Part 40

10.1K 312 90
                                    

"איך יודעים שזאת אהבת אמת?

מסתכלים לו בעיניים ורואים אם הן נשברות כשהוא מביט בך סובלת.

אבל בעיניים שלו?

אין שום דבר חוץ מכעס."

————

התעוררתי בחדר בבית החולים, מסתכלת לצד ורואה את ניק ישן בשלווה על הכסא מחזיק בידי.

המראה הכי יפה בעולם.

ליטפתי את גב כף ידו עם אגודלי והמשכתי לבהות בו. אני עדיין כועסת עליו על אתמול אבל עכשיו אני רק רוצה שקט.

סיבבתי את ראשי לצד השני מסתכלת אל מחוץ לחלון שבקיר החדר, המשקיף על מסדרון בית החולים.

למה הוילון פתוח?

אחת האחיות נכנסה לחדר ״או בוקר טוב גברתי, תרצי שאסגור את הוילון?״ אמרה כששמה לב שהסתכלתי על החלון

״אני אשמח, תודה״ אמרתי כשקולי היה חלש

הרגשתי את ניק מתעורר אך לא הפסקתי ללטף את ידו.

הטלפון שלו צלצל ונאנחתי, הוא קם ונשק לראשי ורק אז ענה לטלפון. ״הלו״ ענה יוצא מהחדר

״בוקר טוב״ הרופא אמר בחיוך וחייכתי אליו בחזרה

״איך את מרגישה היום מיה?״ הוא שאל

״בסדר״ עניתי

״אני צריך שתחתמי לי רק על כמה טפסים..״ אמר מגיש לי טפסים ועט

קראתי את הטפסים ״אני משתחררת? אני כאן רק יומיים״ שאלתי מבולבלת

״מר בראון דרש שתשחררי היום, אל תדאגי יהיה לך רופא צמוד ואת תהיי במעקב כל יום.״ אמר והנהנתי מבינה

חתמתי על הטפסים וניק נכנס ״אדוני אני צריך שגם אתה תחתום״ הרופא אמר וניק חתם

״יופי, אני אגיע כל כמה ימים למעקב, כל דבר קטן אתם מוזמנים להתקשר. לשטפי הדם ייקח קצת זמן להירפא, את צריכה לנוח המון ולהימנע מתנועות חדות.״ אמר והנהנתי.

Need you close to me Where stories live. Discover now