BE MY NEXT

part-15

אני יודעת שלוקח לי זמן עם הפרקים, מעריכה על ההמתנה ומתנצלת ממש⁦❤️⁩⁦❤️⁩

"וואו, הצבע ממש יפה עלייך."
"אני רואה שבסוף אתה זה שצבעת, אה?"
"זה מחמיא לך." ג'ונגקוק היה האחרון שדיבר וגם כשטאהיונג צעק-"אתה שקט!" הוא צחק.
"טוב, אז אתם אחים תאומים, סוג של. אתם תיכנסו למשימה שתימשך לפחות שלושה ימים." הבלש צ'אן מסר את המשימה והמשיך, "המטרה של שניכם לגלות כמה שיותר מידע על הבנות זוג שיהיו לכם, בדקנו וכנראה שהן מעוניינות לצאת עם אחים כי הן רוצות אותו שם משפחה כמו של אחת השניה. אל תדאגו אתם לא הולכים להתחתן איתן או משהו אבל תצטרכו להוציא כמה שיותר מידע על שניהן על מנת לגלות על מקרה הרצח של בת משכבתן. המשימה תתחיל עוד יום אחד, 4 שעות, 37 דקות ו58 שניות, עכשיו 57, 56..."
"הבנו!" הם קטעו אותו והוא הינהן.
"למה דווקא אני הייתי צריך להתאים לג'ון?" טאהיונג שאל והעביר יד בשיערו השחור כפחם. דומה לג'ונגקוק.
"ולמה ניראה לכם שהן יאמינו לכך שאנחנו אחים? אנחנו בכלל לא דומים." ג'ונגקוק הוסיף ובחן את שיערו של טאהיונג.
"נכון אבל אין לנו ממש ברירה, חשבנו להצמיד לך, ג'ון, מישהו אחר אבל ראש המחלקה ביקש שתצאו שניכם." ג'יסונג הפעם הסביר וטאהיונג נשף,
"טוב, אז שיזדיין ראש המחלקה, אני לא יוצא למשימה הזאת." הבלש קים אמר בקשיחות ויצא מחדר הצוות.
"לך אחריו ג'ון."

-

"זה רק משימה? רק משימה?!" טאהיונג צעק,
"לשחק את עצמי אח שלך ממש לא רק משימה בשבילי." טאהיונג השיב לג'ונגקוק שלא הבין על מה כל המהומה.
"אבל אלוהים, טאהיונג, זה רק לכמה ימים." ג'ונגקוק כימעט התייאש, הוא לא הבין למה טאהיונג כל-כך כעס. בהתחלה הוא פשוט הניח שזה בגלל הצבע שיער אבל עם הזמן זה השתנה, הוא התחיל לחשוב שזה כבר לא הצבע, זה כבר לא הצבע.
"אז מה?! למה הם כל-כך התעקשו שאנחנו ניהיה אחים? למה הם לא בחרו אנשים אחרים?! למה דווקא אותי?" טאהיונג צעק והרגיש איך דמו רותח,
ג'ונגקוק התחיל לקבל כאב ראש מהצעקות של השני לכן שסטר לשותפו טאהיונג הוא לא הרגיש אשמה, רק שקט.
"אתה עדיין אלים, אה ג'ון?" טאהיונג ציחקק במרירות וליטף את לחי ימינו,
"אתה פשוט דרמתי מידי, נכון, גם אני הייתי מתעצבן אם הייתי צריך לצבוע את השיער אבל למה אתה עושה רעש ממשימה? בסדר, אז נוציא מידע מהבנות וזהו." ג'ונגקוק אמר, מנסה להכניס מעט היגיון לשני, לא מבין למה תמיד הכל רועש אצלו.
"אז אתה רוצה שנצא לדאבל דייט עם בנות אחרות?" טאהיונג אמר בקול פגיע ואז ג'ונגקוק קלט,
"זאת הבעיה שלך? אתה לא רוצה לצאת לדייט עם מישהי? טאהיונג, ג'ימין יבין את זה, זה חלק מתפקידך כבלש, אל תדאג הוא יבין בהחלט."

נ.מ טאהיונג.

"זאת הבעיה שלך? אתה לא רוצה לצאת לדייט עם מישהי? טאהיונג, ג'ימין יבין את זה, זה חלק מתפקידך כבלש, אל תדאג הוא יבין בהחלט." מה? למה לעזאזל הוא חושב שזה מה שמשנה לי?
'זה אמור לשנות לך, אתה בן הזוג שלו.' הראש צעק לי אך אני פשוט נישארתי ובהיתי בו, במטומטם שבחר לא להילחם.
אני יודע, אני לא אמור לצפות שכל אחד יעשה הכל בשבילי אבל ג'ון, הוא נתן לי הרגשה שלא משנה מה, המלחמה עלי תקרה. אבל לא.
בהיתי בו באכזבה והוא ניסה להבין מה רציתי ממנו.
"אתה מטומטם, אני שונא אותך." פלטתי ביבבה מעוררת רחמים. לעזאזל איתך ג'ון אתה מוציא ממני צדדים שלא הכרתי/רציתי להכיר.
"מה?" הוא שאל, מבולבל כהרגלו.
"אני שונא אותך, אתה חלש אני שונא אותך!" הפעם דמעות החלו לרדת על פני, התביישתי, אבל עוד יותר כעסתי.
"ח-לש? שונא? מה? תפסיק לבכות, טאהיונג מה קורה לך?" הוא חיבק אותי בזהירות וטפח בגבי, מנסה להרגיע אותי למרות שלא ידע מה קורה בכלל.
התכרבלתי בין ידיו ואז התחלתי להגיד-"ב-במקום להילחם על הרצונות שלך אתה מחליט לוותר, אתה יכול להרביץ אבל לא לעמוד על שלך. כששאלתי אותך אם אתה מוכן להילחם אמרת שאתה לא כאן להילחם על הרצונות של הלב שלך, אז למה לעזאזל אתה חי?! אם אתה לא מוכן להילחם על עצמך אז למה לעזאזל אתה כאן?" הוא נאנח, מחזק את החיבוק ומסניף את שיערי,
"אני רק רוצה לחזור לפעם, 'לפעם', יותר נכון לימים שלפני שהתחלתי להתאהב בך. ג'ימין הוא החבר הכי טוב ואתה השותף שלי, אתה וג'ימין בני זוג. בוא ניהיה חברים טובים, מממ? בוא לא נכאיב לעצמנו יותר. אתה וג'ימין זוג מקסים." הקשבתי למילותיו והרגשתי איך ליבי מתכווץ יותר ויותר.
אבל הרגשתי גם תקווה, אולי הוא צודק? הזמן יכול לעשות שלו, אולי נוכל להיות חברים טובים?
דאמט, השכנוע העצמי שלי שואף לאפס.
הוא קרוב.