Thug on a motorcycle/בריון על אופנוע [1]

Part 7

״yes,I'm a nice person, but if you cross the line too many times,shit happens."
-ג׳יימס,ג׳ים-
[כעבור 3 ימים]
אני בריון.
או איך שמכנים אותי ה-׳בריון על האופנוע.׳
ובריונים לא מפחדים,או חוששים,אבל אני כן,והתשובה היא כל-כך פשוטה,
וקסי.
עברו כבר 3 ימים,ועוד שעה שעתיים אנחנו הולכים לבית,
אז זה אומר שיעברו 4 ימים,והיא עדיין לא עונה.
היא לא הופיעה בכיתה.
לא בקפיטריה.
לא באימוני שחייה שלה.
היא לא הופיעה לאימונים של הקבוצה שלה,
היא משחקת כדור עף,היא אומרת שהיא לא אוהבת את זה,
ושזה סתם כדי לבזבז את זמנה,אבל אני יודע שהיא מטורפת על זה,
לפתע זיכרון שלה מחייכת מופיע במוחי ומעלה חיוך על פניי,
פאק,איפה היא?
אני חייב אותה.
ואיפה לא בדקתי? בדקתי בכל מקום.
טוב חוץ מהבית שלה,תמיד שאני נזכר בביתה הרגשה מוזרה מופיע בביטני.
תחושת בטן שמבשרת רעות.
ולעזאזל אני לא אוהב את התחושה הזאת.
-
היום עבר כרגיל,אבל הוא לא עבר מיוחד כי היא חסרה.
בחיים שלי לא חשבתי שזה יקרה,אבל אני פוחד,ואני חושש,
ואני כועס שאני לא יודע מה איתה.
ואני מת מדאגה,וחוסר הידיעה,
השיחה עוד פעם מועברת לתא קולי.
וזה משגע אותי,זה פאקינג משגע אותי,צ׳יג׳ס.
אני עוד שניה הופך למטורף.
וזה רק מראה לי כמה היא חשובה וחסרה לי,
באותו יום שהיא ישנה אצלי היה היום הכי מאושר בחיי,
למרות עם לא כל-כך הראתי את זה,אני לא יודע איך להתנהג עם בחורה,
אני לא בתול,ואני לא יודע איך להתייחס לבחורה כי אני מזיין וזורק,
אני מאוד מכבד בנות,אבל זה מאוד תלוי מי אלה הבנות האלה,כי יש בנות שפשוט פחות,אני לא מכבד אותן.
קשה לי לומר לבחורה שאני מחבב אותה או אוהב אותה,
זה מאוד קשה ובכלל לא אופייני לי.
לפתע צילצול טלפון נשמע,רצתי לכיוון הטלפון שלי בתקווה שזאת ווקסי עם חיוך על הפנים,
אבל החיוך ירד כשראיתי את השם ׳אמא׳ מתנוסס על הטלפון בגדול,
עניתי לשיחה והתיישבתי על הספה,
״הלו?״ שאלתי ללא כל חשק לדבר,הדלקתי את הטלוויזיה,
״היי ג׳יימס? מה שלום אחיך?״ שאלה את השאלה שידעתי שתשאל,
מה עם אחיך?
הוא בסדר?
אני גאה באחיך.
למה אתה לא יכול להיות כמוהו.
וכל הבולשיט המלא בחרא הזה.
אני יותר פאקינג טוב. הוא חתיכת אפס מזוין.
״הוא בסדר,זה כל מה שרצית לשאול? כי עם כן,אני צריך ללכת.״ אמרתי לא יכול לסבול את זה כבר,
״תדבר לאמא שלך בכבוד בחור צעיר,אתה צריך לשמוע איך אחיך מדבר עליי.״ אמרה,ידעתי פשוט ידעתי.
אחיך אחיך אחיך.
דיי כבר עם החרא הזה!
״אז למה שלא תתקשרי ל׳אחיך׳ ותשבחי אותו?״ אמרתי בזילזול וניתקתי.
נמאס מהבולשיט הזה.
פאקינג נמאס.
אני באמת מנסה,אני מנסה לעשות כל מה שאני יכול,
אני מנסה לעשות את זה מגיל קטן,אבל לא.
