Part 15

1.6K 96 9
                                    

-וקסי-
[יום ראשון,המשחק של וקסי.]
אני וטלי בהתרגשות יתר,אני לא מצליחה להתרכז,
כולי בלחץ,אני מרגישה כל-כך לחץ,התרגשות,פחד,מלא דברים.
המשחק עוד 5 דקות מתחיל,ג׳ים יושב בחוץ עם מרקוס,
הבאתי להם כרטיסים למקומות הראשונים,
כל-כך רציתי לראות את אמא שלי יושבת שם ומעודדת אותי,
אבל זה לא עומד לקרות.
העפתי את המחשבות מראשי,מנסה לשמור על ראש נקי,
אני יחשוב יותר מדי אני לא אהיה מרוכזת,
בעצם אני כבר לא מרוכזת,אבל אסור לי לחשוב על אמא,
אני יתחיל לבכות והמצב רוח שלי ירד,
נשמע שריקה,עבר כל-כך מהר 5 דקות?
אני טלי ומימי מתחילות להיכנס עם כל שאר חברותינו לקבוצה,
אני בהתקפה,אז אני עומדת בראשון,
עם טלי ומימי בהגנה אז היא עומדת באחרון,וכל שאר הבנות נעמדות בעמדות שלהן,
עוד שריקה שמבשרת על התחלת המשחק,האנדרנלין זורם בגופי,הכדור עף לכיוון טלי,טלי מוסרת לי ואני מנסה להנחיט את הכדור אבל מישהי מהקבוצה היריבה מצליחה להגיע בזמן,
הכדור עף באוויר וחוזר לכיוון אחת מבנות הקבוצה שלנו,
היא מעיפה את הכדור ומצליחה להנחיט אותו על הרצפה,
הקהל צועק בשמחה,ואנחנו נותנות כיפים אחת לשניה,
תפסתי בעיניי את ג׳ים הוא הביט בי וחייך,חייכתי בחזרה,
המשחק ממשיך,1:0 לנו,
לפתע מישהי בלונדינית מהקבוצה השניה מרימה את הכדור לאוויר ומתכוננת להנחיט את הכדור,אבל לפתע היא משנה זווית ובום! אני עפה מהתנופה ומתגלגלת על הרצפה,
גבי נתקע במשהו קשיח,פקחתי קצת את עיניי,הגעתי עד לסוך הרחווה,ונתקעתי בקיר,איזה פאדיחות,
טלי ומימי רצות עליי,וכל שאר בנות הקבוצה,אך קמתי על הרגליים,מכה אחת קטנה לא תוציא אותי מהמשחק,
״את בסדר?״
״את עפת את כל הרחווה.״
נשמעו כמה קראות כאלה אך סימנתי בידי שאני בסדר,
הבטתי לכיוון המקום של ג׳ים,מרקוס והוא היו נראים עצבניים,
סימנתי להם שאני בסדר והם הנהנו לי,
המשחק המשיך והבלןנדינית קיבלה אזהרה,
טלי מוסרת לי את הכדור ואני מצליחה להנחיט מכה,
2:1 לנו,כשעפתי מקודם הכדור נפל ופגע ברצפה,זה היה נחשב
אז הם קיבלו את הנקודה אבל עם אזהרה.
נתתי כיף לטלי,והמשחק ממשיך,ואז עוד פעם הבלונדינית
קופצת ושולחת את הכדור,אך מימי מצליחה להציל אותו,
לפתע שמענו צרחה כולם סובבו את הראש לכיוון הבלונדינית
שעל הרצפה,שצורחת בכאב ותופסת את הרגל שלה,
קארמה.
אבל אני מרגישה רע.
כולם בשוק ובבהלה אנשים מתחילים לרוץ עליה,
לפתע אני שומעת צחוק מכיוון הקהל,אני מסובבת את ראשי ורואה את ג׳ים עומד וצוחק עליה,
חיוך בלתי נשלט עלה על פניי,איזה אידיוט.
לפתע הוא צעק :״מגיע לך!״ לבחורה הבלונדינית,
מימי וטלי פרצו בצחוק וכל שאר חברות הקבוצה גם,
והופתעתי לגלות שגם אני,צוחקת.
