לפני יומיים ראיתי סרטון של קיילב לבלנס (הילד שמת מbratayley לפני כמעט שלוש שנים!) והתחלתי לבכות בלי להכיר אותו.
בכיתי במשך איזה שעתיים ואז הפסקתי לחשוב על זה (סוג של😂) כי הלכתי לחברה.
אתמול חזרתי הביתה ב14:30 בערך- ופשוט בכיתי. עד שהלכתי לישון.
ישבתי בחדר- בכיתי.
ישבתי בסלון- בכיתי.
אכלתי- בכיתי.
לקחתי את אחותי מהגן- בכיתי. אצלה בגן.
למדתי לנגן שיר שאני אוהבת בפסנתר- ותוך כדי בכיתי.
ואני לא ילדה שבוכה הרבה
בכיתי במיטה עד שנרדמתי ועכשיו קמתי וממש כואב לי הראש.
זה קשור?😂
זה לא הסרטון הראשון שראיתי אבל זה אחד מתוך מאות הסרטונים שגרמו לי לבכות
أنت تقرأ
משועממים? זה הספר בשבילכם
عشوائيאנחנו, עדי ונגה, הילדות הכי חסרות מזל שאתם עומדים להכיר. אז אתם עומדים לקרוא פה דה בסט אוף החיים שלנו! אין טעם לנסות להשלים פערים, פשוט תוסיפו לגלריה ותקראו את השיט הרנדומלי הזה כשהוא עולה.