האם שני הפכים מוחלטים יכולים להתאהב באותה אחת?
❞כל החטאים שלי, כל הדרכים המלוכלכות, אני אקח אותם איתי לגיהינום, שם הדרך רצופה כוונות טובות.❝
אוֹן נח הוא ילד שמנת, הוא רגיל לקבל כל מה שהוא רוצה; ממותג הנעליים עד למרצדס הכי חדישה. בתור אחד שכסף לא מ...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"מה את עושה בחמישי?" שאלתי כשהתיישבתי על ידה בפתאומיות שגרמה לה לקפוץ ממקומה. היא הרימה אלי זוג עיניים ירוקות וניסתה להבין מה לעזאזל קרה כאן הרגע. היא לבשה חולצה בצבע זית והיה נדמה כאילו התאימה אותה לעיניה, או שעיניה התאימו את עצמן לצבע החולצה כי לפתע הן נראו יותר לכיוון הזית מאשר לכיוון הירוק הזורח. שערה, שבאופן קבוע הדיף ריח טוב של תמימות, שוב נזרק למעלה בחוסר תשומת לב והשקעה.
"אמ..." רביד התחילה לגמגם ואני הכרתי את זה מקרוב. ניסתה למצוא תירוץ טוב להימנע מכל מה שיש לי להציע לה לחמישי הקרוב. היא הייתה ילדה של בית, ללא ספק. נהנתה מכל הדברים שאלוהים אין לי מושג מה ההנאה בהם, כמו קריאת ספר או סתם שכיבה על המיטה עם אוזניות ומוזיקה משנות השמונים צורחת לך באוזניים. היא הייתה אולי היחידה שלא רציתי לשחוק, אלא להשאיר אותה בדיוק ככה, כי ככה זה מזכיר לי התקופות הפשוטות של פעם כשהצרה הכי גדולה שלי הייתה שהבאתי הביתה ציון פחות משמונים. כי ככה היא מתאימה בדיוק לרז. אמנם הם היו חברים טובים והיינו כולנו קבוצה אחת גדולה, אבל הרבה מים עברו בנהר מאז ויש סיכוי שהם פשוט עיוורים לאפשרות הזו. עדיין לא יצא לרביד לפגוש את כולם ורציתי לתת לרז הזדמנות למשוך את תשומת ליבה של רביד, מבלי השטויות של ויק וארי. רביד הייתה המראה של כולם; נמוכה, כך שאין סיכוי שתהיה נמוך ממנה, ונוחה להגנה. שיער של דוגמנית מבלי שום מאמץ. ריח טוב באפן קבוע, אסתטית. לעזאזל, מי צריך יותר מזה?
"בואי נצא לדייט," אמרתי והיא כיווצה את גבותיה בבלבול מהיר.
היא פלטה גיחוך. "און," ואז הרצינה, כי ראתה שלא צחקתי, "אני..."
"לא אני ואת," הסברתי וכתפיה צנחו מטה. משהו חלף בעיניה, סקרנות. היא הטתה אוזן בתשומת לב, מעוניינת במה שיש לי להגיד. זה הרגיז אותי שרק כשהבינה שהדייט הוא לא איתי היא נראתה מסוקרנת. "יש לי מישהו לסדר לך. מבטיח לך שהוא בחור טוב. הכי טוב. נצא לדייט ארבעתנו. את והוא, אני ונויה."
"ארבעתנו?" היא פלטה בגיחוך והביטה בי כאילו אני משוגע. גבתה התרוממה מעלה בפקפוק. "נויה מודעת לדייט הזה?"
"כן."
"והיא נתנה את הסכמתה המלאה?" היא נשמעה לא משוכנעת.
