עוד סיכוי לאהבה

פרק 3- היום הראשון לכיתה יב' :)

השתרעתי על מיטה שלי ושמעתי את הטלפון שלי מצלצל.
"הלו?" עניתי לטלפון מבלי לשים לב מי התקשר, וכעבור כמה שניות הרחקתי אותו מאוזני כדי לא לקבל את הצרחות של סטייסי בתוך האוזן שלי.
"וואו, וואו. לאט." אמרתי כשהיא נרגעה והחזרתי את הטלפון לאוזן.
"היה מושלם, אני חייבת לספר לך הכל." היא אמרה בהתרגשות.

"זה דורש מסיבת בנות?" שאלתי,
"זה דורש מסיבת בנות." אישרה סטייסי.
מסיבת בנות זה המסיבת פיג'מות שאני וסטייסי נוהגות לעשות. אנחנו מדברות כל הלילה בערך, שמות מסכות פנים, ורואות סדרות.
"אני בדרך אלייך, סבבה?" היא שאלה ושמעתי דלת נסגרת.

"מחכה לך," עניתי וניתקתי את הטלפון.
הלך לה טוב! איך אני מקווה שהוא הבן אדם בשבילה. חשבתי בשמחה. חשוב לי כל כך שסטייסי תהיה מאושרת. אנחנו מכירות אחת את השנייה מכיתה א' בערך, והיא הפכה לחלק מהחיים שלי.

שמעתי דפיקה בדלת, "פתוח," אמרתי, סטייסי פתחה את הדלת ונכנסה לחדר שלי.
"ממתי את דופקת בדלת?" שאלתי, לדפוק זה לא משהו שסטייסי נהגה לעשות. היא פשוט נכנסת.
"לא יודעת, כנראה אינסטינקט," השיבה באדישות.
"אני רוצה לשמוע הכל." אמרתי לה והיא התיישבה על המיטה לידי.

"אוקיי, אז ככה, נסענו למסעדה ממש חמודה שהוא הכיר. דיברנו מלא, והוא החמיא לי על השמלה, אז מזל שיש אותך." היא קרצה לי והמשיכה, "אחרי המסעדה ישבנו בחוץ כי היה אוויר נעים והמשכנו לדבר, הוא היה כל כך נחמד." היא הוסיפה בהתרגשות, "הוא גם ממש הטעם שלי."
"את לא מבינה אפילו כמה אני שמחה בשבילך." אמרתי לה וחיוך עלה על פניי. כל כך שמחתי לראות את סטייסי ככה.

"רגע, אז למתי קבעתם שוב?" שאלתי.
"עוד יומיים." היא ענתה.
"יואו, את יודעת במה נזכרתי?" אמרתי לה, "מחר בית ספר," החופש היה כל כך כיף שלא רציתי שיגמר.
"מזל שכבר קנינו הכל, אה?"
"באמת מזל." הסכמתי.
היא הסתכלה סביב ומבטה קפא על התמונה שהסתכלתי מקודם. היא הייתה על השידה ולא על הקיר.

שיט, לא החזרתי אותה למקום. כל הכבוד, אוליביה. אמרתי לעצמי.
היא ירדה מהמיטה ולקחה את התמונה.
"שוב הסתכלת בה?" שאלה באנחה.
"זה יעזור אם אני אשקר?" ניסיתי להתחמק,
"אוליביה, את כבר יודעת מה אני חושבת," היא אמרה וכבר ידעתי את ההמשך.
"יש עוד הרבה בנים, כן, אני יודעת." נאנחתי. זה מה שסטייסי הייתה אומרת לי אחרי הפרידה.

"ברגע שתתני למישהו הזדמנות, אני מבטיחה לך, שהוא יתאהב בך." היא הביטה לי בעיניים.
"ואם לא? אם אני שוב אפגע?"
"אם הוא יפגע בך אני אהרוג אותו." היא חייכה אליי חיוך משכנע.
"אני אחשוב על זה." אמרתי והיא חיבקה אותי, השיער שלה היה בריח מרענן של קוקוס.

***

"אני כבר מוכנה משמונה בערך." אמרה סטייסי בשיחת הוידאו, "למרות שהבית ספר מתחיל עוד חצי שעה,"
"מתאים לך," אמרתי וטפחתי את המברשת עם הסומק על לחיי.
"הולכים ביחד, נכון?" היא שאלה וכמעט צחקתי לה בפרצוף.
"ברור, אנחנו הולכות ביחד לבית ספר מאז החטיבה בערך." עניתי כֶמובן מאליו.
"מי יודע, אולי יהיו כמה חתיכים בשבילך," היא אמרה וראיתי אותה מתיישבת על המיטה במצלמה.
נאנחתי ומרחתי מעט ליפגלוס על שפתיי הורדרדות.
"אני מוכנה." הודעתי לאחר שהחזרתי את כל מוצרי האיפור למקומם בשידה.