-
המשחק המשיך ואנחנו נצחנו 5:3,הבלונדינית שברה את הרגל ויצאה מהמשחק אז היה לנו יותר קל,
כשהושמע שריקת הסיום רצתי לג׳ים בשמחה,קפצתי עליו וחיבקתי אותו הוא חיבק אותי בחזרה,
ואז שאל אותי עם אני בסדר כי ראה איך עפתי,עניתי לו שברור שאני בסדר,
ואז המאמנת שלנו לקחה את הגביע הקטן והלכנו כולנו לבית בשמחה,את המשחק הזה אני לעולם לא אשכח.
-
[יום שני,בבית של ג׳ים]
-ג׳ים,ג׳יימס-
אני מנסה כמה שיותר להכחיש את העובדה שניסיתי להתאבד,
אך זה לא עוזב אותי,הייתי כל-כך אנוכי,
חשבתי רק על עצמי באותו זמן,בת הזוג שלי ואח שלי חיכו לי בבית,ואני נסעתי להתאבד,אני כועס על עצמי כל-כך,
אבל אני לא מראה את זה לאף אחד,
אני לא רוצה שוקסי תדאג לי,הטלפון של מרקוס צילצל,
ומשך את צומת ליבי,מי מתקשר ב2 בלילה למרקוס?
וקסי יושנת למעלה בחדר שלי,ומרקוס בחדר שלו,כנראה שכח כאן את הטלפון שלו,
לקחתי את הטלפון והמילה אבא התנוסס בגדול,
עניתי,
״זה ג׳ים,מרקוס יושן.״ אמרתי ביובש,
״ג׳ים,תמסור למרקוס שאנחנו אוהבים אותו ואנחנו מאוד מצטערים,שלא יכעס עלינו על מה שאנחנו עושים עכשיו.״
אמר אבי בלחץ,על מה הוא מדבר?
״על מה אתה מדבר? למה שמרקוס יכעס?״
שאלתי בכעס ולא הבנתי,
״איך אני מסביר את זה? העסקים יסתבכו,ואנשים מחפשים אותנו,אני ואמא שלך ברחנו,אנחנו לא נמצאים בעיר יותר,
טסנו את שהעיניינים הירגעו,
תגיד למרקוס שישמור על עצמו,ו...תשמור גם על עצמך.״
השיחה התנתקה,מה לעזאזל הלך פה?
ניסיתי להתקשר עוד פעם להסברים אך הטלפון של אבא אפילו לא קיבל את השיחה,
הם עזבו אותנו להתמודד עם הבלאגן שלהם?!
הוא פאקינג רציני?! אני נער בתיכון,
הרבה מחשבות מילאו את ראשי,יצאתי לבחוץ והוצאתי מהאופנוע שלי את הפינקס והעט שלי,
פלאשבק שכתבתי את המכתב הזה לוקסי באותו לילה עלה לראשי,אך ישר דחקתי אותו,להכחיש,חייב להכחיש.
כתבתי את השיחה שלי עם אבא שלי בפינקס ושאני יזכור את זה,הכנסתי את הפינקס עם העט בחזרה ולאופנוע לבשתי את הקסדה ויצאתי לטיול לילה,כן,ב2 בלילה.
האם וקסי תכעס? כן.
-
[7 בבוקר,בבית של ג׳ים.]
-וקסי-
אני ערה מהשעה 6 בבוקר,ואני לא מוצאת את ג׳ים,
וגם מרקוס לא,יש לי הרגשה רעה.
״איפה הוא יכול להיות?״ מלמל מרקוס כשעמדנו במבטבח,
״אתה חושב ש..״ שאלתי את מרקוס והוא ישר נענעה בראשו,
״לא,הוא לא היה עושה את זה שוב.״ אמר מרקוס בהחלטיות,
משכנע את עצמו יותר ממני,
הצצתי מהחלון והאופנוע לא היה בחניה,
״אממ מרקוס? האופנוע לא פה.״ אמרתי למרקוס וקצת פחד נשמע בקולי,
הטלפון שלי צילצל מהמטבח וקצתי לכיוונו,זה אולי ג׳ים,
אך ההקלה ברחה ממני כשראיתי שזה מספר חסום,
עניתי,וקול מבוגר וקצת מפחיד נשמע,
״וקסי אלבארס?״ שאל הקול המפחיד,
״כן?״ שאלתי בחשש,עליתי לחדר של ג׳ים לא רוצה שמרקוס ישמע,
״זה המשטרה את מתבקשת להגיע לכאן בבקשה,
זה בקשר לאביך.״ הדם ירד מראשי,מה אבי קשור?
