Vampire's mate (boyxboy)

פרק 25

נ.מ. ג'ייסון

פליסיה עזבה את החדר במהרה. זה לקח קצת זמן, אבל אחרי כמה שניות ג'ייסון זיהה את רוב האנשים שעמדו בחדר. אלה היו המלך והמלכה, הנסיך ראיין, הנסיך קאי, לילי, ערפד נוסף שג'ייסון לא זיהה, וליה. ג'ייסון הביט בליה, ששערה שהיה מבולגן בדרך כלל נאסף באלגנטיות על עורפה, היא לבשה שמלה לבנה יפהפייה שקושטה ביהלומים אפורים, ועל ראשה הונח נזר עשוי זהב ששובץ יהלומים אפורים, שנצצו באור המנורה הגדולה שהאירה את החדר באור לבן ובוהק. ג'ייסון שמע קול חריקה, והסתובב כדי לראות את הדלת שמאחוריו נפתחת, ודרכה נכנס לא אחר מאשר איידן לחדר. לאיידן הייתה חליפה זהה לזו של ג'ייסון בשחור, שיערו נאסף בצמה שנשזרו בה כמה יהלומים שנצצו לאור המנורה, ממש כמו כתרו של איידן. 
"היי" ג'ייסון אמר לבסוף כשאיידן נעמד לצידו. איידן לא הגיב, אלא המשיך להביט בג'ייסון. 
"שלום, מייט יקר שלי" איידן לחש לבסוף באוזנו של ג'ייסון כשחיבק אותו. 
"אתה נראה... מדהים" הוסיף. 
"היו לך ספקות?" ג'ייסון שאל בגיחוך. 
"לא. אפילו לא לשנייה" איידן ענה ברצינות, וג'ייסון הסמיק והשפיל את מבטו. איידן תפס בסנטרו של ג'ייסון ובעדינות הרים את פניו עד שהשניים הביטו אחד לשני בעיניים. 
"לעולם אל תשפיל ראש בפני" איידן לחש לג'ייסון, שהנהן בשקט. איידן חייך, ונישק ג'ייסון במצחו. 
"ל- למה אנ- אנחנו כ- כאן?" ג'ייסון המובך שאל בשקט. 
"אתה מעדיף שנהיה רק שנינו בחדר משלנו?" איידן שאל בהתגרות והרים גבה. 
"האמת היא שכן" ג'ייסון לחש והביט ברצפה במבוכה. 
"אה. אם ככה, קדימה" איידן תפס בידו של ג'ייסון והוביל אותו אל מחוץ לחדר הלבן ואל חדר אחר, מעט קטן יותר, שלו היו קירות שחורים ומרצפות לבנות. בחדר היו כמה כיסאות עץ, שפוזרו שם. איידן התיישב על אחד הכיסאות, וג'ייסון פנה לקחת לעצמו כיסא נוסף, אך איידן עצר אותו והושיב אותו על רגליו. 
"א- איידן? מ- מה אתה-" ג'ייסון שאל בזמן שהרגיש שאיידן מזיז את החלק בחליפה שכיסה את כתפיו ועורפו, ומנשק את ג'ייסון על עורפו. 
"ששש... הם עדיין יכולים לשמוע אותנו..." איידן אמר ונשך בעדינות את אוזנו הימנית של ג'ייסון, שעצם את עיניו ונאנח בהנאה כשחש כיצד איידן מצץ את אוזנו הימנית. הוא עצם את עיניו ונאנח בהנאה כשחש כיצד איידן החל למצוץ את אוזנו. ואז איידן עזב את האוזן ועבר לנשק את צווארו של ג'ייסון, לנשוך אותו בעדינות, ללקק ולמצוץ. במשך כל הזמן הזה ג'ייסון עצם את עיניו ונאנח בקול חלש, נהנה מהחוויה החדשה. 
"ג'ייסון" הוא שמע את איידן לוחש באוזנו, ופקח את עיניו. 
"א- אה- אמ...?" ג'ייסון ענה. 
"אתה יכול להסתובב אליי לשנייה?" איידן שאל, וג'ייסון הסתובב בזהירות עד שפניו היו מול פניו של איידן. 
"כ-" ג'ייסון נקטע על ידי איידן, שהצמיד את שפתיהם. זה לא היה יותר מזה, רק נשיקה פשוטה, אבל ג'ייסון אהב את זה, והוא הרגיש צמא נוראי. צמא לעוד מזה! 
