Vampire's mate (boyxboy)

פרק 10

נ.מ. איידן

איידן אכל בשקט, בהרהור ומחשבות את המנה שלו. ואז הוא שמע קול חריקה שצרם לאוזניו הרגישות. הוא הסתובב לכיוון הדלת החורקת, ושם ראה את אותו המלצר שהביא להם את המנות שלהם, שחייך חיוך עצבני. 
"אתם צריכים משהו?" הנער שאל. 
"לא, אני חושבת שסיימנו כאן" אמרה המלכה בחיוך. 
"אז תרצו חשבון?" המלצר שאל. 
"לא, הנה התשלום על הארוחה, וטיפ עבורך, וטיפ למלצרית שלקחה מאיתנו הזמנות" המלכה שלפה מתיקה העצום ארנק עצום לא פחות, שממנו שלפה שלוש ערימות של שטרות, אחת יותר גדולה מהאחרות, כתשלום לארוחה כנראה. איידן, שהיה שם בשיחה של קודם לכן, ידע שאימו רק מנסה למצוא תירוץ להביא משהו למייט של קאי. איידן חייך מאחורי כף ידו. אילו רק הייתה יודעת... 
"ג- גבירתי, זה סכום מוגזם. את לא צריכה-" הנער גמגם וניסה לדחות את הכסף מידי המלכה, אך היא סימנה לו להשתתק, וזה מה שעשה. 
"זה בסדר" אמרה המלכה בחיוך נדיב. 
"ת- תודה רבה! אי- אין לי מילים" אמר המלצר, והיה ברור לאיידן שאין לא מושג מה לעשות עכשיו. 
"טוב, סיימנו כאן" המלכה אמרה וקמה מכיסאה, וכמובן שאחריה קמו כל השאר. המלכה הובילה את הטור אל מחוץ למסעדה ובחזרה אל הלימוזינה. 
"נוו, איידן... ספר לנו, או לפחות לי על המייט שלך.." קאי עשה פרצוף עצוב, ממש כמו ילד קטן חשב איידן בשעשוע. 
"לא נראה לי" איידן אמר והביט אל מחוץ לחלון על בניין אקראי. הם התחילו לנסוע, ואיידן חש בריחו של המייט שלו נחלש. זה שיגע אותו. הוא רצה להריח את הריח הזה לנצח, והיחלשותו של הריח שיגעה אותו. 
"פליזז" קאי ניסה להתחנן. 
"נופ" איידן אמר וחייך. 
"אבל-" קאי התחיל, אבל נקטע על ידי אביו. 
"קאי, אתה מכיר את אחיך, ברגע שהוא מחליט משהו אין לנו מה לעשות... אז תפסיק" אמר המלך, וקאי נאנח. אבל הוא ציית לאביו ועזב את אחיו. 
"זה מעצבן" קאי אמר. 
"אני יודע" איידן הגיב. הוא ידע שאחיו מדבר על היחלשות הריח המתקתק שסימן את קרבתו של המייט שלהם. 
"מה?" ראיין שאל. 
"אחר כך" קאי אמר. 
"אני ישן, תעירו אותי כשנגיע" איידן פיהק ונשען על החלון. הוא נאחז בשאריות הריח המתקתק ושקע בשינה מלאה בריח מתוק. 
"קום כבר" מישהו ניער את איידן. הוא פקח את עיניו, וגילה את קאי רוכן מעליו ומנער אותו. 
"די" איידן אמר וקם. 
"הגענו! סוף סוף!" ראיין אמר ורץ לארמון. לילי שאפה אוויר בחיוך. 
"פרסי?" איידן שאל. לילי הנהנה, ורצה בחזרה אל הארמון. איידן היה עצוב, אבל הוא ידע בדיוק מה עליו לעשות. אז הוא נכנס בחזרה לארמון, עבר על פני כל קרובי המשפחה שלו, עד שהגיע ללילי. 
"היי פרסי" הוא אמר לנער שחיבק את בת דודתו. פרסי חייך. שיערו היה חום כהה עם גווני סגול, עיניו היו אדומות עם גווני סגול עדינים, וכשחייך נחשפו ניביו. הוא היה ערפד, וידיד של איידן. 
"מה קורה?" פרסי שאל. 
"הכל טוב" איידן ענה ומשך בכתפיו. 
"שמעתי שמצאת את המייט שלך! כל הכבוד!" פרסי טפח על שכמו של איידן, ואז חזר להקדיש את מלוא תשומת לבו ללילי. איידן הלך בארמון עד שהגיע לחדרו. הוא רץ לארון שלו והחליף בגדים למשהו מעט נוח יותר, חולצה לבנה וטרנינג שחור. הוא התיישב על הספה השחורה שהייתה בחדרו, ושלף ספר משידת הספרים העצומה שלו. לא עברו כמה שניות, ואיידן שקע בסיפור.
"ארוחת ערב!" לילי צעקה. איידן הרים את ראשו בעייפות וראה שכבר הגיע הערב. הוא נאנח, סימן איפה הפסיק לקרוא וחזר אל חדר האוכל של הארמון. אחרי ארוחה חפוזה איידן חזר אל חדרו והחליף בגדים. הוא לבש חולצה לבנה חלקה, מעליה ז'קט ג'ינס שחור, ג'ינס שחור ונעליים לבנות. הוא שחרר את שיערו ונתן לו לגלוש בחופשיות על גבו, ואז נאנח ואסף אותו בצמה נוספת. איידן יצא מחדרו והלך במסדרונות כמה שיותר בשקט, שזה באמת בשקט אצל ערפדים. הוא לא רצה שמישהו יעכב אותו. 
"אתה הולך לפגוש אותו, מה?" לילי שאלה. איידן נאנח. 
"כן" הוא אמר. 
"בהצלחה" לילי טפחה על שכמו של איידן וחזרה במורד המסדרון לכיוון חדרה. איידן נאנח והסתלק. הוא עצם את עיניו ונקש באצבעותיו. כשפקח את עיניו הוא עמד שוב מול בית הספר שבו ביקרו באותו בוקר, ושאף את הריח שסימן את המייט שלו. 

---------------------------------------------- 

זמן הסברים! אז, לכל ערפד יש יכולת מיוחדת אחת, כשלבני מלוכה יש שתיים, עם סיכוי נמוך ליכולת שלישית. איידן ספציפית יכול להשתגר ולשגר אחרים. למה לא השתמש ביכולת באותו בוקר כדי להגיע לשם? הוא רצה לעשות רושם, וחוץ מזה, שיגור של אחרים רוקן אותו מכוחותיו. ועכשיו, בחזרה לסיפור! 

-------------------------------------------------- 

איידן החל לצעוד לכיוון אקראי, ושינה כיוון לפי הריח. לבסוף הוא הגיע לבית פרטי קטן שהיה אפוף בריח המתקתק. איידן חייך והחל לצעוד מסביב לבית עד שמצא חלון פתוח. בדיוק מה שחיפש. דרך החלון ראה איידן את המייט שלו, שבדיוק לבש סוודר. המייט של ג'ייסון נשכב על מיטתו וחייך חיוך שהיפנט את איידן, שחייך ונכנס דרך החלון בשקט מוחלט. 

-------------------------- 

אזזז הנה עוד פרק! וסוף סוף הגיע החלק שחיכיתי לו מתחילת הסיפור! מקווה שאהבתם את הפרק...