עוד סיכוי לאהבה

פרק 10- התלמיד החדש :)

מאוחר יותר באותו הערב הלכתי להתקלח, שטפתי ממני את החול שנדבק לגופי וחפפתי את שיערי שהרגיש כרגע כמו קש בגלל המים המלוחים של הים.
כשיצאתי מהמקלחת ראיתי 4 שיחות שלא נענו מסטייסי, התלבשתי וחזרתי אליה.
"מה קרה?" שאלתי כשהיא ענתה.

"נו, איך היה בים?" היא שאלה בסקרנות.
"היה מושלם, חוץ מזה שהיה לי התקף חרדה באמצע..." אמרתי, ומיהרתי להוסיף, "אבל מייקל עזר לי, הוא היה ממש חמוד."
"אוווו," היא משכה את המילה בקול מתלהב.
"ו... התנשקנו." הוספתי לבסוף.
"אומייגאד!" היא צעקה בשיחה, וחייכתי מכך שהיא שמחה בשבילי.
סיפרתי לה על הכל ודיברנו במשך שעה שלמה לפחות, עד ששתינו הלכנו לישון.

זה יום שני, קמתי מצלצול השעון המעורר בשעה שבע בבוקר. אתמול אני וסטייסי הברזנו מהבית ספר, כך שהיום הייתי חייבת לבוא.
התמתחתי קצת במיטה ופיהקתי. לאחר חמש דקות סוף סוף קמתי מהמיטה והתחלתי להתארגן.
את שיערי סידרתי בקוקו מתוח וגבוה.
התאפרתי באיפור עדין-כמו תמיד- מסקרה, ליפגלוס, ג׳ל גבות וקצת סומק.
אני לא אוהבת להעמיס את הפנים שלי בהרבה איפור.

ירדתי למטה לקחתי תפוח לדרך והלכתי לביתה של סטייסי כדי ללכת יחד לבית הספר.
נכנסתי לביתה של סטייסי. לאחר שקראתי לה היא ירדה מהקומה השנייה, תוך כדי שהיא מסרקת את שיערה במסרק שחור קטן.
היא הניחה את המסרק על השולחן במטבח ותלתה את התיק שלה על כתף אחת.
יצאנו לבית הספר באוטו של סטייסי.
"רגע, היום זה לא היום שג'ייסון ומייקל עוברים לבית ספר שלנו?" שאלה סטייסי ופנתה שמאלה בכיכר.

"נכון!" נזכרתי, "אני מקווה שהם איתנו בכיתה."
סטייסי חנתה בחניית בית הספר ונכנסנו פנימה. נשאר עוד עשר דקות עד הצלצול.
"איזה שיעור יש עכשיו?" שאלתי.
"מתמטיקה." היא ענתה.
"אה, אוף. נפגש בהפסקה." אמרתי.
אני וסטייסי לא לומדות יחד מתמטיקה, היא בחמש יחידות ואני בארבע.

התקדמתי לכיתה שאני לומדת בה מתמטיקה.
נכנסתי לכיתה והתיישבתי במקום הקבוע שלי, מאחורה באמצע.
הנחתי את התיק שלי על הכיסא הפנוי לידי.
היו כמה ילדים בכיתה, רובם דיברו ביניהם, אני סתם הייתי בטלפון.
כשהתחיל השיעור המורה הכתיבה והעתקתי למחברת במרץ.

"מישהו לא הבי-" דפיקה בדלת קטעה את דבריה והיא ניגשה לפתוח אותה.
המורה הסתירה את הנער שעמד בדלת ושאלה, "אתה בטח מייקל, לא?"
"כן." הוא ענה והיא סימנה לו להכנס לכיתה.
"תכירו את מייקל, הוא מצטרף אלינו." אמרה המורה.

מייקל עמד לצידה של המורה, התיק היה תלוי על כתף אחת שלו והוא לבש חולצה שחורה ומכנסי טרנינג.
"באיזה כיתה אתה במקור?" שאלה המור הובחנה את מייקל.
"י'ב3." הוא ענה.
אנחנו נהיה באותה הכיתה חשבתי בחיוך.
הוא נופף לי לשלום ונפפתי חזרה.
"אתם מכירים?" שאלה אותי המורה,
"כן," עניתי.