זה תמיד יהיה ׳אחיך׳.
כיביתי את הטלוויזיה עולה לחדר שלי במהירות מחליף בגדים לבגדי ספורט לוקח את האוזניות שלי ורץ למחוץ לבית,
אין כמו ריצה קלה כדי לשכוח מהכל.
הכנסתי את האוזניות לאוזני והשיר Just a little bit,של 50 cent,התנגן ומכניס לי אנרגיות לגוף.
אני מתחיל בריצה,וכשאני כבר נמצא בשדה הרחב,מתחיל לרדת גשם,
״פאקינג חרא..״ מלמלתי,אבל כאילו שזה יעצור אותי.
אני ממשיך בריצה.
לפתע אני מוצא את עצמי מאוד קרוב לבית של וקסי,
הגשם עדיין יורד יש רעמים בשמים,
ולרגע אני שוקל לחזור לבית אבל.....וקסי.
אני מתחיל לעשות הליכה מהירה לכיוון הווילה שלה,
אך אורות אדומים וכחולים מושכים את צומת ליבי,משטרות ואמבולנסים,נוסעים במהירות לכיוון הרחוב של וקסי,
הלב שלי ירד,זה לא לוקסי נכון?
אני מגביר את הריצה שלי,הגשם עדיין מטפטף,
שערי ובגדי נרטבים,
אני קרוב לווילה שלה ואוי לי פאקינג שיט!
״וקסי!״ צרחתי ורצתי לכיוון ביתה כשראיתי אנשים במדים פורצים לתוך הבית שלה,
אני מנסה לעקוף את המשטרה אבל הם תופסים אותי ומושכים אותי משם,
״מה קורה כאן? חברה שלי נמצאת בבית הזה!!״ צעקתי עליהם כשהם נעמדו ובההו בי,
״אתה מכיר את הבחורה שנמצאת בבית הזה?״ שאל השוטר הגובה והצביעה על הבית שלה,
הנהנתי נמרצות
״כן היא ידידה שלי.״ ואישתי לעתיד.
״אנחנו יכולים לשאול אותך כמה שאלות?״ שאל השוטר השני,
אוי לי פאקינג שיט,קרה לה משהו.
הנהנתי והם ליוו אותי לספסל שהיה קרוב לווילה,
״אתה מכיר את וקסי אלבארס,נכון?״ שאל שוב,
הנהנתי עוד פעם ״אני ידיד שלה.״ אמרתי עוד פעם.
״אתם באותו תיכון? ועם כן אתה יכול להגיד לי כמה ימים היא הייתה חסרה?״
קצב הלב שלי הפך מהיר,אבל נשארתי אדיש מבחוץ.
״כן אנחנו באותו תיכון ואותו כיתה,והיא הייתה חסרה 3 ימים עוד מעט 4 ימים,ניסיתי להתקשר שאלתי וחיפשתי אותה,אבל כלום.״ אמרתי להם,
הם הינהנו,אחד השוטרים נעמד מולי הניח את ידו על כתפי,
״אנחנו מצטערים אך אסור לנו לומר לך דבר,אבל שתדע שעזרת לנו מאוד.״
הכעס השתלט עליי.
״תעיף את היד.״ נהמתי עליו,
״תדבר יפה,ילד.״ השוטר אמר והוריד את ידו,
״חברה שלי נמצאת בפנים,איך אני אמור לדבר יפה?
אני לא יודע מה קורה איתה!״ אמרתי בעצבנות,
השוטרים הסתכלו עליי במבט עצוב,
לא.
עשיתי סיבוב ורצתי לתוך הבית המוקף בניידות ואמבולנסים,
״וקסי?״ צעקתי בתוך הבית,הקול שלי מהדד בכולו,
כל הבית מלא בשוטרים ובאנשי צוות האמבולנס,
כל הבית מבולגן הפוף,הרוס,הבית נראה זוועה,והפחד שלי?
רק גובר.
הם מסיירים בכל הבית כאילו מחפשים משהו,
לפתע נשמע רעש מהקומה למטה,המרתף.
אני הראשון לרוץ לשם,השוטרים מאחורי וגם צוות האמבולנס,
אני נעצר בתנופה כשאני רואה דם על הרצפה,
הרבה דם.
