BE MY NEXT

part-11

ראשו מונח בעדינות על הכרית הרכה, ידיו עדיין אוחזות בטלפון ושיניו חופנות את שפתיו.
מבטו היה ישיר כלפי הדלת, כאילו מחכה לבואו של אדם, אדם שלא היה אמור לרצות בנוכחותו. אך הוא רצה.
עיניו לא מצמצו זמן רב מאז קבלת ההודעה,
"שאני אוהב אדיוט חצוף"
ג'ונגקוק אוהב אותו? טאהיונג לא פסק מלחשוב על זה,
הוא לא הבין איך אחרי הכל ג'ונגקוק יכל לכתוב את חיבתו אליו.
"טאהיונג," טאהיונג לא מצא כוחות לדבר לכן החליט שאם זה יהיה דחוף אחיו יעלה לחדרו.
"טאהיונג אני יוצא לעבודה." טאהיונג שמע את דבריו של אחיו ונחרד לגלות ששרף לילה שלם על הודעה אחת שלא נתנה לו מנוחה,
אוהב אדיוט חצוף, חלילה, טאהיונג לשם שינוי לא נתפס על המילים 'הרעות' שהוטחו בו, ג'ונגקוק אמר שהוא אוהב אותו!
ואז קפצה לראשו המחשבה- ג'ימין
ג'ימין, האהוב שלו, האחד שליבו פעם בשבילו למרות שהוגדר כידיד עם הטבות,
ג'ימין, טאהיונג רצה אך ורק אותו אבל לעולם לא אמר דבר מפחד שזה ירחיק אותם.
"טאהיונג אני יוצא לעבודה, תהנה מיום החופש שלך. אה וג'ימין כאן." טאהיונג צחק בחוסר קול כשאחיו הבוגר בחר להגיד את זה כ-דרך אגב.
"טאה!" ג'ימין הגיע לחברו במהירות וקפץ עליו, מתחבא בין זרועותיו של הצעיר.
טאהיונג הסמיק וחייך לנער תחתיו,
"טאה אתה נראה פשוט נורא." ג'ימין ציין עובדה וטאהיונג גיחך, "אני אוהב אותך בעלי." לחש,
"גם אני אוהב אותך אישתי." ג'ימין השיב לו בהקנטה אך טאהיונג רק חיבק את ג'ימין אליו,
"טאה, אין לך עבודה היום?" ג'ימין שאל ועיניו כימעט ונעצמו,
"אתה הולך להרדם יא נעל?" טאהיונג שאל כשג'ימין נלחם עם עיניו, "ולא, לקחתי חופש." ענה על השאלה.
"אה, וכן אני הולך להרדם." ג'ימין פיהק,
"למה? לא ישנת?" טאהיונג פנה לחצי מת תחתיו,
"לא ישנתי, כל הלילה חשבתי עלייך, טאהיונג." כשג'ימין אמר את שמו של טאהיונג בכל כך הרבה רצינות טאהיונג נלחץ.
"חשבת עלי?" טאהיונג שאל וג'ימין הינהן,
"תמיד... תמיד תהיתי מה הסיבה שנשארנו רק ידידים אך בחרתי להתעלם כי פחדתי שיקרה לנו משהו, ליחסים שלנו.
ועם הזמן השלמתי עם הכל אבל... עכשיו אני מפחד שאני אאבד אותך כי אתה אוהב את קוקי ו-" ג'ימין קטע את עצמו על מנת לתת לדמעות ליפול על פניו, "אני אוהב אותך טאהיונג." שיעול, ועוד שיעול.

עד שטאהיונג התעורר.

החיוך נמחק מפניו כשגילה שסך הכל חלם על ה-'התוודות' של ג'ימין ושזה לעולם לא קרה, ובמקום זאת בחן את אחיו הגדול שמשלב ידיים בכעס,
"כמה פעמים אני צריך לקרוא לך?! יש לך עבודה! קום!" צעק אחיו הגדול ששמו באקהיון היה, טאהיונג צחק במרירות כשהבין שגם החופש היה זיוף.
"נו! אני מאחר בגללך!"
"מצטער היונג, זה בסדר תלך לעבודה, אני ער." טאהיונג אמר בחיוך ואחיו הינהן, מקניט אותו על מראהו הגוסס ויוצא מהחדר, גם מהבית.
טאהיונג הביט לעבר מכשיר הטלפון שהיה בין ידיו, במתח לדעת אם גם ההודעה הייתה מהחלום.
אך לא, ההודעה הייתה שם, תחת השם -הבלש ג'ון🐰- עם תמונת הפרופיל של השני שהרעידה מעט את ליבו כשבטנו השרירית הייתה חשופה וידיו ניתלו על בחור שטאהיונג הכיר, הוסוק.
הוא הבין שכנראה התמונה חדשה בהתחשב בעובדה שהשניים הכירו רק בשבועיים האחרונים.
צילצול הטלפון הידהד וקטע את מחשבותיו של בן ה21 וטאהיונג רק זקף גבה, מתכוון לנתק לולא האיש שהתקשר אליו היה-
"הב-הבלש ג'ון?" טאהיונג רעד כשניסה לייצב את קולו,
-"כן, אני מאחר היום לעבודה אז רציתי להודיע לך את זה, סליחה." טאהיונג יכל להרגיש את הלחץ שהיה בשני, בטוח מובך מהשיחה אתמול.
"זה בסדר אני עדיין לא קמתי מהמיטה, תבוא אלי ונאכל לפני שנלך." טאהיונג יותר אמר מאשר הציע והחל להתחרט כשהשני לא הגיב,
"בסדר, תשלח מיקום של הבית. אני מנתק."
טאהיונג הביט בשיחה שהתנתקה ומיהר לשלוח מיקום לשני, חיוך קטן התפרס על פניו ורגליו הובילו למקלחת.

