Thug on a motorcycle/בריון על אופנוע [1]

Part 18

-וקסי,קסלין-
לקחתי ברצינות את זה שאמרתי שאני יעסיק את עצמי,
אני מימי וטלי יושבות בבית שלי,ועושות מה שכל חברות עושות,מרכלות.
״עוד שניה דפקתי לה בעיטה לראש.״ מלמלה טלי בעייפות,
״למה עוד שניה?״ שאלתי וחייכתי עליה מרימה גבות,
היא צחקקה והיא ומימי הביטו בי,
״מה?״ הבטתי מסביב בבילבול,בדקתי את פניי,
יש לי משהו על הפנים?
״את השתנית,לטובה.״ אמרה מימי,
״תודה.״ אמרתי לה זה באמת מחמיא לי,אפילו שעצוב לי
לדעת שהשתניתי בגלל כל מה שעברתי,
ולא בגלל שהייתי אמורה להשתנות,זה כואב.
״בנות,יש לי רעיון.״ טלי קפצה ממקומה,בשמחה,וקפצה בהיתלהבות בחדר שלי,
״מה?״ אני ומימי שאלנו באותו הזמן,
״נכון אמרת שאת מחפשת מישהו שיגור איתך?״ שאלה טלי וחייכה עליי חיוך זדוני,
״כן...לאן את הולכת עם זה טלי?״ שאלתי חושדת,
״אל תדאגי,מה את אומרת שכל החבורה תעבור לגור אצלך?״
שאלה טלי,
מימי המומה אך חייכה והביטה בי כמבקשת אישור,
כל החבורה זה אומר:טלי,מימי,והחברים שלהן,ועוד בחור אחד שאני בקושי דיברתי איתו,לוגאן בלוק,ועוד בן שקוראים לו מתאו קסטילו.
וואו זה מלא אנשים,וגם יכול להיות שלא כולם יסכימו,
אבל באמת יש מקום בוילה הזאת לכולם.
״זה רעיון טוב מאוד,אני אפילו אוהבת את זה,אבל מי אמר שכולם יסכימו?״ שאלתי אותה ושיניתי תנוחה על מיטתי,
גם כל שאר החדרים בבית שופצו כמו החדר שלי,
״אה,אל תדאגי,זה גיל ההתבגרות.כל נער בגיל ההתבגרות מת לעזוב את הבית.״ אמרה טלי כאילו זה מובן מאליו.
״אז אוקיי,מחר נשאל אותם.״ אמרתי,לא באמת אכפת לי מי יגור כאן,העיקר שהמקום לא יהיה ריק.
קופר סידר לי את העניין עם הרווחה,הם לא ינסו לשים אותי בפנימיה,כי קופר לקח עליי בעלות.
-
מימי וטלי עזבו,ואני נשארתי שוכבת על המיטה
חושבת על מחר,העברה של כולם לכאן זה באמת שינוי ענק,
אבל אולי זה מה שאני בדיוק צריכה?
שינוי ענק? אולי זה יעשה לי טוב? ואולי זה יעשה לי רע,
אבל יש רק דרך אחת לגלות.
אני עושה את זה.
קמתי בבוקר עם מצב רוח טוב,
לבשתי מכנס ג׳ינס כחול וגופיה לבנה צמודה,
נעליי נייק כחולות לבנות,והברשתי את שערי הבלונדיני,
התאפרתי בקטנה,לקחתי את התיק שלי,ויצאתי.
קבעתי עם קופר כל בוקר שיבוא לקחת אותי,
והוא עושה את זה.
אני מאושרת כל-כך שהגעתי לתחנה באותו יום.
״היי ילדה.״ אמר בחיוך ופתח לי את הדלת בחיוך,
״היי אבא.״ אמרתי ופרצתי בצחוק וכך גם הוא למרות שזה לא מצחיק,אבל שנינו יודעים טוב מאוד על מה אנחנו צוחקים.
