פרק 36 - אות קלון

1.3K 117 42
                                    

"אמא

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

"אמא...?" נכנסתי אל הסלון בצעדים מדודים. המוח שלי כבר נשרף מלימודים אקסטרניים. אמנם המזכירה אמרה שהם יחזרו אלי עם תשובה לגבי הבקשה שלי ללימודי בית, אבל בעזרת קצת כסף וקשרים של אבא שלי הצלחתי לגרום לזה לעבוד לטובתי ותוך שבוע הודיעו לי שיש לי אישור. אני יודע שזה לא האמצעי הכי כשר, אבל לא רציתי למשוך שלושה חודשים חסרי מעש בהם וויתרתי על בית ספר ובסופו של דבר לגשת למועדי ב'. רציתי לסיים עם זה כמה שיותר, להשלים את הבגרויות שהחמצתי ולקבל תעודה.

אמא שלי ישבה בסלון כשסביבה אלבומים פתוחים ותמונות בידיה, היא הביטה בכולן עם דמעות בעיניים וחיוך קטן ועצוב, כנראה נזכרה בתקופות טובות יותר. אך כשהוספתי להתקרב הבנתי שזה אפילו לא האלבום המשפחתי שלנו, כשאני ורמה היינו קטנים אמא הכינה לכל אחד אלבום עם תמונות שלו מכל מיני גילאים כדי שנזכור הכל כשנתבגר, אבל האלבום שהיא החזיקה בידה היה מרופט יותר, לא מהסוג היפה והמסוגנן שהיא הכינה לי ולרמה, אלא עם כריכה שחוקה בצדדים ובצבע שחור מדכא. היא מלמלה דברים שלא הבנתי ומשכה באפה.

"אמא?" שאלתי והתיישבתי על ידה כשהיא עדיין מביטה בתמונה שלא הצלחתי לראות. "מה יש?"

היא לא ענתה ואני הבטתי בתמונה שהחזיקה בידה כשהיא התפרקה לחלוטין על ידי. זו הייתה תמונה מהסוג הישן, שהיה בגוונים צהבהבים בגלל סוג המצלמה העתיק. בתמונה אמא שלי הופיעה, נערה צעירה ובהירת שיער, איכשהו היא הזכירה אותי רק בבת יותר מאשר את רמה, כשהיא לבושה בבגדים של בנים ומחייכת חיוך רחב אל המצלמה. על ידה עמד נער חזק, שערו סופר בתסרוקת שהייתה אופיינית לפעם ועיניו היו חומות וטובות. אחיה שנפטר בטרם עת לפני הרבה שנים. הוא הניח ברפיון את ידו סביב כתפה של אמי ושניהם נראו מרוצים. בית ישן נראה אחריהם, כמעט ומתפורר לחלוטין ושניהם עמדו בחצר עם סבך שיחים מיובשים.

היא העבירה עוד תמונה. הפעם תמונה שלה בתור תינוקת כרוכה בזרועות אימה. פעם עם אביה. פעם לבדה. היא רק בכתה עוד יותר וכיסתה את פיה בכף ידה, בכתה חרישית.

כיווצתי את גבותיי בבלבול, לא מבין מה קרה ואם לקחה את התרופות שלה, אך לפני שהספקתי לפתוח את פי אבא שלי נכנס בדלת הבית. הוא פתח את כפתור חליפת העסקים שלו והניח את התיק על השולחן בכניסה. הוא נראה מעופף, חושב על הרבה דברים במקביל, אך ברגע שהוא ראה את אימי בוכה כל זה נעלם ודאגה כנה השתקפה מעיניו. "אלוהים, מרי," הוא אמר וחצה את החלל במהירות לעברה. הוא כרע מולה בעודה יושבת על הספה כשרגליה מונחות על ידה. עיניו התרוצצו על פניה בחיפוש אחר תשובות שלא היה לה לתת לו. פניו הקשיחו והתרככו בעת ובעונה אחת וזה היה אבסורדי לחלוטין. הוא התרומם על רגליו והתיישב על ידה והיא זחלה אליו כשהוא כורך את ידו סביב צווארה.

בלו ג'יי | Blue JayWhere stories live. Discover now