עוד סיכוי לאהבה

פרק 14- טיול שנתי :)

לאחר שיעור אנגלית, שהיה משעמם ברמות, הרגשתי רטיבות במכנסיי.
שיט. כנראה קיבלתי.
הלכתי לשירותים בזמן שסטייסי הלכה לכולם, אמרתי לה שאני אבוא עוד מעט.
אני כמעט ולא הולכת לשירותים בבית ספר, רק אם אני ממש חייבת. הם מסריחים כל כך שלהיות שם זה סבל נוראי.

כשנכנסתי לשירותי הבנות הם היו הרבה יותר מגעילים משזכרתי. שלולית מים על כל אורך הרצפה, ניירות מפוזרים בכל מקום וניירות רטובים בתוך השלולית, ועל תאי השירותים כתובים המון משפטים מפגרים בטוש לורד שחור.
נכנסתי לאחד התאים עם התיק על כתפי, נעלתי את הדלת והוצאתי פד מהתא הקטן.
כתם של דם היה על התחתונים שלי והלבשתי עליהם את הפד.

יצאתי מהשירותים ונתקלתי במשהו, או יותר נכון במישהי. שתינו נחתנו על הרצפה.
"מצטערת," אמרתי וקמתי מהרצפה.
"זה בסדר." היא צחקה.
עזרתי לילדה שמולי לקום, פניה נגלו אליי וזיהיתי אותה.
"הי, את לא הילדה החדשה?" שאלתי.
"כן," היא חייכה אליי. "את אוליביה, לא?"
חייכתי כשהיא זכרה את שמי. "כן, ואת?"
"אמה."

לפתע ראיתי את מייקל מתקרב אלינו, הוא התכופף והרים מחברת צהובה מהרצפה-כנראה נפלה לאמה- והעביר לה אותה.
"אה, תודה." היא אמרה והכניסה את המחברת לתיק.
"את באה?" הוא שאל אותי, הנהנתי ואמרתי ביי לאמה.
"היא דווקא ממש נחמדה," אמרתי למייקל בדרך לחצר, אמה כבר לא נראתה בשטח.
"אני באמת חושב שהמורים שונאים אותי. המורה לאנגלית שיבצה אותי לעשות איתה עבודה. והמורה למתמטיקה הושיבה אותה לידי." אמר בייאוש, "מה יש לכולם מהאמה הזאת?"

"אה, יש לכם עבודה באנגלית ביחד?" שאלתי.
"כן. ואנחנו צריכים להגיש אותה עוד פחות משבוע. המורה הזאת לא נורמלית. העבודה הזאת יותר ארוכה ממגילת אסתר."
צחקתי והוא החזיק בידי בזמן שהסתובבנו ברחבי בית הספר ודיברנו.

בשיעור האחרון המורה הסבירה לנו על הטיול השנתי שקורה מחר. לגמרי שכחתי מזה.
לפני בערך חודשיים סיפרו לנו שיתקיים טיול שנתי, הטיול יערך יומיים ולילה אחד של שינה.
"אז כמו שאמרתי, מחר זה הטיול השנתי, ועכשיו אני אתן לכם קצת פרטים עליו." פתחה המורה וקולות שמחה נשמעו בחלל הכיתה. המורה השתיקה את התלמידים והמשיכה.

"בטיול יהיו איתנו כיתות ט-יב, אבל אנחנו נהיה רק עם כיתות ט', השאר נמצאים בשטח אחר."
"זה אומר שנהיה גם עם אשלי ומאדי בטיול!" אמרה סטייסי, שישבה איתי בשולחן.
"כיף חיים..." מלמל ג'ייסון בשמחה מזויפת.
"אני רק מקווה שאשלי לא תתקל באח שלי..." אמר מייקל, הוא ישב ליד ג'ייסון, בשולחן הצמוד אלינו.
"אואן איתנו בשכבה?" שאלתי.
מייקל הנהן, "הוא בי'ב5."
"בסיום הלימודים אני אשלח מה תצטרכו להביא, בינתיים אני אספר קצת על הטיול עצמו." המשיכה המורה. "ביום הראשון של הטיול נסע בערך חצי שעה באוטובוס. לאחר שנגיע נקים את האוהלים."