הנסיעה עברה בסדר,הוא הוריד אותי בחניה של התיכון,
יצאה מהרכב ונשק למצחי,
״תשמרי על עצמך,ושיהיה לך יום טוב,ו-״ לא נתתי לו לסיים את המשפט וחיבקתי אותו,
״תפסיק להיות כזה דאגן,בעצם,ממתי אתה כזה?״ שאלתי אוצו בחשד,
״ממש לא מאז שאשתי איימה עליי שעם אני אתנהג עלייך יפה היא תהרוג אותי.״ מלמל מהר וצחק בהיסטריה,
פרצתי בצחוק,
״היא באמת איימה עליך?״ שאלתי והבטתי בו עדיין צוחקת,
״כן,ואתי היא מכירה שנים! מה זה הסדר עדיפויות האלה?״
מלמל לעצמו,
״טוב,תודה על הברכה של הבוקר ׳תשמרי על עצמך׳ וזה,
ביי,אבא.״ אמרתי לו בחיוך ציני,
הוא שיחק את עצמו בוכה ולחש:״הילדים גדלים כל-כך מהר.״
פרצתי בצחוק,והצחוק הפך לבהלה כשראיתי אופנוע נוסע בכיוון שלי במהירות מפחידה,
צרחתי ונפלתי אחורה כשהאופנוע פגעה בי,
האופנוע הזה מוכר עד כדי כאב,ג׳יימס לייק.
האחד והיחיד.
ניסיתי לקום אך כפות ידי שרפו מכאבים,
ראיתי את הבהלה בפרצוף של ג׳ים כשהוא הוריד את הקסדה,כמעט האמנתי שאכפת לו ממני,הוא שחקן טוב.
קופר רץ לכיווני,יורד על ברכיו מולי,
״שיט,קסלין,את בסדר?״ שאל קופר ועזר לי לקום,
״קסלין?״ שאל ג׳יימס לייק בשאלה והביט בי,
סובבתי את ראשי ממנו,
״קסלין,את מכירה את הבחור הזה?״ שאל אותי קופר בחשד והביט בג׳יימס כאילו רצה להרוג אותו,
״לא,אין לי מושג מי הוא.״ אמרתי לקופר והסתובבתי לעבור של ג׳ים,
״תזהר פעם הבאה,היית יכול לפצוע אנשים קשה.״ אמרתי לו והבטתי בו כאילו היה זר,
לרגע חשבתי שראיתי מבט פגוע ומתייסר בעניו,אך זה ישר נעלם,
״את צודקת,קסלין,אני צריך להיזהר בפעם הבאה.״
אמר ג׳יימס והדגיש את שמי,האמיתי.
הוא בכלל לא יודע שנחטפתי,עם לומר את האמת אף אחד לא יודע.
״טוב ילדון,סע מפה.״ אמר קופר בעצבנות,
ג׳יימס נעץ מבט בקופר אבל נסע משם וחנה את האופנוע בחניה הקבועה שלו,
״את בטוחה שאת בסדר?״ שאל שוב קופר,
״כן,קופר אני בסדר,חוץ מחולצה,היא קצת מלוכלכלת,באסה.״
מלמלתי והבטתי בגופיה הלבנה שהתלכלכה,
״הינה.״ אמר קופר והוריד את החולצה שלו,חושך את בטנו המעוצבת,
״וואו,אבא אתה מתאמן.״ אמרתי בחיוך וחטפתי ממנו את החולצה,לבשתי אותה מעליי ומעל הגופיה,
אני יוריד כבר את הגופיה בשירותים.
לפתע ראיתי את כל החבורה רצה לכיוון שלי,
טלי מימי והחברים שלהן,סטיבן ומתיו,ומתאו ולוגאן.
״קסלין?!״ צעקה טלי,אה כן סיפרתי להם שזה השם האמיתי שלי,שיקרתי ואמרתי שוקסי זה קיצור,
טלי הראשונה לרוץ עליי,קופר כבר הספיק לנסוע,
מסכן בלי החולצה שלו,
״יש שמועות שעשית תאונה,זה נכון?״ צעקה עליי מימי מהצד,
איך כבר התפשט השמועה? רק התחיל היום.
ידעתי שהתיכון שלנו רכלן,אבל עד עכשיו לא ידעתי כמה.
״אני בסדר,וכן עשיתי תאונה.״ מלמלתי,
״עם מי?״ שאלו לוגאן ומתאו ובעיניים היה אש,
וואו.
״תרגעו חברים,אני בסדר.״ אמרתי והרמתי את התיק שלי מהרצפה,
״בואו.״ אמרתי וטלי ומימי נצמדו לחברים שלהם,טלי לסטיבן ומימי למתיו,לוגאן ומטאו התייצבו לידי,
כל אחד מצד אחד,הרגשתי כאילו יש לי שומרי ראש,
ואני חייבת לומר,זה הרגיש כל-כך מגניב.
