עוד סיכוי לאהבה

פרק 7- אמת או חובה :)

נפתחה הדלת וג'ייסון עמד שם עם ערימת חטיפים בידו.
"מה אתן עושות פה, צאו לי מהחדר!" צעק ג'ייסון לתאומות.
"בסדר, בסדר, רק לקחנו את הגרביים שגנבת לי." אמרה מאדי.
"לא גנבתי לך אותם, אבל קחי אותם אני לא צריך." אמר גייסון וסגר את הדלת לאחר שמאדי ואשלי יצאו.

"אמרתי לכם שהן סתם מציקות." אמר ביאוש.
"כמה חטיפים הבאת, טוב שלא שדדת סופר." צחקתי כשנפל לו חטיף 'דובונים'.
"רוצים לראות סרט?" שאל אותנו.
"יאללה," ענינו כולם ביחד.

לא עבר חצי מהסרט וסטייסי נרדמה על גייסון, המשכנו לראות אותו בכל מקרה. כשנגמר הסרט השעה הייתה אחת בלילה, רק כששמתי לב לזה הבנתי כמה עייפה אני.
"טוב הלכתי לישון, לילה טוב."
"לילה טוב," אמרו לי ג'ייסון ומייקל. סטייסי לא הייתה מסוגלת כי הייתה שרועה בזרועותיו של ג'ייסון.

אני ישנתי בחדר אורחים אחד, מייקל בשני, וסטייסי עם גייסון. הלכתי לחדר התכסתי בשמיכת הפוך ועצמתי את עיני.

לאחר כמה דקות, שנמשכו נצח. שמתי לב שאני סתם שוכבת במיטה ולא נרדמת. לקחתי את הטלפון שלי וכשפתחתי אותו עיני נסגרו במהירות בגלל שהאור שקרן ממנו סינוור אותי.
השעה הייתה שתיים בלילה, אז במקום להמשיך לשכב במיטה החלטתי לעשות סיבוב בבית. כשהגעתי לסלון ראיתי את מאדי ואשלי.
"אוליביה? למה את ערה?" שאלה מאדי,
"סתם, לא מצליחה להרדם." עניתי.
"בואי שבי איתנו," הציעה לי אשלי וטפחה על הספה לידה.

"סבבה," אמרתי והתיישבתי לידן בספה.
"אז תגידי, יש לך חבר?" שאלה אשלי. הופתעתי מהמהירות שהיא הנחיתה עליי את השאלה הזאת.
היססתי כמה שניות ועניתי, "האמת, אני ומייקל התחלנו לצאת, אפשר להגיד..."
"רגע, מייקל זה הבלונדיני, נכון?" שאלה מאדי והנהנתי.
"אמרתי לך שהבלונדיני דלוק עליה." אמרה אשלי למאדי, לא הבנתי כל כך למה התכוונה. מה זאת אומרת 'הבלונדיני דלוק עליה'?

"מה זאת אומרת?" שאלתי את אשלי והיא גיחכה.
"נו, מייקל הזה, הוא בקטע שלך." אמרה ללא כל מחשבה.
"למה את חושבת?" הן ראו אותו לדקה וחצי, איך היא הסיקה את זה?
"זה צפוי, הוא הסתכל עלייך כמו ילדון מאוהב." ענתה והתאפקתי לא לפרוץ בצחוק.
די קיוויתי שזה נכון.
"ותגידו, מה אתכן?" שיניתי את הנושא.
"חבר? אין לנו." ענתה מאדי.

"ברור שאין לך, כל בחור שמתחיל איתך את פוסלת, בסוף תהיי רווקה בת שבעים." צחקה אשלי וגלגלה את עיניה.
"אשלי, תעשי טובה, סתמי." אמרה מאדי ואני צחקתי מהצד.
בלעתי פיהוק ואמרתי, "טוב אני נראלי אחזור לישון או משהו, לילה טוב,"
"לילה טוב." אמרו מאדי ואשלי.

התקדמתי חזרה לחדר האורחים שבו ישנתי ובדרך ראיתי את החדר שמייקל ישן בו, הדלת הייתה פתוחה למחצה.
הצצתי לבפנים וראיתי אותו יושב על המיטה ובוהה בקיר.
פתחתי את הדלת והוא הסיט את מבטו מהקיר. כשהוא אישר לי עם עיניו להכנס נכנסתי לחדר.
"לא נרדם?" שאלתי והתיישבתי לידו,
"כן, ואת?" שאל מייקל,
"גם." עניתי.
נוצרה שתיקה מביכה וחשבתי על שאלה כדי להפיר אותה.