"נו באמת, למה כולם משתמשים בסכין כאיום? כאילו, תיהיו יצירתיים. סכין, אפשר לחשוב, חותך, דם, זהו." ג'ונגקוק גילגל את עיניו ובעל הסכין תהה לרגע איך הבחור השבוי לו- לא מגיב בצורה שציפה.
"נו בסדר, קדימה, בוא תחתוך אותי." לאחר המשפט שפלט, ג'ונגקוק פיהק וגילגל את עיניו,
"אם אתה רוצה לשחרר אותו תעשה בדיוק מה שאני אומר לך!" בעל הסכין שהתייאש מהשבוי שלו צעק לעבר טאהיונג וידו רעד מעט.
"אה, אני? נע, תעשה מה שאתה רוצה בו." טאהיונג משך בכתפיו וג'ונגקוק גיחך לעברו,
"אתה ממש דאגן, אני רוצה את הג'קייט שלי חזרה, בגלל שאתה זין כפוי טובה." וכך החל הוויכוח בין השניים, בין שני השותפים שלגמרי שכחו שלצווארו של ג'ונגקוק עדיין מוצמד סכין.
"נו באמת, ג'ון. זה לא אישי נגדך." טאהיונג אמר והתיישב על הרצפה ברישול,
"הדבר היחידי שאכפת לי ממנו עכשיו זה העובדה שלא אכלתי כלום הבוקר, והעובדה שאני צריך לצפות בשותף שלי מת על בטן ריקה. סרט גרוע אם תשאלו אותי." טאהיונג החל להתעסק בחולצתו וג'ונגקוק צחק לעברו.
"חה, מה שתגיד, אם אני אצא בחיים נלך לאכול ולשוחח על כך שאתה מקנא." הפעם טאהיונג קיפץ לעמידה,
"מקנא? במה יש לי לקנא?" בעל הסכין כבר הניח בעייפות את ידיו על ג'ונגקוק, יותר מתעניין במחזה מולו.
"אתה מקנא בגלל זה-" ג'ונגקוק הסתובב, צווארו מעט נחתך אך מבטו לא השתנה, הוא חייך לבעל הסכין ורכן לפניו, מנשק אותו בעדינות, לא מופתע כאשר השני הגיב במהרה לנשיקה.
טאהיונג צפה בהם, לא מבין מה קורה מולו כרגע,
שותפו מנשק את הפושע שעליהם לתפוס למרות שהסכין עדיין לא השתחררה מידיו.
"מה אתה עושה?!"
נ.מ טאהיונג.
"מה אתה עושה?!" צעקתי לעבר ג'ונגקוק, אלוהים, הוא חסר שכל. הוא רוצה למות!
"תיזהר!" דחפתי את ההוא עם הסכין מהשותף המזדיין שלי ולקחתי את הסכין ממנו,
לעזאזל, שותף מזדיין, מנהל מחלקה מזדיין, רוצח מזדיין. כולם מזדיינים.
"אתה אדוני, עצור בניסיון רצח. תוכל לבקש עורך דין וכמובן תוכל לשמור על זכות השתיקה." שמתי לו את האזיקים הכסופים ולקחנו אותו למכונית, לא מחליפים מילה.
"אם זה מעודד אותך, אתה מנשק מעולה." ג'ונגקוק אמר לפושע וההוא גילגל עיניים.
"אתה חת'כת דפוק, יורד לך דם מהצוואר ואתה ממשיך לנשק את הרוצח הזה?!" צרחתי עליו, גופי ומוחי התחממו בתיאום מדהים ועיניי לא זזו מהכביש.
"ומה? מה חשבת? שאני אקנא? במה יש לי לקנא?! התנשקת עם רוצח." דפקתי מספר פעמים על ההגה, ראשי משתגע.
"נו באמת, הקנאה צורחת ממך, הבלש קים." ג'ונגקוק ציחקק לו ואוזניי התחממו,
"התנשקת עם רוצח!" גערתי בו והוא רק משך כתפיים בחוסר עיניין.
"אולי תפסיק לקרוא לי רוצח? לא הרגתי אותו, עדיין." הרוצח אמר וג'ונגקוק הביט בו מספר שניות ואז חזר להסתכל עלי,
"יש לנו פושע נחמד מאוד." הציניות השתחררה משפתיו של שותפי.
"אני לא מאמין שיש לי שותף דפוק." אמרתי ועצרתי ברמזור האדום, פולט- 'אה' קטן כשחטפתי מכה על לחיי,
ג'ון, בן של זונה.
"הוא סוג-של איים עלייך עכשיו, פושע איים עלייך כרגע ואני זה שחוטף את הסטירה? אתה לא רציני!" גערתי בשותפי שהביט בי באדישות נמאסת,
"ממנו לא אכפת לי, ממך כן."
YOU ARE READING
BE MY NEXT
Humor-finished- "אתה שונא אותי בלי להכיר אותי." "אני לא שונא אותך, אני פשוט יודע מי אתה." "מי אני, טאהיונג?" "הבא שיפגע בי." + "למה אנחנו פה?" הוא שאל, קולו המאוכזב צרם לאוזני, "כי ההורים הזדיינו והביאו אותנו לעולם. תאשים את הקונדום." המשכתי לצפות. - קים...
