מושלם זה משעמם // G×G

פרק 17 | שום דבר בעל ערך.

בוקר. הפעם התעוררתי שעה לפניי כולם.

לקח לי שניה להבין למה אני עדיין לבושה בביגדיי הערב.

ואז גם נזכרתי בהכל וכמובן בנשיקה שלי ושל אליאנה.

וגם במה שלחשה לי שניה לפניי שנרדמתי בלי לדעת שאני שומעת.

ליהי שכבה על המיטה שלה לצד שון והילה על המיטה המתקפלת שהוצבה בשבילה. כולם עוד היו בבגידייהם. כמוני.

קמתי ונכנסתי למקלחת. בשניה שהבטתי במראה חטפתי קריזה. הייתי נראת כמו פנדה. כל האיפור שלי נמרח. השיער שלי היה אסוף בגומיה אפורה. הנחתי שהגומיה שייכת לאליאנה כי אני וליהי השתמשנו שתיינו בסוג שונה לגמריי של גומיות.

הורדתי את בגדיי ושמתי אותם בסל הכביסה.

לאחר שהתקלחתי ביסודיות לבשתי את הפיג'מה שדניאל קנה לי לא מזמן והלכתי לבדוק את המתנות שלי.

מההורים קיבלתי טלפון חדש. החלטתי בנתיים להישאר עם הטלפון הנוכחי שלי, לפחות עד סוף החודש.

דניאל קנה לי עשרה מגנים לטלפון והרבה שוקולד. (כנראה שהוא תיאם עם הוריי.)

ליהי ואירו השאירו לי את שניי הספרים החדשים של 'אדריכלות בעידן המודרני.' וגם את 'נסיך מכני' המתורגם. קלעו בול.

שון השאיר לי חמש סימניות תכשיט ואליאנה השאירה לי שרשרת שבתיליון היו שניי סוסים שעמדו אחד מול השני על הרגליים האחוריות.

הילה השאירה לי שקית קסטרו שלא טרחתי לברר מה יש בפנים באותו הרגע וההורים של ליהי קנו לי עוד פיג'מה.

היו עוד כמה מתנות, מהתאומים, מיורם ואפילו ממוקד לא ידוע.

הנחתי לצד מיטותיהם של כל בניי הבית את המתנות שאני קניתי להם והכנסתי לשקית את כל השאר. (את המתנה להוריי כבר שלחתי בדואר.)

לבשתי ג'ינס פשוט ומעיל, לקחתי איתי את השקית ויצאתי לעשות סיבוב במושב.

כולם עדיין ישנו והיה שקט חגיגי.

לפתע שמעתי קול פרסות סוסים שרומסות את שכבת השלג הדקה. הסתובבתי וראיתי את אליאנה על אוריון.

בדרך כלל היא לוקחת את בלאקג'ק.

הגשתי לה את המתנה שקניתי לה- צעיף בחמישה גוונים של אפור וסיכת ראש של פרפר אפור.

היא הודתה לי ושאלה אם ראיתי את המתנה שלה. הראתי לה את השרשרת לצווארי.

היא חייכה ואיחלה לי שתהיה לי שנה מאושרת ואחר כך רכבה משם על אוריון.

וזהו.

באותו אחר הצהריים מושלג היא טסה בחזרה.

השלג קצת נמס אבל עדיין היה קריר בחוץ אז ישבתי בבית וניסיתי להתקשר לאליאנה.