״קסלין?״ שאל לוגאן,
הבטתי לכיוונו בשאלה ״כן?״ שאלתי,
״זה נכון מה שטלי ומימי סיפרו לנו?״ שאל אותי,
״על הוילה? כן.על זה שאני מאוהבת באחד מכם,לא.״
אמרתי ונעצתי את מבטי בטלי ומימי שצחקו מהצד,
אתמול הן עבדו גם על מטאו וגם על לוגאן שאני דלוקה עליהם,
זה היה מביך.
״יופי,כי אני ומטאו מתכוונים לעבור.״ אמר לוגאן בחיוך ונתן כיף למטאו,
״כן גם אנחנו.״ אמרו מתיו וסטיבן ביחד,טלי ומימי הנהנו איתם,
וואו,עומד להיות כל-כך כיף.
״יש רק חוק אחד.״ אמרתי ברצינות ונעצרתי במקומי,
כולם הביטו בי בפחד וצפייה,
״מי שרוצה להזדיין,לנקות אחריו ולא לעשות רעש.״
אמרתי בהחלטיות,וחייכתי,
לכולם היו מבטים המומים ואז כולם כולל אני פרצנו בצחוק,
-
מטאו ולוגאן היו הראשונים לעבור,אחרי התיכון הם כבר הגיעו עם מזוודות גדולות של בגדים,
הראיתי לכל אחד את החדר שלו,ללוגאן יש חדר פרטי קרוב לחדר שלי,ומטאו נמצא בסוף המסדרון,
לפרוטוקול שמעתי שהוא מזיין הרבה,אני לא רוצה רעש בלילה.
טלי ומימי יושנות עם החברים שלהם,
טלי עם סטיבן,ומימי עם מתיו.
עזרתי ללוגאן לסדר את הבגדים בארון שלו,
הוצאתי בשמים,תכשיטים של גברים,וסכיני גילוח מהמזוודה,
אבל הדבר הזה,תפס אותי לא מוכנה,
קונדומים xL,
פניי האדימו,אוי אלוהים,המוח שלי.
׳זה לא משנה,לג׳יימס עדיין יש יותר גדול.׳ אמר לי תא מחורבן במוח,
אלוהים אני ברצינות עכשיו משווה בין הזין של האקס שלי לזין של הידיד שלי?
מה יש לי?
״תקשיב,אני שמתי אותך קרוב לחדר שלי כדי שלא יהיו רעשים של גניחות,ותסתכל מה אני מוצאת פה.״ אמרתי לא מאמינה,
הוא צחק וחטף לי את החבילה מהיד,
״תרגעי,אני עושה את זה לעיטים רחוקות,״ אמר עליי בחיוך,
גלגלתי עיניים,ויצאתי מהחדר נכנסת לחדר שלי,
-
-ג׳ים,ג׳יימס-
[יומים לפני,בבית חולים.]
צפצופים הם הדבר היחיד שאני שומע,
וזה משגע אותי,
אני לא מאמין שעשיתי תאונה,ועוד עם זקן.
הידיים והרגליים שלי כואבות,אבל אני יכול להוזיז אותן,
לעומתם הראש שלי כואב,כאילו דופקים לי עליו עם מכונת תופים,
הצלחתי לפקוח את עיניי,רופא היה מולי,
״אדון לייק,התעוררת.״ אמר הרופא בחיוך,אני שונא את הרופאים פה,
״די,באמת?״ אמרתי בציניות,
הוא חייך חיוך עצבני,והסתובב ובדק לי את המדדים,
״אחיך היה פה וביקר אותך,התעוררת מוקדם מהצפוי.״
אמר הרופא ודיפדף במחברת שלו,
״מגניב.״ מלמלתי,מה הוא ציפה שאני יקפוץ לו ויגיד:״ברור שהתעוררתי מוקדם מהצפוי,זה אני.״
גלגלתי עיניים,
״היי דוקטור.״ קראתי לו והוא ישר נעמד לצידי בסימן שאלה,
״תגיד,מישהי בשם וקסי הייתה כאן?
שיער בלונדיני עיניים אפורות ויפות,פנים חמודות,קיצר מלאך,
הייתה כאן או לא?״ שאלתי את הדוקטור,
הוא חייך בנחמדות,
״חוץ מאחיך אף אחד לא היה כאן.״ אמר לי והתקדם לכיוון הדלת,אף אחד לא היה כאן חוץ מאחי?
