גבירת המאפיה

פרק 14 ❤︎

10 דקות אחרי שדריו עזב, וכריסטיאן עדיין לא הגיע, דאגתי. טוב, לא דאגתי אבל.. אני לא יודעת. דריו לא היה משאיר אותי לבד.
בכל פעם שהשאיר אותי לבד, כריסטיאן בא. אולי הוא משוכנע שאהיה בסדר?
או שלא אכפת לו? 

הוא אולי עדין אבל, אין מצב שהוא עושה את זה מרגש. הוא לא עושה את זה מרגש. אבל, מה אם אני מספרת לעצמי דברים כי אני יודעת שאני לאט לאט נופלת בשב—

לפני שיכלתי להמשיך לחשוב על רגשותיי, הדלת נפתחה וניקו נכנס.
אני אסירת תודה על הסחת הדעת ממחשבותיי, אבל עדיין לא שמחה כל כך לראותו.
אני עדיין זוכרת את המבט העצוב בעיניה של אדריאנה. אף פעם לא ראיתי מבט כזה. לא שאבא ורומן עזבו למשימות, ולא בלוויה של סבתנו.

אמא של אבא, אדליין, מתה לבד, לבקשתה, עם אדריאנה.
זה היה פאקינג משוגע, לאור העובדה שאריאנה הייתה רק בת 14, ורומן ואני לא יכלנו לעשות כלום.

כשאבא מחליט משהו, הוא עושה אותו. וכשסבתא ביקשה מאיתנו להיות רק עם אדריאנה, הוא ראה זאת בתור הזדמנות לחשל אותה, כנראה.
אדריאנה אף פעם לא סיפרה לי מה קרה באותו החדר, ואני אף פעם לא שאלתי. בלוויה, היא התחמקה ממני. באחת הפעמים שהיא כן נשארה לזמן קצר, פניה היו קפואות באופן מושלם.

ניקו כחכח בגרונו והבנתי שאני נועצת בו מבט.
״נעצתי בך מבט?״ שאלתי, מובכת.
״כן. זה בסדר, אני רגיל שבחורות נועצות בי מבטים.״ הוא אמר וכיווצתי את אפי. ניקו רק גיחך והתקדם לעברי.
״איפה כריסטיאן?״ שאלתי כשהתיישב על הספה, רחוק אבל קרוב.

״האנגאובר.״ ניקו אמר, ושלף את הטלפון כשרעש הודעה נשמעה, ושלח תגובה בחזרה, עם חיוך ענק על פניו.
״עם מי אתה מדבר?״ שאלתי.
ניקו מצמץ בבלבול והרים את מבטו מן המסך. ״מה?״
״אתה מחייך.״
״אה.״ הוא אמר והתפתח שקט מביך בנינו. הוא הסיט את מבטו מעיני הסקרניות וגירד את עורפו.
״יש לחיוך הזה קשר לאדריאנה?״ שאלתי את השאלה שהיי כמהה לתשובתה. ניקו קפא ופניו נפלו. הוא נאנח וחזר להביט בפניי.
״אוי פאק!״ אמרתי ועיניו של ניקו נפערו.
״זיינת את אחותי?״
״לילה—״
״היא אמורה להיות בתולה, אידיוט! בתולה.״
ניקו נענע בראשו אבל לא החזיר לי תשובה. הטלפון הרעיש בהודעה חדשה והוא חזר להביט בו. הוא ניסה לא לחייך, אבל עיניו הסגירו אותו.

״אתה יודע, ממש העצבת את אדרי.״ אמרתי לפני שיכלתי לעצור את עצמי.
״מה?״
״לא משנה.״
״לא, תספרי לי.״ ניקו אמר ומבטו הפך לרציני.
״לא יכולה.״
״לילה, פאק— אני צריך לדעת.״ הוא אמר ונאנחתי. כדאי מאוד שהבחורה שהוא מדבר איתה היא אדרי.

