#12

564 30 11
                                    

נ.מ. הארי
הגענו להוגוורטס! סוף סוף נוכל להיפרד מכל החבורות המציקות והמוזרות שנאלצתי לחלוק איתם את הבית של סיריוס ונהיה אני, רון והרמיוני. הרמיוני תלויה בספק- אני עוד לא יודע אם סלחתי לה. נכנסנו לטירה וכל המוזרים הלכנו עם פרופ' מקונגל. התיישבנו ליד השולחן ופרופ' מקונגל הביאה את המצנפת שהתחילה לשיר:

"היה היו לפני שנים,

כאלף שנים לפחות,

שתי מכשפות ושני קוסמים

שחיו בארץ הזאת.


גריפנדור בא מערבות הבר;

רייבנקלו מן הבקעה;

הפלפאף ממורדות ההר;

סלית'רין- מן הביצה.

לארבעה היה חלום,

חזון נשגב ורם;

לבנות בית ספר לקוסמים -

והוגוורטס כך הוקם.

כל מייסד רצה חינוך

לערכים שונים,

וכך התלמידים חולקו

לארבעה בתים.

האמיצים התחבבו

על גורדיק גריפנדור;

אך רייבנקלו בלמדנים

דרשה תמיד לבחור.

טוב-לב היה הכי חשוב

להלגה הפלפאף;

אך סלית'רין שאפתנים

יותר מכול אהב.

כל עוד היו הם בחיים,

מיינו הם בעצמם.

אך איך ימשיכו במיון

גם אחרי מותם?
לגריפנדור היתה עצה.

חיש קל הסיר אותי,

וכל אחד מהם הפקיד

קצת מרוחו אצלי.

מצנפת המיון אני,

מאז ועד היום.

חבשוני, ואני אמצא

לכל אחד מקום!"

"בימי עבר, בצעירותי/ כשהוגוורטס אך נוסד,

המלחמה הגדולה: הקוסמים, החצויים והאלפים- נטושWhere stories live. Discover now