אז איפה וקסי?
אולי קרה לה משהו?
לפתע הדלת נפתחה ושיער בלונדיני הציץ,
וקסי? חשבתי במוחי וקפצתי לישיבה על המיטה,
״מה קורה? בייבי-״ לא המשכתי את המשפט כי ראיתי מי עמדה שם,וזאת,לא הייתה וקסי.
ריאן.
״מה את עושה פה?״ שאלתי בעצבנות,וחזרתי לשכיבה,
משלב ידיים ומביט בה בשנאה,
״אל תתעצבן,אני רק שליחה.״ אמרה לי והוציאה את הטלפון שלה מהכיס,
״עופי מפה.״ אמרתי לה לא רוצה לראות מה יש בתוך הטלפון ולא רוצה לראות את הפנים שלה,
הוא חייכה עליי חיוך מסוכן,
״תאמין לי,כדאי לך לשמוע את זה.״ אמרה והושיטה לי את הטלפון שלה,
לקחתי אותו בגילדות עיניים,
״אני לא מפעיל את זה,עד שלא תגידי לי מה יש בפנים.״
אמרתי לה והבטתי בה בשנאה,
״במילה אחת? החברה שלך.״ אמרה לי ועיניי נשלחו ישר לטלפון,
על המסך היה הקלטה,ממספר חסוי,
הפעלתי אותה והקרבתו אותה לאוזני,מביט בריאן בחשד,
״ריאן גולף,שלחנו לך את המסר הזה כדי להעביר אותו לג׳יימס לייק,ואנחנו בטוחים שאת תעשי את זה,
המשך ההודעה היא לג׳יימס,ג׳יימס היקר,
אנחנו בטוחים שאתה שומע את זה עכשיו,אז יש לנו כמה דברים להגיד לך,
חברתך,וקסי אלבארס,נקצר את זה ונגיד את זה במילה אחת:
עם לא תפרד ממנה,דברים לא נעימים יכולים לקרוא לה,
זאת אזהרה.
אנחנו לא משחקים. אתה רוצה את החברה האהובה שלך חיה?
תעשה את זה.תפרד ממנה.
וכדי שלא תחשוב שאנחנו סתם אנשים שלא יכולים לקיים הבטחות,מחכה לך במשרד בבית חולים שאתה נמצא בו ממש עכשיו,פתק וכמה דברים שיראו לך שאנחנו לא משחקים,
ובודאי אתה שואל למה שלחנו את ההודעה הזאת לריאן גולף,
אז זה פשוט.
אנחנו רוצים שתסגוד בוקסי עם ריאן.
נכון זה פשוט? יופי.
תעשה את זה,אחרת התוצאות לא יהיו נעימות במיוחד.
ההודעה המוקלטת תמחוק את עצמה,אז לא יהיה לך שם רעיות,
מקווים שהבנת את המסר.״
זהו ההקלטה הסתיימה,מה זה הבולשיט הזה?
דחפתי לריאן את הטלפון ליד,קמתי מהמיטה והלכתי לחפש את המשרד של הקומה,
כשהגעתי היה פתק על הדלת,הרמתי אותו והיה כתוב באותיות גדולות:״ידענו שתגיע,ילד טוב.״
קימטתי את הפתק בעצבנות,פתחתי את הדלת וראיתי שולחן באמצע החדר,היה אור שהאיר רק את השולחן,
התקדמתי בעצבנות לכיוון השולחן לא בודק עם יש כאן אנשים,
ועיניי חשכו כשראיתי מה יש על השולחן,
אוי פאק.
תמונות מפוזרות על כל השולחן,תמונות של וקסי.
במקלחת בחדר שלי,בקפיטריה,בכיתה,בסלון בבית שלי,
במיטה שלי,מתאפרת בחדר של אמא שלי.
איך לעזאזל הם השיגו את כל התמונות האלה?!
מרוב שיגעון העפתי את כל התמונות,
מעטפה משכה את צומת ליבי,פתחתי איתה בכעס וקראתי מה שיש בפנים,
״עם רק תחשוב על לגשת למישטרה עם התמונות,
וקסי תפגע,ראית כמה זה היה קל להתגנב לבית שלך ולצלם אותה מקרוב כל-כך,אנחנו חייבים להגיד,שהיא באמת בחורה מרשימה ויפה,חבל שיקרא לה משהו,לא חושב?
