BE MY NEXT

part-10

"הבלש קים?" טאהיונג הימהם בהקשבה,
"תתרכז בבקשה, אנחנו חייבים למצוא אותו." הבלש צ'אן ביקש וניסה לצוד את מבטו של הצעיר שסירב לדבר ולהפנות את ראשו מהחלון.
"טאהיונגי," קולו של הבלש התרכך, מבטו נואש למעט הקשבה מהצעיר שלא דיבר מאז יצאו למשימה.
"מממ." כרגיל, הוא רק הימהם וגרם לצ'אן להאנח בכבדות.
"האיש שנתפוס היום הוא רוצח ואנס, בבקשה תיהיה מרוכז, אסור לנו לאבד אותו." ביקש הבוגר שעדיין נילחם על יחס.
"הבנתי." טאהיונג אמר בקולו העמוק ונטול הרגשות,
"טאהיונג, בבקשה." ג'יסונג ביקש עכשיו, נותן לג'ונגקוק להסתדר לבד במציאת המקום.
"בסדר." ענה בקצרה והשניים נאנחו,
"היי דפוק, תיהיה מרוכז, חשוב לי שנתפוס אותו." ג'ונגקוק פנה לטאהיונג שגיחך בעצבים.
"מעניין לי את הפאקינג זין מה חשוב לך," קולו הנוקשה של טאהיונג גרם לג'ונגקוק להרים מבט, "ותפנה לכיוון הזה, שם נימצא המקום." טאהיונג דיבר וג'ונגקוק פנה כפי שאמר, מרגיש שאולי הגזים מוקדם יותר.

-לפני כן-

"ג'-ג'ונגקוק, אתה סולח לי?"
"לא." ג'ונגקוק ענה וליבו של טאהיונג כאב אף יותר,
"אתה היית סולח למישהו שהיה פוגע בך למרות שאתה תמיד שם בשבילו?" ג'ונגקוק הביט בטאהיונג שעדיין חיבק אותו בנואשות,
"אני מצטער." התנצל טאהיונג,
"לא מעניין אותי ההצטערות העלובה שלך, תעזוב אותי, אתה פתטי." ג'ונגקוק אמר וטאהיונג הביט על פניו למספר שניות, מחזיק את פניו של ג'ונגקוק שממזמן הפסיק לנסות להרחיק אותו ממנו.
וזה קרה, טאהיונג הצמיד את שפתיו לאלו של ג'ונגקוק שנאנק בבהלה, לא מבין מה קורה.
אך במהירות שפתיו של הבוגר החלו לנוע כנגד שפתו של טאהיונג, נושך ומנשק.
עד שההבנה הכתה בו,
טאהיונג בוגד בחברו בעזרתו.
"תעזוב!" דחף ג'ונגקוק את טאהיונג ממנו ולאחר מכן הביט בו בכעס לא מובן,
הוא רצה את זה, אבל ג'ימין בסופו של דבר חברו הכי טוב, הוא לא יכול.
ג'ונגקוק התקרב לטאהיונג שהשפיל את ראשו וסטר לו, פעם ראשונה, פעם שניה, פעם שלישית.
אך הפעם לא היה בו טיפת חיבה כלפי טאהיונג, רק כעס מילא אותו.
הוא עזר לטאהיונג לבגוד בג'ימין,
הוא נתן לנער שפגע בו לנשק את שפתיו,
הוא נפל כמו שטאהיונג רצה.
"ג'-ג'ונגקוק," טאהיונג נשך את שפתו,
"אני לא הבחור החלש שגרמת לי להראות, אני לא הילד הפתטי שאתה בטוח שאני, אני לא מה שאתה מנסה להוציא ממני." טאהיונג אמר בקולו האדיש שהופיע פתאום ויצא.

הווה.

"לעזאזל." צ'אן קילל כאשר ארבעתם הגיעו לשביל שפוצל לשלושה בתים וזמנם פחת כי ידעו שברגע שאותו פושע ישים לב שהבלשים באזור הוא יברח, לא משנה לאיפה.
"שנחזור למכונית ונחכה עד שהוא יצא לבד?" ג'ונגקוק הציע, "לא, יש לנו פה את הבלש קים." ג'יסונג אמר וצ'אן הינהן.
ג'ונגקוק לעולם לא הבין מה מיוחד כל כך בבלש קים, למה תמיד סמכו על הבחירות שלו.
ואולי זה כי נכח דווקא בבחירות הגרועות שלו כמו, לשלוף אקדח מוקדם מידי או כמובן לבהות בשותפו מאשר בסרטון שיכלו לפספס בגלל אותה טעות.
אך כל מה שעשה היה זה לשתוק ולהמתין לתשובתו של השני,
"הבית השמאלי." טאהיונג ענה מבלי להרים את מבטו.
"אוקי." ענה צ'אן, "אוקי? הוא הימר על בית!" ג'ונגקוק נשף בעצבים,
"תסמוך-"
"על מי? הוא אפילו לא חשב על זה הרבה! רק שתי פאקינג שניות!" ג'ונגקוק ניסה להכניס היגיון אך טאהיונג רק סידר את אקדחו ובדק שכל דבר במקומו, צועד לעבר הבית השמאלי.
"רגע הבלש קים!" צ'אן צעק וטאהיונג עצר וחיכה, "אוקי אני אלך איתו, בייבי וג'ון תתפצלו, תלכו כל אחד לבית אחר." צ'אן פקד וסידר את אקדחו גם.
"להתפצל? זה לא מסוכן?" ג'ונגקוק שאל את ג'יסונג לאחר שהשניים הלכו,
"לא כשמדובר בהחלטה של טאהיונג."