״וקסי!״ אני רץ לדלת המרתף קופץ מעל הדם,
דפקתי נמרצות על הדלת מנסה לפתוח אותה,לפתע 2שוטרים הופיעו מאחורי,
״ילד מה אתה עושה פה?!״ שאל אחד השוטרים,
״זה לא פאקינג משנה! תפתח את הדלת המזוינת!!״ צעקתי עליו
השוטר השני נעמד מול הדלת ופרץ אותה עם האקדח,
הדלת נפתחה,
והלב שלי? נפל.
והכעס שלי? עלה בכמה רמות.
אני רץ לכיוון הבחור המבוגר ומתחיל להכות אותו,
״חתיכת מזדיין!! מה עשית לה?!״ צעקתי והכיתי את הבחור המבוגר,והבטתי לעבר וקסי שתלויה מהתיקרה,
״חתיכת בן זונה!״ צעקתי ועזבתי אותו לדמם על הרצפה,
רצתי לכיוון וקסי מצליח לפתוח את השרשראות שעל ידייה עם ברזל שמצאתי על הרצפה,
תפסתי אותה שלא תיפול,גופה רפוי וחלש,
כולה דם,השיער שלה מנופח ומבולגן,הבגדים שלה מלוכלכים,
הנחתי אותה בעדינות על הרצפה והשוטרים הגיעו ושברו את השרשרת שסביב צווארה.
האנשים במדים האדומים רצו לכיוונה והרימו אותה על אלונקה,
רצתי איתם לא לפני שנתתי עוד בעיטה לבחור הזקן שעל הרצפה,
הגעתי לבית שלי בריצה לקחתי את האופנוע ונתתי גז לכיוון הבית חולים,
תוך כמה דקות הופיע מולי הבית חולים רצתי לכיוון הקומה שלה אחרי ששאלתי איפה היא נמצאת,
הגעתי לכיוון הדלת אך קול סמכותי עוצר אותי,
״מי אתה?״ שאל בחור מבוגר שנראה כמו דוקטור,
״אבא שלך,מי נראה לך שאני?״ שאלתי אותו בעצבים,
הוא נראה לא מרוצה מהגישה שלי אבל אני שם זין.
״וקסי אלבארס נמצאת פה?״ שאלתי אותו בחוסר חשק,
״כן,היא נמצאת פה.״ אמר ובחן אותי,
״ומי אתה?״ שוב פעם השאלה הזאת?
״הפאקינג אבא שלך.״ חזרתי על עצמי בעצבנות וזילזול,
״יש לך הרבה חוצפה יחסית לילד.״ אמר ובחן אותי שוב פעם בזילזול,
״זה לא מה שאישתך אמרה,במיטה.״ אמרתי בחיוך אכזרי שגרם לא להירתע,
״תשמור על הפה שלך.״ אמר בקול יותר נוקשה,
״ומה עם לא?״ אמרתי לו, והמשכתי:״עם כמה שאני מת להמשיך לריב איתך,אתה לא הסיבה שאני כאן.״ אמרתי ופתחתי את הדלת,
אך היא ננעלה,היסתובבתי לכיוון הדוקטור,הבן זונה נעל את הדלת.
״תפתח את הדלת.״ אמרתי בנוקשות,
״לצערי אני לא יכול לאפשר לך להיכנס.״ אמר הדוקטור,
אתם בטח צוחקים עליי.
הצמדתי אותו לקיר תופס בצווארו,
״תקשיב לי פאקינג טוב חתיכת זין קטן,אישתי לעתיד נמצאת בפנים,אם לא תתן לי להיכנס,המקום הזה יעלה באש.״
אמרתי והבטתי בעיניו באכזריות,
פחד הופיע בעיניו,פאקינג מקסים.
״יופי,הבנת? עכשיו תפתח את הדלת המזוינת.״ אמרתי בקרירות קליק של הדלת נשמע פתחתי את הדלת ולפני שנכנסתי זרקתי עליו בארסיות,
״אישתך לא טובה במיטה.״
-וקסי-
[שעה קודם]
1
2
3
4 מכות,והן לא מפסיקות,איתן מגיעות עוד,
אני לא יודעת כבר כמה ימים אני כאן,אני לא יודעת עם יום או לילה,הדבר היחיד שאני זוכרת זה שהתעלפתי ואז התעוררתי ממים על הפנים שלי,
ואז שוב מכות,מצחיק,זה כבר ניהיה שיגרה.
