אנחנו, עדי ונגה, הילדות הכי חסרות מזל שאתם עומדים להכיר. אז אתם עומדים לקרוא פה דה בסט אוף החיים שלנו!
אין טעם לנסות להשלים פערים, פשוט תוסיפו לגלריה ותקראו את השיט הרנדומלי הזה כשהוא עולה.
אז התחלנו תיכון היום... בייסיקלי כל הילדים בכיתה שלנו זה ילדים שהכרנו כבר מהשכבה ועושה רושם שכל הילדים הנורמלים ראו את עבודת הקיץ והתאבדו. נשארו רק המתלהבים של הצופים. אחרי שסימנתי לי מטרות שונות כמו ילדות וסקו להתרחק מהן ובן זוג עתידי לצוד, טרחתי קצת להקשיב למורה למשחק שזרק לכיווני תאריכים חשובים במהירות של עשרה תאריכים בדקה. בשלוש וחצי סיימתי את הלימודים *שעה מוקדמת מהרגיל בימי ראשון* והתנחמתי קצת בעובדה שיש ילדים במגמה שלי שגם צריכים לבוא לשעת אפס בבוקר. תזכרו שתמיד יכול להיות גרוע יותר.
אז איך היה לכם היום? אתם בכלל עדיין הולכים לבית ספר? בכלל נשארתם פה אחרי שגיליתם מה הגיל שלי?
תכתבו כאן ואני אסתכל בערב כי יש לי שיעורי בית.
(מצרפת צילום מסך של שיחה בין ילד עף ומתלהב שחושב לנצל ילדים פראיירים, לחברה הsavage שלי)
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
