הלילה ירד ואיתה גם המשימה.
טאהיונג כל המשימה נלחם עם עצמו על 'לעצור את הפושע החתיך הזה ולא להזדיין איתו' וזה היה קשה בהתחשב בעובדה שג'ימין מייבש לו את הצורה בזמן שהוא עוסק בעבודתו כתובע.
הפושע גם לא כל כך הועיל לתפיסתו, הוא היה נורא אדיש ומשועשע מכל העיניין הזה וגם כששאלו אותו שאלות נטה לענות ב- 'נו באמת, אתם הבלשים. תעשו את העבודה שלכם ותגלו. זה מעניין יותר.' וכך הכעיס את ג'ונגקוק שנשך את ג'יסונג המסכן פקק בכעס אך ידע שאסור לו לתקוף את החצוף.
אבל למען האמת לטאהיונג לא שינה העובדה שהוא פושע, הוא היה חתיך וטאהיונג יכל להישבע שאותו אחד קרץ לו מספר פעמים וגרם לו להסמיק ולצחוק כשהבלש ג'ון קינא.
וכן, הבלש ג'ון לגמרי קינא.
"אז... נהנת מהמשימה?" טאהיונג שאל ומבטו לא נותק מהכביש חוץ מפעם אחת שזרק מבט לשותפו הכועס,
"בטח נהנתי, היה כיף לצפות בו מתחיל איתך, וההפך." קולו הציני של ג'ונגקוק הצחיק את טאהיונג והשני רק נהם בכעס,
"לעזאזל אני לא צוחק! העיקר שאני התנשקתי עם פושע צרחת עלי."
"ואז החטפת לי סטירה. אל תחטיף לי יותר, בבקשה." טאהיונג הזכיר וביקש,
"אתה רוצה שאחטיף לך עוד?" ג'ונגקוק שאל כשטאהיונג עצר ברמזור,
"זה בדיוק ההפך ממה שביקשתי." ג'ונגקוק צחק בפעם הראשונה הערב.
"חוץ מיזה," טאהיונג התחיל וג'ונגקוק הימהם כדי שימשיך, "כשאתה מקנא אתה חמוד." טאהיונג ציחקק כשגיהוק נפלט משפתיו של ג'ונגקוק כשהחל להכחיש את הרגשתו כלפיו ובלע את מילותיו,
"אני בכלל לא-" גיהוק- "לא קנאת-" גיהוק- "נאתי" ג'ונגקוק אמר וטאהיונג לא יכל להפסיק לצחוק כשהשני לא פסק מלגהק,
"זה ל-" גיהוק "לא מצחי-" גיהוק- "חיק" אך הפעם גם ג'ונגקוק צחק, לוקח בידו בקבוק שהיה שייך לטאהיונג ושותה את כולו.
טאהיונג צחק כשג'ונגקוק נשף בהקלה כשהגיהוקים פסקו סוף סוף.
"וואו, זה היה קשוח." ג'ונגקוק אמר וטאהיונג עצר את המכונית רק כדי לצחוק בקול,
"אני בשוק, למה בכלל התחלת לשהק פתאום?"
"גיהקתי." ג'ונגקוק 'תיקן' וטאהיונג הביט בו,
"Same shit."
הפעם ג'ונגקוק היה זה שצחק בגלל המבטא המוגזם שהשתמש בו שותפו.
"מה איתך ועם ג'ימין?"
נ.מ טאהיונג
"מה איתך ועם ג'ימין?" ג'ון שאל אותי ואני זקפתי גבה,
"אנחנו בסדר...(?)" בקולי הייתה שאלה וג'ונגקוק הינהן,
"למה אדוני שאל?"
"כי גברתי לא שלי." הייתי צוחק לולא המשך המשפט, 'לא שלי'... שלי, מילה מוזרה... מילה שמשייכת אנשים וחפצים ומגדירה אותה כ-'שלך' אבל שום דבר, אף פעם, לא שלך.
"אני לא של אף אחד." עניתי ויצאתי מהמכונית, "אם ג'ימין יבקש, תיהיה שלו?" הוא שאל ואני גמעתי,
"אני... ח-חושב." עניתי,
"שלא?" הוא שאל בתקווה,
"שכן." אך לא הייתי בטוח בתשובה הזאת יותר.
אני אוהב את ג'ימין, יותר מידי אוהב אותו אבל כשהסתכלתי על פניו של שותפי, עיניים שחורות כ-לילה ושפתיו אדומות כ-דם בעוד שיערו השחור שדמה לעיניו השחורות, חשבתי על כך, ברגע שאהיה של ג'ימין, -אם בכלל- אוותר על השותף שלי, זה שאני אמור לשנוא.
"אתה לא אמור לשנוא אותי, טאהיונג." ג'ון אמר ואני כרגיל נחנקתי, איך ידע תמיד על מה חשבתי,
"אני חייב לשאול משהו," התחלתי וידעתי שהקשיב, "אתה קורא מחשבות?"
"לא טאהיונג, אני פשוט קורא אותך."
YOU ARE READING
BE MY NEXT
Humor-finished- "אתה שונא אותי בלי להכיר אותי." "אני לא שונא אותך, אני פשוט יודע מי אתה." "מי אני, טאהיונג?" "הבא שיפגע בי." + "למה אנחנו פה?" הוא שאל, קולו המאוכזב צרם לאוזני, "כי ההורים הזדיינו והביאו אותנו לעולם. תאשים את הקונדום." המשכתי לצפות. - קים...
