Part 61

8.9K 288 64
                                    

״גברתי, הכלב שלך״ מינדי אמרה נכנסת לאחוזה מחזיקה את אייס בידיה

״הו תודה״ אמרתי מחייכת אלייה בנעימות

״מינדי״ קראתי בשמה כשהכניסה את אייס לכלוב שלו והתכוונה ללכת,

״כן גברתי?״ נעמדה במקומה והסתובבה אליי בצייתנות, כנראה בגלל שניק פה לידי והיא לא רוצה לפשל בעבודתה.

״אנחנו יוצאים לכמה זמן, תוכלי לשמור עליו?״ ביקשתי מאחר וזו לא עבודתה, אך היא הנהנה שוב בצייתנות והסתובבה ללכת, אך היא הסתובבה שוב ופתחה את פיה במהירות כאילו שכחה לומר משהו

״כן גבירתי״ אמרה ונשארה במקומה, הסתכלתי עליה בשאלה לרגע ואז נזכרתי

״או, את משוחררת״ אמרתי בחיוך והיא חייכה אליי בחזרה והסתלקה משם.


ניק הרים אותי על ידיו ויצא מהאחוזה, הוא הכניס אותי למכונית שלו והתניע, והתחיל לנסוע לסניף המקדונלדס הכי קרוב אלינו.

״בייב כואב ליי״ רטנתי בילדותיות וזזתי באי-נוחות. הוא העביר את מבטו אליי מהכביש לרגע וגיחך, והחזיר אותו לכביש.

שילבתי את ידי והחלקתי למטה על הכסא, ונשכתי את שפתיי מהכאב שנוצר שם למטה. הוא נעצר בשולי הכביש והסתכלתי עליו בבילבול, הוא הושיב אותי על כסאו כשאני נמצאת בין רגליו, שם את ידו בין רגלי וליטף את ירכי הפנימיות יודע שזה מעביר בי זרמים וגורם לי לשכוח מהכאב. הוא חזר לכביש והמשיך לנסוע, כשמדי פעם הוא זולג עם ידו אל איברי וממשיך להרגיע את הכאב עם מגעו.

״רגע,״ התחלתי לומר כשראשי היה מונח על חזהו

״אין מקדונלדס שפתוח בכלל בשלוש לפנות בוקר״ אמרתי מצחקקת והוא גיחך,

״יש סניף של חבר קרוב״ אמר באדישות ופנה ברמזור, שם פס על כך שהאור היה אדום, כי זה ניק וגם אין אף אחד על הכביש, אך אני יודעת שאם היו פה מכוניות הוא לא היה מסכן אותי, במיוחד לאחר הפעמים שחפרתי לו על כך שזה אסור ומסוכן.

לאחר כמה דקות הוא נכנס אל החנייה של הסניף ודומם את המנוע,

״בייב הרגיל״ אמרתי והוא הנהן, הרים אותי מעט ויצא מהאוטו ונכנס אל המסעדה מותיר אותי במכונית. לאחר משהו כמו עשר דקות הוא חזר אל המכונית עם שקית ושתיה בידו השניה, צרחתי מהתרגשות והוא גיחך, הוא פתח את דלת המכונית וחטפתי מידיו את השקית והשתייה, הוא הרים אותי והתיישב בכסאו סוגר את דלת המכונית ומניח אותי בחזרה עליו.

הטלפון שלו צלצל והוא ענה, אך הייתי עסוקה מדי בצ׳יפס שלי מכדי להקשיב למה שאמר. לפתע הוא הרים אותי על ידיו והניח אותי על המושב ליד הנהג, הסתכלתי עליו לרגע מבולבלת והוא קרץ. גיחכתי והמשכתי לאכול מהצ׳יפס ושמתי שירים מהטלפון שלי, בעוד הוא יצא מהמכונית ועשה משהו בבגאז׳.

Need you close to me Donde viven las historias. Descúbrelo ahora