אז אחרי שאיידן ניתק את שפתיהם, ג'ייסון הצמיד אותן שוב. איידן השתלט במהירות על הנשיקה, ומנשיקה פשוטה ורגועה הנשיקה הפכה לסוערת ומלאה בתשוקה. לשונו של איידן ביקשה להיכנס לפיו של ג'ייסון, שמייד נתן לה להיכנס. שפתיהם נעו בתיאום, וכך גם לשונותיהם שרקדו מעין ריקוד. הפעם ג'ייסון המתנשף ניתק את הנשיקה. 
"אתה אדום" איידן חייך חיוך ערפדי, ושוב, עיניו זהרו באור אדום רך. 
"איידן" ג'ייסון אמר, מהופנט מעיניו הזוהרות של הנסיך יפה התואר. 
"כן?" איידן ענה בלחישה, וחזר לנשק בעדינות את צווארו של ג'ייסון. 
"מה זה אומר ש... העיניים שלך זוהרות...?" ג'ייסון לחש. איידן נאנח ועזב את צווארו של ג'ייסון. 
"אני לא ממש מבין בכל הנושא הזה, אני מציע לך לשאול את לילי, יש לה מייט כבר הרבה זמו והיא מבינה בכל הדברים האלה. אני יכול להציע לך לשאול את ההורים שלי, אבל אני מניח שלא תרצה להפריע להם" איידן חייך. 
"כן..." ג'ייסון אמר. איידן התקרב אליו והצמיד את שפתיהם שוב, אך נקישה על הדלת הפריע להם. 
"כן?" ג'ייסון ראה את הכעס על פניו של איידן על זה שמישהו הפריע להם. הדלת נפתחה והערפד שג'ייסון ראה קודם לכן בחדר ליד לילי נכנס דרך הדלת אל החדר. ג'ייסון ראה את מעטה המבוכה על פניו כשהבין שהפריע להם, אך הוא כחכח בגרונו ואמר:
"ס- סליחה על ההפרעה" הוא השפיל את מבטו. 
"היי פרסי" איידן אמר בנועם, אחרי שינוי חד של מצב רוחו. 
"שלום... דרך אגב, נעים להכיר אותך, ג'ייסון! אני פרסי, ואני המייט של לילי" פרסי חייך לג'ייסון, עדיין מעט מובך. 
"אז, פרסי... מה היה חשוב עד כדי כך שהפרעת לנו?" איידן שאל. 
"צריך להיכנס. אבל אם אתם רוצים אני יכול לומר שאתם מתעקבים קצת.. בכל אופן, אני אעזוב אתכם לנפשכם..." פרסי נמלט, וסגר את הדלת של החדר אחריו. איידן נאנח, והניח את ראשו על כתפו של ג'ייסון. הוא נישק אותה, ואז נאנח שוב, והחזיר את חלקה העליון של החליפה של ג'ייסון למקומה. ג'ייסון קם, ועקב אחריי איידן דרך הדלת ומסדרון קצר עד שהגיעו לדלת שחורה קטנה, שכשעברו דרכה הם הגיעו לחדר שחור גדול, שבו עמדו כל האנשים שעמדו בחדר הקודם, בני משפחת המלוכה, ליה ופרסי, שהציץ בשניים במבוכה. 
"אנחנו נמצאים כרגע במאחורי הקלעים של הבמה שכנראה ראית קודם לכן באולם" איידן הסביר לג'ייסון כשהוא מתעלם מכל שאר האנשים שעמדו בחדר. ג'ייסון הנהן, והם עמדו ודיברו בשקט כמה דקות נוספות עד שנשמע קול רועם. ג'ייסון לא הבין מהי משמעות הקול, אך איידן הוביל אותו אל העלייה לבמה. כשעמד על הבמה ג'ייסון לא הקדיש תשומת לב רבה למה שקורה סביבו, כל מה שהוא קלט היה שהמלך דיבר, שהוא הציג את ג'ייסון וליה בפני הקהל, ואז ריכוזו של ג'ייסון נטש סופית את גופו, וטייל במחוזות ההרהור, וחשב על מה שקרה לפני שפרסי נכנס לחדר, ומה היה יכול לקרות אם פרסי לא היה נכנס לחדר... האם הם היו הולכים יותר