הלכתי במורד המסדרון אל הסלון, שם ניק ישב מול הטלוויזיה, ועל השולחן הקטן שבאמצע הסלון היו כוסות קפה וצלחת מלאה בפירות.
הייתי לבושה בחולצתו של ניק והשיער עדיין היה מסודר איך שהיה אתמול מאחר ורק צחצחתי את שיני ושטפתי את פניי הבוקר ולא התקלחתי.
התיישבתי על ניק והוא עטף אותי בזרועותיו החסונות מקרב אותי אליו וגורם לי להתחפר בחזהו החשוף והמלא בריחו הטוב.
הוא זז קדימה כדי לקחת משהו וחזר להישען על גב הספה כמו שהיה לפני כן, ובידו הצלחת עם הפירות.
הושטתי את ידי ולקחתי ענב והכנסתי אותו לפי. ניק ליטף את שיערי ונשק למצחי,
״איך את יפה?״ שאל בקולו העמוק והצרוד והסקסי,
״אני בסדר״ מלמלתי. את האמת שהצלחתי להתגבר מעט על מה שקרה אתמול ומצב הרוח שלי השתפר מעט. זו כמובן לא הייתה הפעם הראשונה בה אני רואה גופה, אבל זה היה כל כך מוזר לראות אותה מתה דקות אחדות לאחר שדיברנו.
מה שבאמת עובר עליי זה שאני מרגישה חלשה לאחרונה, והמון בחילות.
הסבתי את מבטי אליו, וחייכתי חיוך קטן מסמנת לו שהכל טוב, ונישקתי את שפתיו נשיקה קטנה.
״את בטוחה? את נראת לי חלשה לאחרונה״ אמר מעביר פזית שיער אל מאחורי אוזני.
כמובן שהוא שם לב לזה שאני חלשה.
״אני סתם לא מרגישה טוב״ אמרתי משחקת בשיערו.
״בייב״ לחשתי קוראת לו לאחר כמה זמן שאנחנו יושבים שמן והוא המהם מסתכל עליי.
״מה עם הילד של האישה שטבעה?״ שאלתי שאלה שהציקה לי, ותיארתי אותה כך כיוון שהוא כנראה לא מעוניין מספיק כדי לזכור איך קוראים לה.
השאלה הזו לא עזבה אותי, מאחר וגם ראיתי את גופתו של בעלה כשהשומרים לקחו אותו. ניסיתי לשמור את הפאניקה שלי לעצמי לפני שאאכיל את עצמי סרטים על כך שניק מוכן לרצוח אבא לילדים, וכמובן שהרגעתי את עצמי בכך שהמוות שלו מגיע לו בגלל שרצח אישה, ומי יודע מה עוד עשה.
״אין לה ילדים יפה שלי״ אמר ואבן ירדה מליבי, אך הייתי מבולבלת. המבט שעל פניי הסגיר אותי,
״זה סיפור הכיסוי שלהם כדי שלא ישאלו שאלות.״ סיפר בקצרה והחלטתי לא להתעמק בזה יותר מדי.
״המרצה שלך ביקש להקדים את השיעורים שלך לשבוע הבא יפה שלי״ אמר לאחר כמה דקות, כשהתעסק בטלפון שלו
YOU ARE READING
Need you close to me
Romance״אתה סתם מגזים״ אמרתי מצחקקת והוא הרים את גבתו. הוא התקרב אליי וקירב אותי אליו מאגני, ״אה כן?״ לחש בקולו הבס כשאפו נוגע בשלי. ״כן״ לחשתי מהופנטת ממנו ~~~~~~~~~ ********הסיפור הראשון שלייי******** נ.ב הכתיבה משתפרת עם הסיפור אז סבלנות
