מושלם זה משעמם // G×G

פרק 23 | הנה מגיע הקטע שכולם מרכלים.

קחו פרק מוקדם השבוע כי יש לי מצב רוח טוב כי אני כותבת עוד ספר girl×girl ומתקדם לי לא רע בנתיים אז כנראה שבקרוב גם הוא יתפרסם.

בתור ילדה שלא עושה בעיות אני לא רגילה שמדברים עלי.

כשהייתי קטנה הייתי הולכת אל החברים שלי ושואלת אותם אם מישהו דיבר עליי. רציתי שידברו עליי. רציתי ש 'נועה-שדה' תהיה מושא לשיחה ושידברו עליי. שכולם ידעו מי אני. אבל כשכמעט מושב שלם מדבר עליי זה כבר נהיה מעיק.

כולם ראו איכשהו את הסרטון שבו אני כועסת על ראשית ותהל ומודה על היותי לסבית. כולם שמעו שרציתי להרביץ ליגאל ועל איך שהוא ברח ברגע שראה אותי רצה לעברו. כולם ניזונו מדבריו של צחי בדבר מערכת יחסים ביני ובין אליאנה. איכשהו הצלחתי להתעלם מכל זה ולהעמיד פנים שלא אכפת לי אבל כשהלכתי יום אחד במסדרון בית הספר וילד זרק לעברי "מעניין איך זה ישמע בעיתון; אליאנה גריי כוכבת הראליטי ונועה שדה לסבית טרייה ניהלו רומן..." וליהי קטעה אותו על ידי בעיטה במקום שיכאיב לו מאוד. אירו, ליהי, שון, ושירן לא דיברו איתי על זה. אבל הגנו עליי בכל מחיר. דניאל התקשר כל שעתיים לבדוק אם יש צורך להרביץ למישהו ואני אמרתי לו שהכל בסדר. יורם ניסה להשליט סדר בשמינית. יואב וכרמלה היו שולחים אליי מבטים מוזרים והילה הייתה מגיעה מפעם לפעם עם שוקולד מנחם.

לא יכולתי עוד לסבול את כל זה ורצתי לשירותים לבכות. בדחף של כמה שניות רציתי להתקשר לאליאנה.

לא דיברתי איתה לאורך כל השבוע הזה ולא ידעתי מה קורה איתה כי לא צפיתי בתוכנית הריאלטי. לא ידעתי אם הדיבורים עליי הגיעו אליה איכשהו או לא.

התקשרתי. אליאנה לא ענתה. התקשרתי שוב. היא לא ענתה שוב. ליהי הופיעה בפתח השירותים ושאלה אם אני בסדר. אמרתי לה שלא והיא שאלה איך היא יכולה לעזור. ביקשתי ממנה שתביא לי את התיק שלי מהכיתה. כשהיא הביאה אותו הוצאתי את האוזניות שלי ושמתי באוזניים. הפעלתי מוזיקה והלכתי לכיתה. אנשים דיברו מולי אבל אני לא שמעתי כלום. חייכתי לעברם כמו ילדה והם גיחכו. התעלמתי מהכל.

באותו אחר הצהריים התקשרתי להורים שלי וסיפרתי להם הכל למעט אליאנה. אמא שלי נראתה עייפה מתמיד הרבתה לשתות מים והרגיעה אותי. הכל בסדר. הכל בסדר. בסופו של דבר ההורים שלי הציעו את ההצעה ששינתה הכל. פניי החווירו ולשניה רציתי לשאול אותה שוב מה אמרה כי אוליי לא שמעתי טוב. אבל שמעתי מעולה. המחשבה הראשונה שלי הייתה; אין סיכוי. אין שום סיכוי.

אבי חזר על דבריה של אימי "אז מה דעתך לבוא לכמה חודשים אלינו לצרפת?"

אמרתי שאני אחזיר להם תשובה. התייעצתי עם הילה. התייעצתי עם דניאל ואפילו עם אירו וליהי. אני חושבת שבזמן אחר לא היה שום סיכוי שהייתי מסכימה לזה. כשאני אומרת זמן אחר הכוונה לזמן שבו אליאנה עדיין פה במושב. אבל עכשיו? התפתתי להסכים להצעה.