טוב אז דבר ראשון ממש סליחה שלא העלתי הרבה זמן. אני ילדת נזק ובטעות פתחתי סיפור חדש במקום פרק חדש... והשאר היה בעדכונים😅
✍🖎✍🖎✍🖎✍🖎✍🖎✍🖎
טוב אז שנה שעברה בכיתה ז' היה לי חבר. והוא כל הזמן רצה לקבוע איתי ואני כל הזמן דחיתי אותו. (כנראה שהוא ממש אהב אותי אם הוא כל הזמן האמין לתרוצים שלי) וכל הזמן היה לי את אותם התרוצים. "סורי ישלי מלא שיעורי בית"
"סורי כבר קבעתי עם חברה"
כל פעם מחדש. אותו התירוץ.
אז יום אחד הוא שאל אותי אם אני רוצה ללכת איתו לסרט. ואמרתי לו "אני עושה עכשיו שיעורי בית ואחרכך קבעתי עם חברה סורי". (ושוב, הוא קנה את זה)
אז באמת קבעתי עם חברה והלכתי איתה לסרט.
כשהגענו, החברה שהייתה איתי כל הזמן אמרה לי שהיא חושבת שיש איזה שני בנים שעוקבים אחרינו.
אז אמרתי לה:"תרגעי זה בטח סתם שני בנים שהולכים בדיוק לאותו המקום שאנחנו הולכות."
אחרי איזה 5-6 דק כזה. נפגשו באותם "הבנים" שהלכו אחרינו.
ונחשו מי אלה היו?? חבר שלי ועוד חבר שלו. כמה נחמד הא?? ממש לא! זה היה כולכך מביך שפשוט עמדנו אחד מול השני איזה שתי דק רצופות ופשוט בהינו אחד מול השני.
אחרכך כשגענו לאולם של הסרט,התיישבנו בכיסאות שלנו הכל טוב ויפה.
ואז נחשו מי החליט להופיע שוב..
חבר שלי והחבר שלו.. לא רק שנפגשנו ככה פתאום, אלה הלכנו גם לאותו הסרט, אותה השורה, בהפרש של פאקינג כיסא אחד!😑
תגידו יש יותר מפדח מיזה?! כי לי לא ניראה ככה! וזהו כל הסרט פשוט התעלמתי ממנו כאילו אני לא מכירה אותו😂
אז זו הייתה הפדיחה שלי להיום❤
ΔΙΑΒΑΖΕΙΣ
משועממים? זה הספר בשבילכם
Τυχαίοאנחנו, עדי ונגה, הילדות הכי חסרות מזל שאתם עומדים להכיר. אז אתם עומדים לקרוא פה דה בסט אוף החיים שלנו! אין טעם לנסות להשלים פערים, פשוט תוסיפו לגלריה ותקראו את השיט הרנדומלי הזה כשהוא עולה.