היא כתבה על הלוח את השם של המקום. "אה, והבנים והבנות באוהלים נפרדים כדי שלא נצא מהטיול הזה עם עוד ילדים!" היא דיקלמה את המשפט וצחקה מהבדיחה של עצמה. "חחחחח הבנתם?"
נשמעו קולות צחוק מהכיתה וכמה לחשושים.
"אם שואלים לא שמעתם את זה ממני.
בקיצור, כולם ישנים אך ורק באוהל שלהם. בכל אוהל יהיו ארבעה תלמידים אז תתחילו להתחלק לקבוצות."

היא המשיכה להסביר קצת על הטיול ועל המקום שאנחנו הולכים אליו ואחר כך השתחררנו ללכת הביתה.
את מאדי ואשלי פגשנו בדרך החוצה.
"איזה מגניב שאנחנו איתכם בטיול!" הכריזה מאדי בהתלהבות כשיצאנו ממתחם בית הספר.
"אנחנו ארבעתנו ביחד באוהל, כן?" ווידאתי.
"ברור," ענתה סטייסי. "בנים, מה איתכם?"
"מה איתנו?" שאל מייקל והסתכל על ג'ייסון. כשגייסון משך את כתפיו סטייסי ענתה, "את מי תוסיפו לאוהל? אתם רק שניים."

"פאק." מייקל חשב לרגע, "מה עם לוקאס?"
"האמת, אולי הוא יסכים להיות איתנו." אמר ג'ייסון והם הנהנו בהסכמה.
אחר הצהריים, הלכתי לביתה של סטייסי וארזנו יחד תיק למחר.
"אני ממש מרגישה כאילו שכחתי משהו," סטייסי חפרה בתיקה השחור והגדול, "אבל אין לי מושג מה!" אמרה בתסכול.
"אממ, מסרק, לקחת?" שאלתי, בזמן שניסיתי לסגור את תיק הטיולים הענקי שארזתי בו.

"לקחתי." אישרה סטייסי ולקחה את הטלפון שלה, רוב הסיכויים כדי לבדוק בקבוצה של הכיתה את רשימת הציוד.
"מברשת שיניים לקחת?"
"וואי, איך שכחתי! אין עלייך אוליביה." היא אמרה ורצה לקומה השנייה.
כשגמרנו לארוז השמיים כבר חשכו והשעה הייתה שמונה בערב. חזרתי לביתי וגללתי קצת באינסטגרם, עד שנרדמתי עם הטלפון על הפרצוף.

***

ביום של הטיול השנתי קמתי מהמיטה בזינוק ובחרתי לי בגדים.
אספתי את שיערי לקוקו וממנו עשיתי צמה.
היו לי שעתיים להתארגן.
יש פעמים ששעתיים זה מלא בשבילי, ויש פעמים שאני לא מספיקה כלום.
למזלי היום זה היה היום עם האופציה הראשונה.
לאחר שגמרתי להתארגן הלכתי לבית הספר, כולם כבר היו שם.
לאחר כמה דקות שחיכינו האוטובוס הגיע, התיישבתי ליד סטייסי במושבים האחרונים.
בזמן הנסיעה פתחנו לייב באינסטגרם כדי להעביר את הזמן, הבנים גם השתתפו, וחצי מהכיתה נכנסה ללייב.

"הגענו. כולם לרדת בתור מסודר." הכריזה המורה ברמקול שהיה לה כשהאוטובוס נעצר, עברו בערך ארבעים דקות מתחילת הנסיעה.
הבטתי בחלון והדבר היחידי שראיתי היה כמה עצים שהסתירו את כל השטח.
ירדנו מהאוטובוס ובדיוק שלוש דקות לאחר מכן מאדי ואשלי ירדו מהאוטובוס הסמוך, התחלנו בהקמת האוהל.

"תקשיבו, את החלק הזה צריך לחבר לפה." הדגימה לנו מאדי והרימה שני חלקים מהאוהל.
אין לי שמץ איך בונים אוהל, אז פשוט סמכתי על הבנות.
מאדי חיברה את החלקים כפי שהדגימה קודם וסטייסי הידקה את האוהל לאדמה עם רגלה.
"מוכן, נראה לי," אמרה סטייסי וסקרה את האוהל הירוק שנבנה כרגע.

---------------------------

שבת שלוםםםםם
אם אהבתם תגיבו ותצביעו לפרקקק
סורי שהוא היה קצר אין לי ממש מוטיבציה לכתוב בזמן האחרון
בייייי🤍