כולי דם,כואב לי בכל מקום בגוף,
אני לא יודעת מה עם אמא שלי,או מה עם ג׳יימס.
הגרון שלי ייבש כמו המדבר,הבטן שלי גוועת מרעב,
לא מפסיקה לקרקר.
לא אכלתי מלא זמן,אבל זה טוב,נכון?
אולי כך אני ירזה,הוא אמר שאני שמנה ממלא,
אולי כך אני ירזה,אולי הוא עושה לי בכלל טובה?
כן.
או שלא?
אני כבר לא יודעת מה לחשוב,הראש שלי מסוחרר,
כל הגוף כואב לי,
זהו אני מרגישה את הסוף קרב,ואני מקווה שהוא מגיע לפה מהר,כי אני לא יכולה להמשיך ככה.
עוד קצת.
עוד קצת,והכל יגמר מהר.
חייכתי מהמחשבה שאני יהיה בשמים עם אלוהים,
במקום פה עם האנשים האלה,או איתו.
משתדלת מאוד לא לקרוא לו ׳אבא׳ כי זה לא מגיע לו.
המכות נפסקו,פקחתי את עיניי וראיתי אותו יוצא מהחדר,
הקלה וגם זעם הורגשו בבת אחת כשיצא,
זעם-שיגמור את מה שהתחיל,שיסיים איתי כבר.
הקלה-הוא הלך סופסוף,אני לא יראה את הפרצוף המכוער והצבוע שלו יותר.
לפתע נשמע רעש מהדלת,
גופי התקשח,עצמתי את עיניי בחוזקה מחכה לקללות ומכות,
אבל במקום זה שמעתי בכי,בכי?
פקחתי את עיניי בהיסוס,אמא.
היא נראת מחריד,
״הו,היי אמא.״ אמרתי בחיוך מזיוף ושיכור,
יכול להיות הוא סימם אותי?
״אוי אלוהים!״ היא אמרה ורצה עליי,
״תתרחקי! אני לא רוצה שתזכרי.״ אמרתי בעצב,
הבנה נפלה על פניה והיא התחילה לבכות,
״מתוקה שלי,מה הוא אמר לך?״ היא שאלה אותי בבכי,
״מי השטן? אה הוא אמר שאני תוצאה מאונס שום דבר מיוחד.״
אמרתי וחייכתי,כן.אני מסוממת.
״אלוהים!״ היא אמרה שוב והניחה את ידייה על פניה,היא ירדה על הרצפה והתחילה לבכות,
״את יודעת אמא,את קוראת מלא לאלוהים,את יכולה לשאול אותו עם הוא יכול להפסיק עם זה ופשוט לקחת אותי?״ שאלתי את אימי שבכתה ללא הפסקה על הרצפה,
״לא,לא.אל תגידי דברים כאלה.״ היא אמר ונינעה את ראשה בפראות,
״את רוצה שאני יסבול? כי אני מאוד סובלת פה,חות מזה אני לא יחסר לאף אחד שכחת? אני תוצאה מאונס.״ לחשתי לה בזמן שחיוך מופיעה על פניי,
למה אני מדברת ככה? אני עד כדי כך מסוממת?
״לא! זה לא נכון! זה שקר. די אני לא יכולה להמשיך ככה.״
צעקה בבכי,
היא נעמה הביטה בעיניי הרימה את שתי ידייה,
התקווצתי מחכה למכה,אך היא לא באה,היא הניחה את שתי ידיה החמות פניי וליטפה אותי,והביטה בי בעצב,
״את לא תוצאה מאונס,אביך משקר.
