה הענק ממולי , מחבק את רגלי ומחשבות מתרוצצות בראשי.
" אדם" אמא שלי מתישבת לידי וסמואל מתיישב על המדרגות - די רחוק מאיתנו
"למה עזבת אותנו?" היא נראת מאוכזבת
"אפילו עכשיו כשיש לך בן זוג שכל כך אוהב אותך ואני פה כדי להיות איתך קצת..אתה עדין מרוחק" היא נאנחת
"מה לא בסדר אוצר קטן שלי?" היא מלטפת את רגלי
"למה אפילו עכשיו אתה עדין לא מרגיש חלק?" כי הוא לא באמת בן הזוג שלי
" אני מצטער אני פשוט קמתי מוקדם מידי ואני עייף ומתפוצץ לי הראש..אני ממש מצטער אמא " אמא נאנח
" כבר שתיים עשרה אם אני לא תוהה, אולי כדי שנעלה כולנו לישון קצת , ואז תקום עם הרגשה טובה יותר" היא מחייכת אלי ואני מחזיר לה חיוך קטן.
היא קמה ועולה ואני נשאר לשבת, בוהה שוב בפלזמה
" אהוב" סמואל נעמד מאחורי, מעביר את ידו בשיערי , מטה את ראשי הצידה ומניח נשיקה על צווארי
" בוא נלך לנוח " הוא מחבק אותי
" אני רוצה לישון לבד" אני ממלמל ושניה לאחר מכן מרגיש את הוא נרתע לאחור
" לא" הטון שלו חמור
"אני רוצה להיות קצת לבד סמואל. בבקשה" אני מתחנן , מוצא אותו תוך מאית השניה מולי.
הוא משכיב אותי על הספה ועולה מעלי
" אני לא יכול להירדם בלעדיך" מבטינו מצטלבים
" אני לא יכול להירדם, לאכול או לנשום בלעדיך" הוא מנער אותי
" אני צריך אותך.נכנסת לי מתחת לעור. אתה בכל מקום. אתה זורם בעורקים ובורידים שלי, אתה באויר שלי , במחשבות שלי " הוא מחזיק בחולצתי , דוחף אותי לספה מפחד שאנסה לזוז, מתחיל להפחיד את החרא ממני.
" אני לא יכול להתרחק מימך , אני צריך אותך" הוא נשמע מיואש
" אני מכור אליך " הוא מניח נשיקות על צווארי.
" אתה מבהיל אותי " אני לוחש , מנסה לקום.
אבל הוא דוחף אותי לתוך הספה
" תפסיק להילחם בי " הוא אומר בכעס
" אנחנו באותה הקבוצה אתה לא מבין?" הוא שוב מנער אותי ואני מנסה לדחוף אותו
" אני יכול לתת לך כל דבר שתרצה , לקחת אותך לכל מקום שתבחר , לגרום לך להרגיש טוב. אני אדאג לך, אני אטפל בך..." הוא מבטיח , מנשק אותי
"סמואל , אני מקווה שלא לקחת את הנשיקה במסעדה כל כך רציני..אמא שלי פה , ועם כמה שאני שמח אני עדין מבין שאם אני אעשה תנועה לא נכונה זה הולך לצאת עליה" אני מסתכל עליו בעיניין קרות , חסרות רגש.
" זה לא ככה " הוא מחזיר בעצבים
" ספר את זה לצמיד המכות היבשות שעל היד שלי" אני מחזיר באדישות, רואה איך עיניו נכבות , נהפכות לפגועות..הוא מרפה ממני ואני ממהר לדחוף אותו מעלי ולקום.
"אני לא יכול לאהוב אותך.הזהרתי אותך.אבל אתה בוחר להמשיך.אז אל תאשים אותי " אני יודע שאני ממש ביצ'י
אבל אני חייב להוציא את זה כבר.