 ״היא הייתה עצובה כשהזכרתי אותך, קצת לפני החתונה.״
אמרתי וניקו בלע את רוקו בחוזקה, הגורגרת שלו עולה ויורדת.  ״יש משהו שאני לא יודעת?״ שאלתי. מה קרה איתו ועם אדריאנה?
ניקו נאנח. ״לא, לא. אל תדאגי לגבי זה.״
״הבחורה שדיברת איתה, זאת אדריאנה?״
הוא לא ענה ונעמד.
״לאן אתה הולך?״ שאלתי והוא הוציא קופסת סיגריות מכיס הג׳ינס האחורי, מראה לי אותה. ״הפסקת עישון. להיות שומר ראש זו עבודה קשה.״
״לא עשית כלום—״
״חשבתי הרבה.״ ניקו אמר והלך לכיוון המרפסת.

אני רוצה לשאול עוד. ממש, פאקינג רוצה לדעת. ואז עלה הרעיון הכי חכם בעשור האחרון במוחי. הרמתי את הטלפון שלי, שהיה מונח על השולחן מול הספה, והתקשרתי לאדריאנה בשיחת וידאו. היא ענתה לאחר שנייה. ״היי, לילה!״ היא אמרה וחייכה.
״היי, אדרי.״ אמרתי וחייכתי גם.
״מה קורה?״ היא שאלה. שיערה עוצב בגולגול מרושל שעמד בקודקוד ראשה, היא לבשה משקפיים שחורים וסריג ורוד שקניתי לה מלפני חודשיים.
הוא היה גדול בכמה מידות ממידתה הרגילה, כי היא אוהבת שהבגדים יותר גדולים עליה.
״הכול בסדר. מה איתך?״ שאלתי וצחקקתי, לא מצליחה לעצור את עצמי.
״מה כל כך מצחיק?״ אדריאנה שאלה וכיווצה את גבותיה בבילבול.
קמתי ממקומי על הספה ופתחתי את דלת המרפסת.
״ניקו!״
״הכל טוב?״ ניקו אמר, מרים את מבטו מהטלפון שלו.
״כן, רק רציתי שתגיד היי למישהי.״
ניקו מצמץ בבילבול, אבל עדיין קם ממקומו על כיסא השיזוף, שהיה בבירור קטן מידי למידותיו וניגש אליי.
החזרתי את תשומת ליבי אל המסך, וראיתי שאדריאנה מסמיקה. היא הרימה אצבע שלישית לעברי, ומיהרה להוריד את ידה כשסובבתי את הטלפון אל פרצופו של ניקו.
הם לא אמרו דבר במשך עשר שניות לפני שאדרי כחכחה בגרונה.
״אה, היי.״ אדריאנה אמרה, ולחייה עטו גוון ורוד חדש. היא תמיד מסמיקה בקלות.
״אדריאנה.״ ניקו אמר וחייך, חושף את הגומה היחידה שלו. הייתה לו גומה. לדריו יש גומות. דריו, דריו, דריו.
״כן, לא מביך בכלל.״ אמרתי וניסיתי לא לצחוק. ידי שהחזיקה את הטלפון רעדה מרוב צחוק שלא שחררתי ועדיין, ניקו לא הוריד את מבטו מהטלפון. הוא נראה כאילו ראה את הבן אדם הכי יפה בעולם. עיניו נצצו.

״טוב, אני צריכה ללכת.״ אדריאנה שעכשיו הייתה אדומה, אמרה וניתקה את השיחה. בלי להגיד ביי. היא תמיד אומרת ביי. כנראה הנוכחות של ניקו ממש משפיעה עליה.

*לא קשור לספר*
היי! רק רציתי להגיד שאני כל כך מעריכה
את כל הקוראים המדהימים3>>
הספר הבא בסדרה כנראה יהיה על ניקו ואדריאנה (עוד לא בטוחה) אוהבת מלא💗