רחוק, ואם כן, מה היה קורה? אחרי שהמלך סיים לדבר המלכה דיברה, ואז איידן והנסיך קאי הוזמנו לדבר. ג'ייסון קלט צוותי חדשות בצד, שתיעדו הכל. ג'ייסון צפה בהם מקליטים דקות ארוכות של הברבור הארוך של קאי. איידן סירב להתראיין, וכך עשו גם ג'ייסון וליה. ואז זה נגמר, והם ירדו מהבמה. מודעותו של ג'ייסון חזרה לגופו, והוא החליט לנצל את ההזדמנות ולדבר עם לילי. הוא פנה אחריה כשירדה עם פרסי מהבמה, ודיבר אליה. 
"היי, לילי, אפשר לדבר איתך על משהו?" ג'ייסון שאל אותה, והיא הסתובבה לכיוונו. 
"בטח. מה יש, ג'ייסון?" לילי שאלה. 
"אפשר.. לשאול אותך משהו חשוב?" ג'ייסון שאל בשקט. 
"ברור" לילי חייכה. 
"מ- מה זה אומר שעיניים של ערפד זוהרות?" ג'ייסון שאל בצורה כללית. לילי מצמצה לכמה שניות מעט בבלבול, אך אז היא הבינה למה ג'ייסון התכוון וחייכה חיוך אף רחב יותר. 
"אז ראית את העיניים של איידן זוהרות" היא אמרה את המסקנה המתבקשת. 
"כן, ושאלתי אותו מה זה אומר, והוא אמר לי לשאול אותך" ג'ייסון נאנח והביט בלילי. 
"ובכן, אני בטוחה שאיידן יודע מהי המשמעות של זה, אבל אני אגיד לך. עיניים זוהרות זה סימן קלאסי אצל הערפדים, מעין תגובה טבעית של הגוף שרק המייט מסוגל להבחין בה, שמסמלת גירוי מיני, תשוקה, ולרוב מסמנת שהערפד מתכונן ליחסים מיניים"את זה לילי אמרה בחיוך, ואז פרסי גרר אותה משם. ג'ייסון הסמיק כשהבין מה זה אומר, ואז חשב על חלק מסוים במשפט של לילי שהטריד אותו. היא בטוחה שאיידן ידע...? ובאמת, מה הסיכויים שלא ידע..? אז ג'ייסון החליט. הוא הסתובב, מצא את איידן, שדיבר לאדם בעל שיער כחול שלבש חליפה, והלך לכיוונו. 
"איידן, אני יכול לדבר איתך? בפרטיות?" איידן הוסיף אחרי שראה בשדה ראייתו כמה אנשים שהביטו בהם. 
"בטח. על מה אתה רוצה לדבר, ג'ייסון?" איידן שאל כשהוביל את ג'ייסון לכיוון כלשהו. 
"אתה- אתה ידעת, נכון?" ג'ייסון שאל, ועקב אחריי איידן. 
"ידעתי מה?" איידן שאל בבלבול, אבל ג'ייסון לא ממש האמין לו כרגע. 
"אתה אמרת לי לדבר ללילי, והעמדת פנים שאין לך מושג על מה אני מדבר!" ג'ייסון האשים את איידן. 
"אה... אתה מדבר על זה.."איידן אמר אחרי שג'ייסון עבר דרך הדלת שאיידן פתח. איידן סגר את הדלת, וג'ייסון שמע קול 'קליק' שסימן שאיידן נעל את הדלת. הבעיה הייתה שמקור התאורה היחיד שהיה בחדר היה האור מאולם הנשפים, וכשאיידן סגר את הדלת, החדר החשיך, וג'ייסון לא יכל לראות מה קורה. הוא נרתע כשהרגיש דבר- מה לידו, ולפתע נדלק אור קלוש בחדר. שתי קרני אור אדמדמות וחלושות בקעו ממקור ליד ג'ייסון, והאירו חיוך ערפדי. 
"אתה! אתה ידעת מה זה אומר שהעיניים שלך זוהרות! ואתה שיקרת לי!" ג'ייסון צעק על איידן, שעמד במרחק מה ממנו. 
"כמובן שידעתי" איידן לחש והתקרב לג'ייסון באיטיות. 

------------------------- 

סליחה שפרסמתי את הפרק וביטלתי את הפרסום שלו, זה היה בטעות...