והוא לא אבא שלי,
״מה- מה זאת אומרת? אני לא מבינה כלום.״
אמרתי ולא הצלחתי לבלוע את רוקי,
״את רוצה הסבר? תבואי לתחנת המשטרה ויתנו לך את כל ההסברים.״ אמר השוטר ואפשר לשמוע בקולו שהוא רוצה לנתק את השיחה הזאת,
ירדתי במהירות למטה,
״מרקוס! אני צריכה טרמפ עכשיו.״ אמרתי וקולי היה נשמע לחוץ,הם רציניים? ככה פונים לבחורה בתיכון?
מרקוס הסכים אבל כשאמרתי לו שאני צריכה לתחנת המשטרה הוא הביט בי בבילבול ופחד,
״וקסי,למה לעזאזל את הולכת לתחנת המשטרה?״
שאל מרקוס בבהלה,
״אני פשוט חייבת זה דחוף,מרקוס.״ אמרתי בלחץ,
הוא פשוט הינהן ונסע לתחנה,
הוא עצר בחוץ ואני רצתי לכיוון התחנה,פתחתי את הדלתות,
והתקדמתי בצעדים גדולים לבחור שישב בקבלה,
״שלום אני וקסי אלבארס,זימנו אותי לכאן.״ אמרתי בקול קצת לחוץ,השוטר ישר קם ממקומו ורץ לאחד החדרים,
4 שוטרים יצאו לכיווני והבילו אותי לתוך חדר חקירות,
״מה הולך פה? אמרתם לי שאתם רוצים להגיד לי משהו על אבא שלי.״ שאלתי בכעס,
השוטר הנהן עליי ואמר וסימן לי לשבת ולהרגיע,
ישבתי אבל לא נרגעתי,שילבתי ידיים והבטתי ב3 השוטרים בכעס מעורבב עם לחץ ופחד,
השוטר 4 עמד ליד הדלת,בודק את השטח,
״וקסי,אנחנו צריכים שתחתמי לנו על הדף הזה,״
אמר איד השוטרים והושיט לי דף עם עט,
״על מה בדיוק אני חותמת?״ שאלתי אותם בחשד,
״על הסכם סודיות,אסור לך לספר שום דבר לאף אחד ממה שאנחנו עומדים לספר לך,״ אמר השוטר האמצעי,
חתמתי,
״כפי שאת יודעת ליאון אלבארס,הוא לא אבא שלך,
ואל פחד הוא לא פה,הוא נמצא בכלא אחר,אנחנו פה כדי לדבר איתך על אביך הביאולוגי,עם את לא יודעת,הוא איש עסקים,
אבל הוא עוסק בעסקות מלוכלכות,ואנחנו? לא באמת שוטרים,
אנחנו אנשים מה-FBI,נשלחנו לכאן כדי לתפוס אותו,
ואת,הדרך הכי קלה שמצאנו,כפי שאנחנו יודעים,הוא עומד לתפוס אותך או את החבר שלך ג׳ים לייק,ויכול להיות שינסו לתפוס גם את אחיו מרקוס לייק,ההורים שלהם השתתפו עם אביך בעסקה,וכשהעסקה התפוצצה הם ברחו,
אביך לא יודע איפה הם,אז הוא יגיע עליכם,כדי לברר,עד עכשיו מובן?״ שאל השוטר,עד עכשיו? יש עוד?!
המוח שלי מתפוצץ,
״אפשר מים?״ שאלתי את השוטר או בחור FBI,לא אכפת,
הוא הינהן ואחד הבחורים בחדר יצא להביא לי כוס מים,
כששתיתי חלק מהדברים שאמר לי קצת התעקלו,
״אני יכול להמשיך?״ שאל אותו השוטר הנהנתי למרות שלא רציתי שידבר,
״ופה אנחנו נכנסים,אנחנו רוצים שתתני לו לחטוף אותך,
אנחנו נאתר אותך עם המשדר שנשטיל בך,וכך נפרוץ למקום נשתלט עליו ונתפוס את אביך.״
אמר הבחור,הוא רציני?
