פרק 6- התאומות :)

687 34 14
                                    

ביום למחרת סטייסי עזרה לי להתארגן לקראת הדייט עם מייקל.
"מה השעה עכשיו?" שאלתי ובדקתי בשעון הטלפון, "הוא אמור להגיע עוד עשר דקות." אמרתי וקמתי מהמיטה להביט במראה שבחדרי.
"את נראית מושלם. אין לך מה לדאוג." החמיאה לי סטייסי.
מרחתי קצת ליפגלוס דובדבן על שפתיי והנפתי את שיערי לאחור.

"כדאי שנרד למטה, לא?" שאלה סטייסי ונעמדה לידי במראה.
"באמת כדאי." אמרתי והתכוונתי לרדת, אבל היא עצרה אותי.
"רגע, קודם, אני חייבת לצלם אותך." אמרה לקחה תמונה שלי במצלמת האייפון שלה. "את נראית כמו פאקינג נסיכה." אמרה והראתה לי את התמונה.
"אני באמת נראית יפה פה." הודתי בחיוך.
ירדנו למטה ובדיוק אז נשמעה דפיקה בדלת.
נופפתי לשלום לסטייסי וניגשתי לדלת הכניסה.
מייקל עמד בפתח הדלת ומאחוריו אופנוע.

"היי," אמרתי וסגרתי את הדלת שמאחוריי.
"וואו. את נראית מדהים." הוא אמר והרגשתי שאני עומדת להסמיק.
"תודה, גם אתה," השבתי והלכנו אל האופנוע.
הוא באמת נראה מדהים חשבתי כשישבתי מאחוריו באופנוע ובהיתי בשיערותיו הבלונדיניות מתנופפות ברוח.
כשהגענו תמסעדה הזמנתי פסטה רוזה והוא הזמין פסטה ברוטב עגבניות.

לאחר שגמרנו לאכול המלצרית הניחה את החשבון על השולחן והוצאתי את הארנק כדי לשלם על הפסטה שלי.
"שלא תחשבי על זה." אמר והחזיר את הארנק לתיק שלי. הרגשתי את הלב שלי דוהר בחזה.
"תן לי לשלם לפחות על הפסטה שלי," התעקשתי, רוב הבנות אומרות שבדייטים הגבר צריך לשלם, אבל אף פעם לא הרגשתי נעים מזה.
הוא הניד את ראשו ושילם למלצרית.
"תודה," אמרתי. אתה לא יודע מה עשית לי בלב עכשיו. הוספתי בליבי.
חזרנו לאופנוע וביקשתי ממנו להוריד אותי אצל סטייסי, תכננתי לספר לה הכל.

לפני שנכנסתי לביתה של סטייסי נפרדתי ממייקל. "נהנתי היום," אמרתי בחיוך שהתפשט על פניי.
"ביי אוליביה, גם אני נהנתי היום." הוא חייך את החיוך שלו. החיוך האלוהי הזה.
סטייסי ממש שַמחה בשבילי לאחר שסיפרתי לה איך הלך לי.
"איזה ג'נטלמן!" אמרה לאחר שגמרתי לספר הכל. "אני אמות אם לא יקרה ביניכם משהו."
"אני חושבת שאני מאוהבת." כיסיתי את פי עם ידי במהירות לאחר שקלטתי שאמרתי זאת בקול רם.
"אומייגד! אוליביה!" היא צרחה בהתלהבות וחיבקה אותי חזק.

היה לי מזל שזה נפלט לי ליד סטייסי ולא אף אחד אחר. אחרת הייתי מתה מבושה.
"סטייסי, את... חונקת... אותי." אמרתי, מנסה להחלץ מזרועותיה של סטייסי שלא הרפו ממני.
"את מאוהבת!" היא הרפתה מהחיבוק שכמעט חנק אותי למוות.
"כן, כאילו, נראה לי לפחות..." אין דרך חזרה לאחר שאמרתי את זה.
"אני כל כך שמחה בשבילך!" היא חיבקה אותי שוב.

"טוב, דיברנו עליי מספיק." קבעתי, "מה איתך ועם ג'ייסון?"
"אנחנו..." אמרה בהיסוס, קולה נשמע מעט עצוב.
"התנשקנו." הכריזה וחיוך עלה על פניה.
"הלחצת אותי, סתומה." צחקתי ודחפתי אותה בכתף בצחוק. "אני בשוק. מתי? איפה?"
"בים, בזמן שאת ומייקל שכחתם מאיתנו ופיתחתם לכם שיחת אוהבים." אמרה והחיוך לא ירד מפניה.
עכשיו היה תורי לחבק אותה.
"רגע, זאת הנשיקה הראשונה שלך, לא?" שאלתי כשהרפתי ממנה.

