פרק 26 | שינויים זה טוב, ומפחיד?

1.4K 115 61
                                        

בגלל שלמדתי בבית, בזמן שכל העולם החל ללמוד באחד בספטמבר גם אני התחלתי. הבנתי שלימוד עצמי הרבה יותר קל ומהנה בשבילי. אבל בכל מקרה את מבחניי הבגרות עשיתי בתיכון המקומי יחד עם שאר הילדים בניי גילי.

לא הכרתי הרבה מהם. עם שניים יצאתי לפעמים לסיבוב קניות בעיר. אלן וג'וזף. הם היו זוג, והם היו מתוקים ביחד ולגמריי שברו את הסטריאופיסט. אלן ניחנה ביופי מעט גברי ולא אהבה כל כך איפור ובגדים נוצצים נשיים וג'וזף היה ההפך ממנה. אנשים שהיו רואים אותם ברחוב היו חושבים שהם חברים טובים. ההומו והלסבית. רק ששנייהם היו כמעט סטרייטים לחלוטין. והשלימו אחד את השניה בצורה נהדרת. הם תמיד נהגו לספר לי כיצד נפגשו. אלן התאמנה קבוע בחדר הכושר וג'וזף היה חלק מלהקת הבלט. ואז בדרך כלל ג'וזף עשה איזו קפיצת ריקוד ואלן הייתה אומרת לי;" זה הגבר הכי גבר שלי." כן, קיטשי אבל הם חמודים.

באותו אחר הצהריים יצאתי לסיבוב עם אלן וג'וזף. לפתע קיבלתי טלפון בהול מאבי. "אמא יולדת!" אמר.

זרקתי את התיק אל ג'וזף על הרצפה ורצתי לביתי בשיא המהירות. שלוש דקות ריצה וכבר התפרצתי לבית בדיוק כשאימי נישאה באלונקה לבית החולים. נדחפתי לאמבולנס יחד עם אבי ותוך כמה דקות היינו בבית החולים. לאורך כל הדרך החזיק מישהו מצוות האמבולנס את ידה של אימי בעוד אבי מחזיק את ידה השניה.

כשהגענו לבית החולים הצרפתי אימי הובלה במהירות לחדר הלידה ואבי נכנס איתה. נותרתי במסדרון מנסה להרגיע את ליבי שעדיין פעם בעוצמה. סימסתי לאלן שהכל בסדר. בהיתי בתקרה ולא יכולתי להתרכז אפילו בנקודה בקיר. לאחר זמן המתנה ממשוך שהרגיש כמו נצח בו נשמתי בהיתי באריחיי הרצפה בבית החולים אבי יצא מחדר הלידה כולו מזיע מהתרגשות.

"נועה. נולד לך אח קטן!" דיווח.

התחבקנו בהקלה. כל כך שמחתי. הנה יש לי עוד אח קטן. עוד ילדון מתוק שיהיה חלק ממשפחתי. אהבתי תינוקות. מעולם לא הייתי מסוגלת להבין את אלו שנטרו להם טינה. והריי על מה? הרגע הם יצאו לאוויר העולם. לא צריך למתג אותם ישר בתור נודניקים צווחניים.

הייתי מאושרת. פיזזתי במסדרון בית החולים ורקדתי עם אחת מאחיות בית החולים בשמחה. ואז, בזמן שאבי מדבר עם דניאל. מיהרתי להתקשר לליהי ולאירו ולבשר להם על הולדת בן דודם החדש. הם שמחו מאוד ואיחלו המון מזל טוב. לאחר כשעה יכולתי לראות את אמא שלי והיא חייכה אליי בעיפות ובשביעות רצון. שמחתי בשבילה. אימי הייתה מבוגרת ועצם זה שהצליחה ללדת ללא ניתוח והתינוק היה בריא היה נס.

בשבועות שאחריי נהגתי לעזור לאימי בכל דבר קטן וטיפלתי לא מעט בתינוק. רז. ההורים שלי סיפרו שכבר במהלך ההריון הם חשבו על השם רז וכל הזמן אמרו שעד שיגידו לי ולדניאל הוא יהיה הסוד הקטן שלהם. לא כל כך אהבתי את השם רז. אני לא הייתי קוראת ככה לילד משלי אבל לאחי הקטן השם התאים מאוד, היה לו מבט טוב של שומר סוד. לא יכולתי לומר ששם אחר היה מתאים לו יותר מזה.

מושלם זה משעמם // G×GWhere stories live. Discover now