פרק 24 | יום הולדת שמח נועה! יופי תתעצבני.

1.5K 136 58
                                        

ליהי התרוצצה בסידור הבית לקראת המסיבה. היא הכינה קישוטים עדינים ויפים. לליהי יש ידיים עדינות. אירו בדיוק תלה שלט עם הכיתוב; מזל טוב נועה! שמחתי שהכל מתוכנן כי שנאתי מסיבות הפתעה.

ערב קודם לכן הייתי בעיר ואני הילה הלכנו למסעדה יחד עם עוד כמה ידידים. באותו בוקר דיברתי עם אליאנה ואמרתי לה שהיא מוזמנת למסיבת יום ההולדת שלי. היא הבטיחה שתבוא. שמחתי אבל הייתי בלחץ. עדיין היה את העניין ההוא שהיא רצתה לדבר איתי עליו; הנשיקות שלנו. ישבתי על הספה ואטמתי את אוזניי. דניאל קלט שאני לחוצה.

לפתע בדלת נשמעה דפיקה. מיהרתי לקום ולפתוח את השלת בתקווה לראות את אליאנה. אבל אלו היו ההורים שלי. חיבקתי אותם ולאחר מכן הם נכנסו ובירכו לשלום את הוריהם של אירו וליהי.  לאחר חצי שעה התיישבנו לארוחה המשפחתית. הייתה עוד חצי שעה עד למסיבה. לאחר כעשרים דקות נשמעו דפיקות שוב על הדלת. זיהיתי אותן כדפיקותייה של אליאנה. קמתי במהירות ופתחתי. אליאנה עמדה בפתח כשהיא לבושה בסקיני ג'ינס וג'קט שחורים. יחי ההבדל! חשבתי לעצמי. שחור נורא מחמיא לה.

"הלו." בירכה אותי.

אמא של ליהי ואירו הופיעה מאחוריי והזמינה את אליאנה להכנס. כן הקטע הוא שרוב המבוגרים אוהבים את אליאנה. היא מנומסת ובוגרת ומשרה אווירת כבוד. הוריי בירכו את אליאנה כאשר התיישבה מולי בשולחן. נעצתי את מבטי בצלחת והתרכזתי בלזניה שלי. אליאנה ענתה להוריי בנימוס.

היה שקט מביך ואז אבי שבר את השקט "אז מה… את החברה של נועה?"

רציתי לקבור את פניי בצלחת. "אבא אין לי חברה."

אבי גיחך "טוב לפחות זה לא יקשה עלייך לנסוע לצרפת."

רעד עבר בגבי. "נכון."

המשכנו לאכול. לא נשאלו שאלות. למזלי. לבסוף הוריי עלו למעלה בטענה שהם צריכים לנוח ואיחלו לנו שנחגוג. כמה חברים שהזמנתי מהשכבה הגיעו ושון נעמד לצד דניאל בעמדת הדי-ג'י. הרגשתי הכי רגועה שבעולם בלי שתהל ראשית או צחי באזור. היה רק חבל לי שיורם לא נמצא כדיי לשמח את דניאל. אם כי נראה היה שדניאל עדיין נהנה.

עמדתי במרכז הסלון החצי חשוך ורקדתי בעיניים עצומות כשסיגריה דולקת נעוצה בפי, מידי פעם לקחתי שאיפה. דניאל לא שם לב כל כך.  או ששם לב והתעלם. בכל מקרה ציינתי לעצמי שאני חייבת להפסיק עם זה. פתאום הרגשתי יד על מותניי ופקחתי את עיני במהירות. אליאנה עמדה מאחוריי ולחשה באוזני "אפשר לגנוב אותך לכמה רגעים?" באמת תהיתי איפה היא הייתה עד עכשיו.

"כ-כן.." גמגמתי וקיוותי שאליאנה לא תוריד את ידה ממותני. למזלי היא השאירה אותה שם והובילה אותי לבחוץ.

"אז.." אליאנה פותחת.

אני נאנחת. כל מה שיש לי להגיד לה מתערבל לי בראש ואני רק מקווה שהמשפטים לא יתבלגנו לי ואני לא אצא מטומטמת.

מושלם זה משעמם // G×GWhere stories live. Discover now