זאת היה האזהרה האחרונה מעכשיו,אף פעם לא שמעת הקלטה,
אף פעם לא ראית את התמונות האלה,
רצית להיפרד ממנה מיוזמתך,אתה בגדת בה כי רצית לבגוד בה,
אתה לא מדבר איתה יותר ולא פונה עליה,אתה מהיום הזה שונא אותה.״
העצבים שלי עלו שלב חדש שלא ידעתי שאפשר להעלות,
הם רציניים,כשאני יגלה מי אלה הם לא יחיו,
הם איימו עליי,וגרוע מזה,הם איימו על אהבת חיי,וקסי.
רעיון עלה במוחי,אבל הלב לא אהב אותו.
אני צריך לתת להם מה שהם רוצים,וזה אומר שאני צריך לגרום לוקסי להתרחק ממני,כמה שיותר.
גם עם זה אומר לפגוע בה,הלב שלי נחבט בכאב על המחשבה שאני יפגע בה,
זה מייסר אותי,אבל אני חייב לעשות את זה.
״בשביל וקסי.״ מלמלתי לעצמי,כן,זה בשבילה.
חזרתי לחדר והתיישבתי על המיטה עם פרצוף תחת,
נכנסתי למצב פוקר פייס.
ריאן נכנסה לחדר והתיישבה לצידי,
זזתי ממנה ונתת לי מבט של המוות,אני בוגד בוקסי איתה.
אני לא בוגד בוקסי בכלל,אני רק ירחיק אותה ממני.
״תלכי מפה,לעזאזל.״ לחשתי בכעס ויראן נעמדה,
אני נשכבתי על המיטה,תופס בפניי עם 2 ידי,
לא לבכות ג׳ים,אתה לא בוכה.
אתה גבר,אתה בסדר,אתה מרחיק את וקסי כדי
שהיא לא תפגע,זה הכל.
אתה עושה את זה בשבילה,אתה לא פוגע בה,אתה מציל אותה,
הדמעות דוקרות את עיניי,אך הצלחתי להיכנס שוב לפוקר פייס,
בשביל וקסי. שחזרתי בראשי שוב ושוב,
״ריאן,יש כמה חוקים,את לא מתקרבת עליי,אנחנו רק נקראים ביחד,מבינה,שם נשיקות שם חיבוקים,כלום,מובן?״
שאלתי את ריאן מבלי להסתכל עליה,הכעס שלי עבר את
הרקיע ה7,עוד מעט אומר שלום לאלוהים.
״ברור.״ מלמלה ריאן ושמעתי שמץ של התרגשות בקולה,
ריאן התקדמה לכיוון הדלת פתחה אותה אך לפתע ראתה משהו שגרם לה להסתובב לנעול את הדלת לרוץ לכיווני ולנשק אותי,
הייתי כל-כך בשוק שלא ידעתי מה לעשות,
לא זזתי,וכאן בפעם הראשונה,אני מרגיש כאילו הוטרדתי מינית.
בת זונה.
הנחתי את ידי על כתפיה כדי להעיף אותה אך וקסי נכנסה בדלת,ובאותם רגעים? שנאתי את עצמי שנאת מוות.
הפרדתי את ריאן מהנשיקה בעדינות לא דוחף אותה כי וקסי מול עיניי,אני רוצה להקיא.
הבטתי בוקסי בחוסר רגשות אבל מבפנים הייתי מיוסר,
רציתי שיכנסו וירו בי,אני שונא את עצמי כל-כך.
אבל עם זה מה שיציל את וקסי,אז אני יעשה את זה,
לא משנה כמה כואב יהיה לי,אני מוכן לסבול בשבילה,
״ג׳ים..?״ וקסי גמגמה את שמי,אני רוצה לבכות ולצעוק לה אני מצטער אני בן זונה איימו עליי,רציתי לצעוק לה שאני אוהב אותה ושהכלבה הזאת נישקה אןתי,אבל לא יכולתי,
ריאן סרקה את וקסי בגועל,רציתי לקום מהמיטה ולתת
לה אגרוף,ולהגיד:״למה את משהו,משהו.״
״תעופי מפה הומלסית,את מפריעה לי ולחבר שלי.״
אני קרוב כל-כך מתאבד את זה ולזרוק את ריאן מהחלון,
שתקתי בכאב והבטתי בקיר,
עוצם את עיניי בכאב,ובצער,אני לא רוצה להיות כאן ולראות את אהבת חיי סובלת,
ריאן התיישבה לידי ותפסה בידי לאחר שאמרה את המפשט הזה,רציתי להעיף אותה,אבל התאפקתי,
והזכרתי לעצמי שוב ושוב,זה בשביל וקסי.