״נשטיל בך? מה אני ארנב מעבדה? אתם רציניים?!
אני בחורה בתיכון! למה אני לא יכולה לקבל חיים נורמליים?!
ולמה נראה לכם שאני יעזור לכם לתפוס את הבן אדם היחיד שנשאר לי מהמשפחה שלי?״ שאלתי אותם,
על גופתי המתה!
״אין לך כל-כך ברירה,הגענו בטוב,אנחנו יכולים לעשות את זה גם ברע,את רוצה שנכריח אותך? אנחנו יכולים לעשות את זה.״
אמר השוטר,
״אתם פאקינג חסרי לב.״ מלמלתי בכעס והתיישבתי על הכיסא
מניחה את הראש שלי בין ידיי,
לפתע הטלפון שלי צילצל,חטפתי אותו משולחן לפני שהשוטרים יגעו בו,ועניתי ישר כשראיתי את השם של מרקוס,
״הלו?״ שאלתי בלחץ,
״וקסי...״ הקול השבור של מרקוס נשמע,
״מרקוס? מה קרה?!״ שאלתי בבהלה ולחץ,השוטרים הזדקפו והביטו בי בוחנים כל פרט,
״וקסי,זה ג׳ים את חייבת להגיע מהר לבית חולים.״ אמר מרקוס,
לפתע שמעתי בכי,חשכו עיניי,ג׳ים.
הטלפון נפל על הרצפה והתנפץ הדמעות מילאו את עיניי,
רצתי לכיוון הדלת אך השוטרים האלה הגיעו ראשונים
וחסמו את את המעבר,דפקתי חזק על הדלת כשהם נעלו אותה והתיישבו חזרה במקומם,
״תתנו לי לצאת!!״ צרחתי עליהם,
״תביאו לה כוס מים,וקסי אני מבקש ממך בנימוס,תשבי,
ותגידי לי מה קרה,ועם מי דיברת.״ אמר השוטר חסר הלב,
אדיש לכל המצב,
-
עבר כמה שעות מאז מה שקרה,אני יושבת בחדר החקירות בצד על הריצפה בפינה,הראש שלי בין ידיי,לא דיברתי עם אף אחד,
לא שתיתי כלום,לא אכלתי כלום,השוטרים ניסו להביא לי לאכול ולשתות אך לא לקחתי או נגעתי בכלום,
ג׳ים בבית חולים,אני לא יודעת מה קרה לו,ואני פה בחדר חקירות תקועה,
לפתע צעדים כבדים נשמעו,מגיעים לכיווני,גופי נמשך מהרצפה וידיים חזקות וגדולות הרימו אותי פקחתי קצת את עיניי השוטר חסר הלב,מרים אותי?
התחלתי לזוז,
״תעזוב אותי,אני לא רוצה שתרים אותי,חסר לב שכמוך.״ אמרתי בבכי,אין לי כבר כוח להילחם,
הוא הרים אותי כמו כלה בדיוק כמו שג׳ים היה מרים אותי,
ג׳ים.
״אני רוצה ללכת לראות את ג׳ים.״ אמרתי בבכי,מרגישה עייפה ורק רוצה ללכת לישון,ולעולם לא להתעורר,לא עד שאני לא ליד ג׳ים.
אם זה בשמים או על האדמה,אני רוצה את ג׳ים.
אלוהים,למה זה מגיע לי,מה עשיתי רע בחיים,למה זה מגיע לי?
השוטר הניח אותי בחדר עם מיטה,וישר נרדמתי.
עם מחשבות על כל מה שקרה וקורה.

הפרק הבא יעלה ביום ראשון,אני שומרת שבת,
אז שבת שלום לכולם!❤️❤️
תודה רבה לכולם.ומזכירה שוב שיהיה עוד ספר שהוא יהיה ספר המשך.
שבת שלוםםם❤️❤️

Thug on a motorcycle/בריון על אופנוע [1]Where stories live. Discover now