"את יודעת, זה מוזר קצת, אבל אני עדיין לא קולטת שאנחנו ביב'." היא אמרה.
"גם אני לא," הודתי וירדתי למטה.
כשהגעתי לביתה של סטייסי פתחתי את הדלת, בלי לדפוק, וקראתי לה.
"אני באה!" שמעתי אותה צועקת מהקומה השנייה ומיד לאחר מכן רעשים של צעדים.
היא ירדה במדרגות במהירות ולקחה את תיק הגב שלה ותלתה אותו ועל כתף אחת.

כשהגענו לבניין המוכר של בית הספר עיני רפרפו על המוני הפרצופים המוכרים משנים קודמות.
אני וסטייסי נכנסנו לבניין של התיכון והלכנו במסדרון המוכר, עברנו בין הרבה כיתות עד שהגענו לשלנו.
"לפחות לא שינו את המקום של הכיתה," אמרה סטייסי, מרוצה, ופתחה דלת שכתוב עליה "י'ב3".
"כנראה שהגענו ראשונות." אמרתי למראה הכיתה הריקה מתלמידים.

הכיתה שלנו נראתה כמו שזכרתי אותה. שורות של שולחנות מלוכלכים וכיסאות כחולים מאחורי כל שולחן. הלוח לא נמחק מהפעם האחרונה שמישהו היה פה, כי היו כתובות עליו משוואות.
הלכנו לשורה השנייה והנחתי את התיק שלי על הכיסא בשולחן הימני.
לאחר מכן יצאנו לבחוץ, קצת הסתובבנו בבית הספר ופגשנו כמה בנות מהשכבה.
"כדאי שנחזור לכיתה," אמרה סטייסי לשמע הצלצול.

היום הראשון לכיתה י'ב עבר כרגיל. חוץ מזה שהביאו לנו בערך עשר עמודים לשיעורי בית במתמטיקה רק על היום הראשון. אבל אני אשרוד את זה.
ג'ייסון וסטייסי התכתבו כמה וכמה פעמים ואני בעיקר ניסיתי להקשיב בשיעור.
קבעתי עם סטייסי להכנס לבריכה שלי אז עליתי לחדרי להתארגן.
לבשתי ביקיני בצבע כתום עם פרחים לבנים. הבטתי כמה שניות בראי, עכשיו שמתי לב שרזיתי מהפעם הקודמת שהסתכלתי על עצמי. אני לא יודעת אם הייתי עצובה או שמחה.

לפני שירדתי למטה עברתי בדרך של אחי הגדול שון, הוא נמצא בחו"ל עם ההורים שלי אז החדר שלו נשאר ריק כבר כמה חודשים.
נכנסתי לחדרו וסקרתי אותו ברפרוף. ריח מחניק מילא את החלל ופתחתי את החלון כדי לאוורר אותו. המיטה שלו נשארה מבולגנת- אופייני לשון. ועל שולחן המחשב היו מפוזרים דפים.
התכוונתי לצאת עד שראיתי את הכובע על שולחנו. מיהרתי לקחת אותו ויצאתי במהירות, כאילו שמישהו יכול לראות אותי בכלל.
איזה פראייר, הוא השאיר את הכובע שלו פה.
חשבתי במתיקות וחבשתי את הכובע השחור על שיערי הפזור.

כשסטייסי הגיעה יצאנו לחצר האחורית שלי- איפה שנמצאת הבריכה.
הבריכה שלי הייתה בצורת מלבן ומלאת מים, לידה היו ארבעה כיסאות נוח ושמשייה לבנה.
"שיואו, לא היינו מלא זמן בבריכה שלך," אמרה סטייסי ופלטתי צחקוק.
"היינו פה לפני פחות משבוע." הזכרתי לה והיא משכה בכתפיה.
התיישבתי על שפת הבריכה וטבלתי את רגליי במים, הם היו קרירים ורגליי נרתעו מהקור.
"עדיף לך לקפוץ, יקח לך פחות זמן להתרגל למים." הציעה לי סטייסי וקפצה לבריכה בקפיצת ראש מדוייקת.

"אני בסדר ככה," אמרתי, לעצמי בעיקר, כי סטייסי הייתה בתוך המים.
לאחר כמה שניות הרגשתי משהו מושך בידי, צרחתי ונפלתי בבום לתוך המים.
כשעליתי חזרה למעלה ראיתי את סטייסי מצחקקת.
"את לא נורמלית," אמרתי לה. למרות שהיא צדקה, כבר לא היה לי קר.
"עד שהיית נכנסת הייתי כבר יוצאת לפנסיה," היא אמרה והמשיכה לצחקק.
השפרצתי עליה מים והיא הפריצה עליי חזרה עד שהתעייפנו.

--------------------------------------

היושששש
פרק קצת כושל, מצטערת. לא היה לי כל כך כוח לכתוב אבל בכל זאת כתבתי לכם.
מקווה שאהבתםםם
אני מקבלת ביקורות אם יש לכם הערות (אני עוד אשתפר בהמשך)
אני אשמח שתצביעו אם אהבתם ותגיבו מה דעתכםםםם💜
ביי לבינתייםםם :)
(נ.ב מחר אני לא אוכל להעלות עוד פרקקק.)