וקסי הרימה את ידיה לעינייה ונגבה את הדמעות,
הבטתי בה בפוקר פייס,ורציתי להתנצל ולהגיד כל-כך הרבה.
״איזה חלק שאמרתי היה לא ברור לך? תעופי לנו מהחדר,
הומלסית.וגם,יש לך ריח מגעיל את מסריחה את החדר.״
אמרה ריאן בגועל,וקסי לא נפגע מדבריה,
בזה אני בטוח.
אבל בדרך שבה היא הביטה בי,שבר אותי,אני זה שפגעתי בה.
״ריאן,צאי שניה אני רוצה להגיד לבחורה הזאת משהו.״
אמרתי בחוסר רגשות,
ריאן נשקה את שפתי,יצאה מהחדר ועל הדרך נתקעה בכתפה של וקסי,אני רוצה לצרוח,להרוג מישהו.
״תסביר...״ ביקשה וקסי בשקט ונעמדה במקומה,
״אני לא רוצה אותך,את סתם היית המשחק.
עכשיו תביני את זה ותעופי מפה.״ אמרתי בכעס מזויף,
אני שונא את עצמי.
אני שונא את עצמי.
אני פאקינג שונא את עצמי.
הדמעות ירדו מעינייה,וליבי נקרע ל2 חלקים כשהבין שהדמעות שיורדות מעינייה היפות הן בגללי,
״אני הייתי משחק?...״ שאלה וקסי בלחש,
״כן.״ עניתי וישר סתמתי את פי,מרגיש את המחנק בגרון.
״אתה לא הג׳ים שאני הכרתי,הג׳ים שהציל אותי ונתן לי בית לגור בו.״ לחשה בשקט אך כעס נשמע בקולה,
כן וקסי,תכעסי עליי תרביצי לי אפילו תהרגי אותי,
אבל בבקשה אל תבכי בגללי,אני לא ישרוד את זה.
לא עניתי הבטתי בנקודה אחת בחדר כדי לא להביט בפניה ולראות שהיא נפגעה,ממני.
לא יכולתי,למה זה כל-כך קשה?
״איפה הג׳ים שהכרתי? איפה הג׳ים שהתאהבתי בו?״
שאלה וקסי בבכי,
הדמעות עקצצו בעיניי,לא לבכות,לא לבכות.
״לא כאן יותר,הלך ולא חזר.
עכשיו,תזדייני לי מהעיניים.״ אמרתי באכזריות מזוייפת,
זה קשה,אני מרגיש כאילו הכניסו לי סכין ללב,
וכל מילה שיוצאת מפי ואני רואה את וקסי נפגעת,
מסובבים את הסכין ומכניסים אותה עמוק יותר לליבי,
היא הסיטה את מבטה הצידה משפה עמוק והרימה את ידה,
היא הצביעה בידה על שנינו ושאלה:״אז זהו? זה נגמר?״
שאלה והצביעה שוב על שנינו,
״כן,ואני לא רוצה לראות את הפנים שלך שוב,זונה.״ אמרתי בחוסר רגשות,
שנאתי את עצמי כל-כך הרבה פעמים בעבר,אבל לא שנאתי את עצמי כמו שאני שונא את עצמי עכשיו.
וקסי הסתובבה פתחה את הדלת וברחה בסערה החוצה,
קמתי מהמיטה ונתתי אגרוף לחלון,שובר אותו ופוצע את ידי,
״פאקינג שיט!״
צעקתי בעצבנות,ריאן נכנסה לחדר ואיך כשראתה שיורד לי דם היא רצה עליי,
״פאקינג אחורה!״ צעקתי עליה,אני פגעתי בוקסי,
אבל אולי זה היה לטובה,אולי עכשיו היא תמצא מישהו יותר טוב,הרי זה ברור שאני לא מתאים לה.
אני התנהגתי עליה כמו חרא,היא לא טובה לי,
היא יותר מדי טובה,היא יותר מדי טהורה,ואני?
