Wolf From Birth (HEB)

Chapter 9

"את האלפא שלי, לא משנה מה יקרה," היה הדבר האחרון שקולין אמר לקלריסה לפני שנפרדו. קלריסה הצטרפה לגרייס בשולחן שלהם וכשהסתובבה ראתה את דיוויד וקולין מדברים, היא הסיתה את שערה מאוזנה כדי לשמוע.

"איפה היית?" שאל דיוויד.
"מה זה עניינך?" אמר קולין.
לפי טון הדיבור של דיוויד ידעו שהוא כועס על אחיו.
"היית אמור להביא לי-" דיוויד לא סיים את המשפט.
"אני לא משרת שלך, אני לא צריך לבוא איתך לכל מקום," כעס קולין.
"אתה אחי-."
"מה הקשר?"

דיוויד רתח מזעם על אחיו התאום והרים את ידו, קולין תפס אותה והעיף אותה הצידה. הכובע שלו נפל והרוח העיפה את שערו הלבן על פניו.
"עכשיו כולם יודעים," אמר דיוויד וחזר לשולחנו.
קלריסה קמה ממקומה, "קולין" אמרה במחשבה.

קולין סובב אליה את ראשו, הוא סימן לה עם עיניו לחזור לשבת, היא לא יכלה לעשות כלום אלה להקשיב לו. קולין הרים את הכובע שלו ושם אותו חזרה על ראשו בזמן שתלמידים מסתכלים עליו, "הם יחשבו שצבעתי, הכל בסדר," הוא אמר לה במחשבה ונכנס בחזרה לבניין.

כשהסתובבה בחזרה לחבריה בשולחן היא החליפו מבטים ביניהם, "את בסדר?" שאלה גרייס שמה יד על הכתף שלה.
קלריסה הנהנה ואז קמה מהשולחן לוקחת את התיק שלה, בזמן שגם האחרים קמים, הם נכנסו לבית הספר.

_

היה קשה להתרכז בעבודה, אחרי השיחה שלו ושל קלריסה הוא הרגיש שהוא צריך לספר לה על הכוח שלו, אבל פשוט לא יכל. בכל פעם שהייתה יושבת לידו במכונית, או כשהיו מדברים במסדרון או אוכלים ארוחת ערב, ואפילו סתם שהיו לבד בבית הוא הרגיש את הדחף הזה, חייב לעשות משהו לפני שיצא משליטה. ולא רק ההפיכה לזאב אלה למים שזורמים בכל מקום, בצנרת, בגוף, הקרח במקפיא ובאוויר עצמו.

אחרי העבודה במפעל היה הולך טום לטיולים ביער, הוא היה נוסע לאזור אחר בעיירה על יד היער והולך לאן שרגליו היו לוקחות אותו. אחרי שעות של הליכה היה מוצא את דרכו חזרה למכונית וחוזר לבית. כל שאר הלהקה חשבה שהוא עובד עד אחר הצהריים אבל כל משמרת שלו הייתה רק שלוש שעות, והוא מתחיל בתשע בבוקר, אז מידי פעם היה חוזר יותר מוקדם עם היה הולך לטיולים ומכין ארוחת צהריים לכולם.