"היי! אל תזכירי את זה," אמרה במבוכה, "זה לא אשמתי שיצאת עם 200 בנים בערך."
בדיוק כשהתכוונתי למחות על דבריה ג'ייסון התקשר.
היא סימנה לי להיות בשקט כשענתה וברגע הזה חשבתי שיקח שעה עד ששניהם ינתקו, אבל הופתעתי לגלות שלאחר כ5 דקות סטייסי גמרה את שיחתם.
"בואי הולכים לישון אצל ג'ייסון." הודיעה
"אני לא חושבת שאני אבוא, אני מתה לישון." אמרתי לה, הייתי ממש עייפה אחרי היום הזה.
"גם מייקל בא." הוסיפה במהירות. היא ידעה שאחרי זה אני לא אוכל לסרב.
"אה, באמת?" הופתעתי.

"כן, כן, עכשיו בואי, הולכים."
נאנחתי, "טוב נו אני מניחה שאני אבוא..."
הלכנו בערך חמש דקות עד שהגענו לבית של ג'ייסון.
סקרתי את הבית הגדול שהתמקם מולי, הוא נראה יוקרתי ביותר והיו בו לפחות שלוש קומות.
בכל זאת, אחיין של רוברטו.
ג'ייסון פתח לנו את הדלת, כשנכנסנו המשפחה שלו היו בבית.
אמא ואבא שלו הכינו אוכל, ושתי אחיותיו התאומות ישבו בסלון. הן נראות כמו גייסון רק בבנות- שיער חום ועיניים חומות.

"בואו נעלה למעלה." אמר לנו גייסון ועלינו לחדרו, שם ראיתי את מייקל. הוא ישב על כיסא הגיימינג של ג'ייסון.
סטייסי התיישבה על מיטתו של ג'ייסון.
"היי," אמרתי למייקל.
"היי אוליביה," אמר.
"לגבי המשפחה שלי אל תדאגו, הם עוד מעט יוצאים לסרט." אמר גייסון כבדרך אגב.
"אחיות שלך נראות ממש חמודות," אמרתי והתיישבתי ליד סטייסי.
"ממש," הוא גלגל את עיניו. "הן סתם מציקות,"
"הן באמת נראות חמודות." הסכימה סטייסי
"טוב, אני הולך להביא לנו משהו לאכול, עוד מעט חוזר." הודיע גייסון ונעלם מהחדר.

לאחר כפחות מחצי דקה נפתחה הדלת,
"זה היה מהר." אמר מייקל, עד שלפתע בפתח הדלת זה לא היה גייסון, אלא שתי אחיותיו התאומות.
"היוש, אתם חברים של גייסון נכון?" שאלה אחת מהתאומות.
"כן, אתן אחיות שלו, לא?" שאלה סטייסי ובחנה את שתי הנערות שעמדו בפתח הדלת.
"לצערנו." ענו באותו הזמן.
"אני מאדי," אמרה תאומה אחת.

"ואני אשלי." אמרה השנייה.
"היי! אני סטייסי, זאת אוליביה," היא הצביעה עליי והמשיכה, "וזה מייקל." הציגה אותנו סטייסי.
"אנחנו רק מחפשות משהו שהוא לקח לנו וחוזרות למטה, לא נפריע לכם." אמרה מאדי, ושתיהן התחילו לחפש במגירות השולחן של ג'ייסון.
"יואו, מה זה?" שאלה אשלי והרימה מחברת אדומה עם מפתח. היא ניסתה לפתוח את המחברת ללא הצלחה.
"אווו, גייסון שלנו כותב יומן!" הכריזה מאדי ואשלי השתיקה אותה.

"איפה הוא היה יכול להחביא את המפתח?" אשלי החלה לחטט במגירות האחרות.
"הנה, יש פה מפתח." אמרתי והצבעתי על המפתח ששכב בארונו.
אשלי לקחה את המפתח וניסתה לפתוח את היומן. לאחר שלא הצליחה מאדי לקחה ממנה את היומן והמפתח.
"בינגו." הכריזה מאדי וניסתה לפתוח את היומן האדום. "עזבו, לא נפתח." אמרה באכזבה והניחה את המפתח חזרה בארון.

"טוב כדאי שנחזיר את זה למקום לפני שהוא יחזור." הציעה סטייסי.
"כן, אם הוא יגלה שנגענו בדברים שלנו הוא יהרוג אותנו." אמרה אשלי והחזירה את היומן למגירה.
לפתע נשמעו צעדים "מהר, אני חושב שהוא בא," אמר מייקל והתאומות החזירו את היומן למגירה.

---------------------------------------------

עוד יום עוד פרקקקק
אז בהמשך תגלו עוד על האחיות של ג'ייסון וכמובן על מייקלללל.
מקווה שאהבתםםםםם
נפגש מחר בעוד פרק :)

עוד סיכוי לאהבהWhere stories live. Discover now