BE MY NEXT

part-16

לא ערכתי, תהנו⁦❤️⁩

האבן פגעה שוב ושוב במים, חוצה אותם בידיעה שזה זמני לחלוטין.
ג'ונגקוק לא יכל לתאר את מה שהרגיש, הוא הרגיש רע שנישק את טאהיונג כפי שביקש אבל גם הרגיש איך הלב שלו דופק בשמחה.
הדמעות חיכו לצאת, הטלפון כבוי לחלוטין. מונע משיחות להפריע לשקט שכה העריך.
"אני מצטער ג'ימין, אני כל כך מצטער." ג'ונגקוק החל לבכות, פורע את שיערו ומקלל את בחירות ליבו.
האבנים המשיכו להתנפץ בכוח בים שדמה לדמעות של הבלש.
הלב התכווץ בלחץ כאשר הרגיש אדם מנגב את דמעותיו.
"אל תבכה, אני לא מכיר אותך אבל בבקשה אל תבכה." בחור שהיה קרוב לג'ונגקוק ביקש בהתחננות וג'ונגקוק קם מהחול ועכשיו שהביט בשני לצידו הוא חייך,
"ג'ונגקוקי? הו אז אני מכיר אותך! למה אתה בוכה? אל תבכה בבקשה." הוסוק ביקש והניח את ידיו על השני.
"היונג ... אני לא יכול להפסיק לבכות, אני כלוא במבוך ללא מוצא." ג'ונגקוק השפיל את ראשו והוסוק התקרב אליו בלי היסוס, מחבק אותו בעדינות.
ג'ונגקוק חיבק חזרה ובחוזקה התחיל לבכות, שמח שהוסוק זה שמצא אותו וקיווה שהשני ישאר לצידו.
"קוקי, למה אתה בוכה? ולמה אתה פה לבד? למה לא התקשרת אלי, אתה יודע שאני אבוא תמיד נכון? אל תבכה דוסאנג קטן שלי." הוסוק הרגיש איך ליבו נישבר מהבכי הצורם של השני.
הוא ידע עד כמה ג'ונגקוק היה טיפוס שמאמין בגישה של-'אל תבזבז זמן על בכי, נצל אותו לתיקון המצב.' הוא חלק על הגישה הזאת אבל כרגע ידע עד כמה כאב לשני, הוא רצה לעזור לו.
"ה-היונג כוא-כואב לי ה-לב." ג'ונגקוק קרס על הרצפה והחביא את פניו בין ידיו הקרות.
הוסוק ישב על החול גם כן ואמר-
"אני יודע מה אתה מרגיש כלפי טאהיונג, אני יודע עד כמה זה כואב לצפות בחבר הכי טוב שלך עם מישהו שאתה אוהב. אני מבין את זה קוקי. אבל, בבקשה אל תיפול לזה.
אל תיסגר בגלל הכאב הזה, אל תחשוב שאתה פחות שווה. אני אוהב את ג'ימין וגם את טאהיונג, אבל אני אוהב גם אותך וקשה לי לראות אותך בוכה ככ-" הוסוק לפתע נקטע כאשר ג'ונגקוק חיבק אותו שוב והתייפח עוד קצת, "קוק, בבקשה תפסיק לבכות." דמעה זלגה על פניו של הבוגר יותר.
"קוקי?" הוסוק שאל וניסה לבדוק מה עם השני שניהיה שקט,
"הוו, נירדמת." הוסוק מילמל ונאנח כשקלט שבא ברגל ולחזור עם השני בגבו היה מאתגר לא פחות מלהיות עם ג'ימין באותו בית.

-

"ג' י מ י ן! חתיכת חלא- מה אני בכלל מנסה." יונגי התייאש וג'ימין צחק,
"היונג, היונג, מתקשרים אלייך." ג'ימין העיר וזרק לשני את הטלפון.
"כן סוס, מה אתה רוצה?" יונגי שאל וסימן לג'ימין להפסיק לזרוק עליו כריות.
-"היונג, אני וקוקי נמצאים בים***, הוא נירדם והילד כולו שרירים. תוכל לקחת אותנו?"-
"מה? איך שניכם הגעתם לים?" יונגי שאל והתיישב,
-"רציתי לצלם תמונות לתחרות צילום ואז ראיתי אותו, הוא בכה ונירדם לפני כמה דקות."- הוסוק הסביר.
"אני מבין... אני אבוא לאסוף אותכם, חכו שם." יונגי אמר והוסיף, "אני מנתק."
"היונג היונג היונג!" ג'ימין קפץ על הספה,
"אני יכול לבוא? בבקשה בבקשה?" ג'ימין ביקש ונתלה על השני בחמידות.
יונגי חייך מעט והינהן.