אני התחתנתי עם מישהו לפניו,ואז את באת לעולם,
אבל הכל הידרדר שהכרתי את אביך,הוא הקסים אותי,
הוא אמר לי שהוא רוצה אותי,הוא שימח אותי,אז עזבת את אביך הביאולוגי וברחתי איתו,ואחר כך הוא הראה את פרצופו האמיתי.״ היא אמרה וגרמה לי להיות בשקט,
לפני שיכולתי להגיב רעש נשמע מהדלת,היא הוציאה מהר טלפון,חייגה למשטרה והניחה לי אותו על הצוואר,
כך שאני יוכל לדבר,
״אני מצטערת מתוקה שלי,שעברת את כל זה,אני פחדתי,אבל עכשיו אני עומדת לתקן הכל.״ היא אמרה נשקה למצחי והתקדמה לכיוון הדלת,
״תמיד תזכרי שאהבתי אותך,ותמיד תדעי שגם אביך האמיתי אהב אותך,ולא מאוחד מידי לחפש אחריו.״ היא אמרה לי בדמעות,פתחה את הדלת ודחפה אותו לקחה את המפתח ונעלה את הדלת.
המומה,ועצובה לא ידעתי מה לעשות או להגיד,
״אמא!!״ צעקתי בבכי וניסיתי להתנער,לצאת מהשרשראות המזורגגות האלה.
״אמא!״ צעקתי שוב בתקווה שהיא תחזור,
הטלפון נפל על הרצפה,אבל להתפעתי ושמחתי השיחה נענתה,
״כאן 100 מה מקרה החירום שלך?״ קול גברי נשמע,
״בבקשה! אמא שלי... היא תמות,הוא יהרוג אותה!!״ צעקתי לכיוון הטלפון,
״מי יהרוג אותה? איך קוראים לך?״ שאל השוטר,
״קוראים לי וקסי אלבארס,אבא שלי עומד להרוג אותה!
בבקשה תבואו! הוא עומד להרוג את אמא שלי!״
צעקתי ופרצתי בבכי,
לפתע בום נשמע מכיוון הדלת,הוא מנסה להיכנס,
״אוקיי אפשר את הכתובת וקסי?״ שאל השוטר,
״כ-כן.. זה ***********.״ אמרתי בגימגום,אני עומדת למות,
״אוקיי ניידת נשלחה,וקסי תישארי איתי על הקו,
איפה את עכשיו?״ שאל השוטר,
״אני במרתף,אני קשורה לקיר,בבקשה תגיעו מהר.״
אמרתי בלחץ ופחד,
״אוקיי אל תדאגי,קוראים לי גיא,וקסי איפה אמא שלך עכשיו?״
שאל ופרצתי בבכי,
״היא נעלה עליי את הדלת כדי להגן עליי,אבל זה כנראה מאוחר מידי.״ אמרתי בכיתי,
״אל תגידי את זה וקסי,המשטרה 2 דקות אצלך,תישארי איתי על הקוו בסדר?״ שאל השוטר מנסה להרגיע אותי דרך קולו,
״אוקיי...״ אמרתי בלת ברירה,
גם עם הייתי רוצה לנתק לו לא יכולתי,הטלפון על הרצפה,
עברו כמה דקות,משטרות נשמעו מבחוץ,
״הם נמצאים שם וקסי,הכל בסדר.״ אמר השוטר בהקלה,
אבל הכל היה ממש לא בסדר,
״ג-גיא!! הוא נכנס! אני לא רוצה למות גיא! בבקשה!!״
התחננתי לגיא בטלפון כשהדלת נפתחה וננעלה,
הוא הופיעה,מלא בדם ונראה אחוז טירוף,הוא הסתכל עליי על הטלפון וחייך באכזריות,
״וקסי? מה קורה? מי ניכנס? אבא שלך?! וקסי תעני!״
צעק גיא אך הכל הפך למעומם,הבטתי בו,הוא התקרב עליי
באיטיות,
״וקסי?! תעני לי.״ אמר גיא,אך לא יכולתי לענות,
״זה מאוחר מידי.״ לחשתי והרמתי את עיניי,הוא הופיע מולי,
הוא תפס בראשי עם שתי ידיו,
״אני עוד יחזור,זה לא הסוף.״ אמר וסובב את ראשי,
נשמע קליק והכל הפך שחור.
[הפרק הבא יעלה היום אחריו]
תודהה על הכל זה לא מובן מאליו.
הפרק הבא יעלה היום.
❤️❤️