הפאקינג שטן.
ניסיתי לשכנע את עצמי בלב כשהתיישבתי על המיטה,
שעשיתי את המעשה הנכון.
נכון?
מרקוס פרץ לחדר בעצבים,זורק את השקית שבידו על הרצפה,
״את,לא יודע מי את,אבל תזדייני מפה!״ צעק מרקוס,
ריאן ברחה מהחדר,אף פעם לא ראיתי את מרקוס כועס כל-כך,
הוא הביט בי התקרב עליי,והטיח בפניי אגרוף,
נפלתי על הרצפה,ונתתי לו להמשיך להרביץ לי,זה מגיע לי.
הוא קם מעליי מתנשף,ידיו מלאות בדם,בדם שלי.
״חתיכת ילד זין!״ צעק עליי מרקוס,
קמתי והתיישבתי על המיטה בחוסר אונים,
אני מצטער וקסי,
״מרקוס....תתן לי עוד מכות.״ ביקשתי ממרקוס ראשי מופנה לרצפה,
״מה?״ שאל מרקוס לא מבין,
״תתן לי עוד מכות,זה מגיע לי.״ אמרתי בעצבנות,על עצמי.
״הו,זה בהחלט מגיע לך.״ אמר מרקוס והרים את פניי נותן לי עוד אגרוף,
״חתיכת שמוק.״ מלמל מרקוס בכעס לפני שעזב את החדר בסערה,משאיר אותי לשבת על המיטה,מדמם מהאף.
זה בהחלט הגיע לי.
-
כשהגעתי לבית,ישר עליתי להתקלח,
נכנסתי תחת זרם המים החמים ודמעות עלו בעיניי,
התיישבתי על הרצפה באפיסת כוחות,מחזיק את ראשי בידי,
וצורח בבכי,
אני לא יודע כמה זמן הייתי שם ובכיתי,אך כשקמתי והבטתי בעצמי במראה,הגיע לי להראות ככה,
כמו בחור שדרסו אותו,שהתעללו בו,ששברו לו את הלב,
העיניים שלי היו אדומות,פניי היו חבולות מהמכות של מרקוס והתאונה,
נתתי אגרוף למראה וישר שטפתי את ידי במים,
יורד לי דם,אך לא אכפת לי,זה קצת ממה שאמרתי לוקסי,
מגיע לי שיכאב לי.
׳אבל זה לטובתה.׳ אמר המוח שלי,
נכון,זה לטובתה.
נכון....?
נגבתי את פניי מנסה להסתיר את זה שבכיתי,
והצלחתי.
איך כשיצאתי עם מגבת כרוכה סביב מותניי,ראיתי את השיער הבלונדיני,והמכור עד כדי כאב.
הבטתי בה,רואה אותה מכניסה את כל הבגדים שלה לתיק הקטן שלה בפזיזות,
הבטתי בה בבילבול ידוע,אך היא שמה עליי זין,
היא שמה את התיק על גבה וקמה מתחילה ללכת לכיוון הדלת,
רציתי לרדת על ברכי ולהתחנן עליה שלא תעזוב,
היא פתחה את הדלת לא הסתובבה אך לחשה לי:״
אני רק רוצה להגיד,מזל טוב,על החברה החדשה,ועוד משהו,
עם כל מה שעברתי בחיי,הדבר שהכי הצטערתי עליו היה לתת לך להיכנס לליבי.״ לחשה בקול שבור וטרקה את הדלת,
וזה היה הקש שדבר את גב הגמל,
לבשתי בוקסר בפזיזות ונכנסתי למיטה,בוכה לתוך הכרית בשקט,ושואל את אלוהים בפעם הראשונה:״למה הבאת אותי לעולם הזה?״
אבל ידעתי שוקסי עזבה באשמתי,אני האחראי,
אבל לא יכולתי לעשות דבר,לא כשמאיימים על אהבת חיי.

אוקיי, אז זאת נקודת המבט של ג׳יימס,
מקווה שהבנתם/ן שלא רק לה זה היה קשה,
אל תשנאו אותו,הוא אהב ועדיין אוהב אותה,ואפשר לראות את זה,מקווה שנהינתם,הספר מתקרב לסיומו.
והספר השני עליהם יצא.
תודה רבה על הכל!!❤️❤️❤️❤️🥹🥹