לאחר מספר דקות שהתקלח, טאהיונג סידר את שיערו וניסה ליבשו כמה שיותר אבל החליט ללכת על שיער נופל ורטוב.
לאחר מכן לבש מכנס כחול שדמה לשחור וחולצה לבנה שנצמדה לגופו וגרם לו להאנח כשהבין שלא ניגב את גופו כמו שצריך.
ואז דפיקות דלת גרמו לו לדלג לכיוון הדלת ולפתוח לבחור שלבש הכל שחור פרט לנעליים שהיו אפורות, חולצה קצרה שגרמה לטאהיונג להבין שבהחלט התמונה חדשה.
"היי ג'ון." טאהיונג התקדם לסלון ונתן לבוגר יותר ללכת אחריו.
"לך תייבש את השיער שלך." ג'ונגקוק פקד וטאהיונג בחן את פניו למספר שניות,
"הלכתי על שיער רטוב היום." טאהיונג אמר וניגש למטבח.
"לא אכפת לי, אתה תתקרר." ג'ונגקוק לקח מגבת שמצא ליד המקלחת והתקדם לטאהיונג, מנגב את שיער בעדינות אבל במהירות.
טאהיונג הסמיק והפסיק לחתוך את הסלט, נותן לשני גישה מלאה אל שיערו ובכללי, לגופו.
"תודה." הודה לבוגר והמשיך לחתוך את הסלט, "אנחנו מאחרים, אולי נקנה משהו קטן בדרך?" ג'ונגקוק הציע כשעמד עדיין מאחוריו.
טאהיונג ששמע את השני הסתובב אליו בכעס, "אנחנו אוכלים פעם אחת ביום, אז לפחות נאכל משהו בריא וטוב ולא אוכל זול!" טאהיונג נעץ את אצבעו בחזה של ג'ונגקוק שצחק לפתע וחשף גומות מוכרות ושיניים מתוקות.
טאהיונג ציחקק גם הוא והוריד את אצבעו בחיוך, מביט בשני בהמתנה,
"אתה כל כך חמוד שאתה כועס." ג'ונגקוק אמר וטאהיונג חייך, מניח את ידיו על כתפיו של השני ומחבק אותו חזק.
ג'ונגקוק קפא למספר שניות אך נכנע לחיבוק וחיבק חזרה, נותן לטאהיונג להסניף את ריחו הגברי.
"אני-" טאהיונג לא היה בטוח שהוא רוצה לדבר, הוא רק רצה לחבק את השני ולהרגיש קטן כנגד גופו השרירי של הבוגר ממנו שנתן תחושה מגוננת ואובססיבית.
"אני אוהב את ג'ימין," טאהיונג התחיל וג'ונגקוק חיזק את חיבוקו מפחד לשמוע את שאר הדברים, "אני באמת אוהב אותו ותמיד רציתי להיות שלו והוא שלי אבל," טאהיונג נעצר כשהרגיש חנק בגרון,
"אבל אף פעם לא הרגשתי מה שאני מרגיש אלייך, כאילו הכל פסק, בהתחלה חשבתי ששנאתי אותך כי לא הבנתי מה אני מרגיש. אבל עכשיו אני מרגיש מכור. כל כך מכור." דמעות נפלו מפניו של טאהיונג וג'ונגקוק גיחך וחיבק את השני שהיה באותו הגובה שלו, נותן לו לבכות.
"אני אוהב אותך טאהיונג, אבל לבנתיים בוא לא ניהיה זוג. נחכה, אולי האהבה שלך כצפוי היא ג'ימין? אל תנסה לשנות משהו עכשיו, תתנהג רגיל. כמו מה שאתה מרגיש." ג'ונגקוק ניחם את השני שהפסיק לבכות, רק נרגע ומעריך את שותפו, ג'ונגקוק.
"עכשיו בוא נאכל, אני גווע ואנחנו מאחרים." ג'ונגקוק הרים את טאהיונג והושיב אותו על השיש, ממשיך לבשל בעצמו ונותן לטאהיונג לבחון אותו.

-

"איחרתם." הבלש צ'אן קבע עובדה והשניים הינהנו בהתנצלות.
"קים מו יונג, חשוד ברצח האישה הזקנה-"
"אנחנו יודעים, כבר קיבלנו את המידע על המשימה בתחנה. מצאתם אותו?" ג'ונגקוק שאל בלחש והזמין לעצמו כוס בירה קרה.
"כן, האיש עם הבגדים האדומים בקצה." ג'יסונג ענה ושתה מכוס הבירה של צ'אן,
"הוו, חתיך." טאהיונג אמר בעוד ג'ונגקוק הביט בו,
"אל תגיד את זה." ג'ונגקוק לחש לטאהיונג שציחקק,
"מותר לי, אנחנו לא בני זוג."

-

וואו, אוקי, העלתי פרק
אני מופתעת מעצמי.

edem2004
בבקשה די לחפור לי בבית ספר, אני אעלה פרקים שיש לי כוח!!

ותודה בנוגע לבלונים
אחותי הקטנה ממש אהבה את זה
ואני שמחה שעשיתם משהו בשבילי
תודה⁦❤️⁩⁦❤️⁩⁦❤️⁩