עוד סיכוי לאהבה

פרק 43- ריב במסדרון :)

בשיעור פיזיקה ביום למחרת ידעתי את החומר מצוין.
והפעם, כשג'ייקוב התקיל אותי בשאלה עניתי עליה נכון.
בזכות מייקל.
אני לא יודעת מה הייתי עושה אם הוא לא היה מסביר לי את החומר.
זה לגמרי הציל אותי.

בהפסקה ישבנו שוב במגרש עם הדשא, אבל מאדי ואשלי לא היו מפני שהן היו צריכות להיות בהשלמות למבחן במתמטיקה.
"תגיד מייקל, מה קרה היום בשיעור אנגלית?" לפתע שאל ג'ייסון.
"מה קרה בשיעור אנגלית?" מייקל קימט את מצחו.
"כלום, חוץ מזה שיצאת מהכיתה בעצבנות באמצע השיעור." הוסיף ג'ייסון "אה, והעפת את הכיסא שלך."
"אה." מייקל נראה כאילו נזכר, אך הבעה עצבנית עלתה על פניו. "האמה הזאת." הוא גלגל את עיניו.
אמה? חשבתי שנפטרנו ממנה.
"מה היא עשתה?" שאלתי.

"היא עדיין מנסה לגרום לי לרצות אותה." הוא מלמל. "בהתחלה סתם אמרה דברים כמו 'שמעתי שאתה ואוליביה נפרדתם' ושהיא יכולה להיות טובה יותר ממך..." הוא אמר לי, "ואחרי שהסברתי לה שאין לי כוח לדברים המפגרים שהיא מוציאה מהפה היא אמרה 'ליאו, מוכר לך?'." הוא דיבר בזהירות, ליבי נעצר כששמע את שמו של ליאו.
"ואז היא אמרה משהו על זה שהיא משפחה רחוקה שלו או משהו כזה... ושהיא אמרה לו לגרום לי לרצות להפרד ממך, אז אני לא צריך להסתיר שנפרדנו, או חרטוט כזה." מילותיו נבחרו בקפידה מפני שידע שהנושא הזה עלול להכאיב לי.
"מה?" פלטתי בפה פעור.
"היא משוגעת." אמר ג'ייסון.
"אמרתי לה את זה." הסכים מייקל.

מה לעזאזל?
אמה משפחה של ליאו?
והיא... אמרה לו לגרום למייקל לרצות להפרד ממני...?
וואטדפאק.
"פשוט ידעתי שאם אני לא אצא מהכיתה אני לא אשלוט בעצמי." הוא סיכם לג'ייסון.
"אני הולכת אליה." קבעתי וקמתי בזעם ממקומי.
"אוליביה," שמעתי את סטייסי קוראת לי מרחוק, אך האדרנלין שבתוכי גרם לי ללכת מהר יותר למבנה השכבה שלנו.
כשהגעתי למסדרון ראיתי אותה.
עם הקוקו הגבוה והמתנופף שלה והריסים הארוכים שלה.
כשהיא פגשה במבטי היא נעצרה.

"את רצינית?" תקפתי אותה, היא נבהלה לרגע והתעשתה על עצמה.
"מה?" היא שאלה בתמימות, וקולה העדין עצבן אותי אפילו יותר.
"בגללך ליאו כמעט אנס אותי." האשמתי אותה.
עיניה נפערו לרווחה.
"אמאלה, אוליביה, אני לא חשבתי שהוא יעשה את זה. אני כל כך מצטערת-"
"לא חשבת שהוא יעשה את זה?" קטעתי אותה וצחקתי בעצב. "הסליחה שלך לא מעניינת אותי."
"אוליביה, אני באמת לא חשבתי שזה מה שהוא יעשה." היא מחתה.
למה היא חושבת שזה תירוץ הגיוני?
לאט לאט התאספו תלמידים כדי להאזין לריב שלנו.
"בגלל שאת ביקשת ממנו להפריד בינינו הוא ניסה לאנוס אותי. וכל זה קרה למה? כי יש לך איזה קראש על מייקל?" התפרצתי עליה. "זה נראה לך לגיטימי?"

מבטה נעשה כועס, וכך גם קולה כשהיא ענתה לי. "אני לא ביקשתי ממנו לאנוס אותך!" היא צעקה חזרה, "בסך הכל ביקשתי מליאו לגרום למייקל לחשוב שאת בוגדת בו-"
"את עשית מה?" קטעתי אותה שוב, כשהזעם מתגבר בתוכי.
"רק רציתי שתפרדו!" היא הסבירה, מה פאקינג עובר על הילדה הזאת שהיא חושבת שזאת תשובה הגיונית?
קריאות תלמידים מסביבנו מילאו את המסדרון, וכמה ילדים ניסו להפריד ביני לבין אמה.
"תלכי להזדיין, אמה." יריתי לעברה והסתובבתי משם, מפלסת מקום בין התלמידים שצפו בנו.