עוד סיכוי לאהבה

פרק 9- התקף חרדה :)

קמתי בבוקר ונזכרתי בדייט שלי ושל מייקל
אז ישר הלכתי לבית של סטייסי כדי שתעזור לי לקנות בגד ים
נכנסתי לבית שלה ועליתי לחדר שלה. לא הופתעתי מכך שהדלת לא הייתה נעולה, היא תמיד שוכחת לנעול.

כשהגעתי לחדרה ראיתי אותה שרועה על מיטתה ושיערה הפרוע תפס חצי מיטה. לא נראה שהיא הסתרקה מאז אתמול.
"קדימה לקום." אמרתי וטלטלתי אותה בעדינות. "קדימה סטייסי, לקום." אמרתי לה תוך כדי שאני מנסה להעיר אותה, סוף סוף היא הסתובבה לצד שלי.

"מה השעה?" שאלה בקול ישנוני וצרוד.
"כבר אחת בצהריים." עניתי והיא חזרה לישון,
"עוד חמש דקות, אמא." אמרה מתוך שינה.
"נו סטייסי קומי כבר, אני צריכה עזרה." אמרתי התייאשתי מלנסות לטלטל אותה.
היא פקחה את עיניה ונרתעה כשהבחינה בי בהתחלה. אבל מהר מאוד שאלה. "מה קרה?"
"אה, לא קרה כלום אני רק צריכה שתבואי איתי לקניון." עניתי לה בחיוך מתחנף.
"בשביל זה הערת אותי? רציני?" היא הסתובבה חזרה לישון ולאחר שהדלקתי לה את האור כיסתה את ראשה בשמיכה.

"נו סטייסי קומי אני חייבת אותך." אמרתי והרמתי את השמיכה מראשה. עיניים ירוקות הציצו והיא נכנעה. "טוב נו, אם את אומרת את זה ככה..."
היא התארגנה בזריזות ולאחר רבע שעה נראתה איך שלי לוקח להתארגן שעתיים.
לקחנו את הרכב שלה ונסענו ל'מוניקה'. זאת החנות שאנחנו הכי אוהבות לקנות שם בגדים, אפילו דגמנו שם כמה פעמים.

נכנסנו לחנות והתחלנו בחיפושים עבור הבגד ים החדש שלי. עד שמצאתי ביקיני ירוק בהיר, עם קשירה בגב ואפילו בא עם חצאית לבנה. הלכתי לתאי מדידה למדוד. "וואו הוא מושלם את חייבת לקנות אותו." אמרה סטייסי. הסתכלתי על עצמי במראה. הבטן השטוחה שלי הייתה שזופה מעט וראו לי חלק מהעצמות. ובכל זאת היו פעמים שדילגתי על ארוחות כי הרגשתי שמנה.
לאחר שקניתי את בגד הים יצאנו מהחנות ופגשנו כמה מעריצים, הצטלמנו איתם וחזרנו לביתי.

"את יכולה לסדר לי את השיער?" שאלתי אותה לאחר שירדתי במדרגות עם בגד הים והחצאית עליי.
זה היה בשעה ארבע, בערך שעה לפני שאני צריכה ללכת לים עם מייקל.
"וואו, הבגד ים יושב עלייך מדהים." היא אמרה וקפצה בהתרגשות, חייכתי וסידרתי את החלק העליון. "ובטח, מה את רוצה בשיער?"
"אממ, לא יודעת. סומכת עלייך." אמרתי לה והיא סימנה לי לשבת על שרפרף שלקחה מהמטבח.
התיישבתי על השרפרף במסדרון שהונח מול המראה. סטייסי סירקה את שיערי וסידרה אותו בזמן שהתכתבתי עם מייקל.

"זהו, מושלם." אמרה והעבירה חלק מהשיער לקדימה.
היא עשתה לי פזור ושתי צמות קטנות.
"תודה!" קמתי מהשרפרף והתקרבתי אל המראה, הצמות הקטנות היו מדויקות ושאר שיערי החליק במורד גבי.
"למתי קבעתם?" שאלה והסטתי את מבטי מהמראה.
"עוד עשר דקות." אמרתי והלכתי לסלון, התיישבתי על הספה והיא התיישבה אחריי.
מייקל התקשר אליי, "כנראה שהוא בחוץ," אמרתי וקמתי מהספה שהתיישבתי עליה לפני שנייה.
כשעניתי לשיחה הוא אמר שהוא מחכה לי בחוץ עם האופנוע.