Thug on a motorcycle/בריון על אופנוע [1]

Part 9

"Get out of there,you idiot."
-וקסי-
כשהתעוררתי בבוקר החוסר של אמא הורגש,
ניסיתי לעצור את עצמי מלבכות,אך לא הצלחתי.
זה חזק ממני.
ברחתי לשירותים שבחדר שלי,לא רוצה להסתכן שג׳ים או מרקוס יכנסו ויראו אותי בוכה,
הם אמרו שהם יגיעו בבוקר עד הערב,שבו אני משתחררת.
ישבתי על הרצפה בשירותים ובכיתי עד שכבר לא היה לי דמעות להוציא,
שטפתי את פניי,והבטתי במראה,רזיתי מאוד,
כל הימים שהייתי במרתף לא אכלתי,זה נס שבכלל שרדתי,
ועוד יותר נס,שהלא אבא שלי לא הרג אותי,
גיליתי היום בבוקר מוקדם שקראו לאבא המזויף שלי:
ליאון,ולא גולדן.
עם לומר את האמת ליאון יותר מתאים לו,
ליאון זה שם של בן זונה כמוהו,אז כן,מתאים.
הברשתי את שיערי במברשת שמצאתי על הכיור,צחצחתי שיניים,שטפתי שוב את פניי,
עדיין לא התרגלתי לראות את עצמי בלי עדשות,
אבל מאז המילים של ג׳ים,אני מרגישה יותר ביטחון לגביהם,
אפילו שהוא אמר לי את זה רק אתמול,
העלתי על עצמי חיוך,ויצאתי קצת צולעת לכיוון המיטה,
ג׳ים ומרקוס נכנסו בדלת אחרי כמה דקות שהייתי על המיטה,
ג׳ים היה נראה קצת עצבני,אבל הוא בכל זאת חייך עליי,
ומרקוס ישר קפץ על המיטה לצידי והתחיל לדבר איתי,
איך הוא האח הגדול? ג׳ים נראה יותר בוגר ויותר מפחיד בהרבה,
״שמעתי מה קרה לך,״ אמר לי מרקוס בעצב,
איך הוא יודע?
״איך אתה יודע?״ שאלתי לא מבינה,
״זה הופיע בחדשות,אני רק רוצה להגיד לך,שאם את צריכה משהו על דבר אני פה,רק תדברי.״ אמר לי בחיוך,
חייכתי חיוך קטן,חושש.
ג׳ים שם לב ודחף את מרקוס,התיישב לידי מהצד השני ולחש לי באוזן:״אל תדאגי,אני רוצה לראות מישהו יגיד לך משהו לא במקום על זה.״ חייכתי למשמע מילותיו,
״תודה.״ אמרתי לו גם בלחישה,
״אוקיי! ציפורי אהבה,נגמר לכם הזמן.״ אמר מרקוס
והסתכל על שעונו,כאילו באמת עבר הזמן.
ג׳ים רק דפק לו מבט עצבני ונשכב לידי,בזמן שאני דיברתי עם מרקוס,
-
הגיע הלילה מהר יותר מהמצופה וג׳ים ומרקוס הציעו לי לבוא לישון אצלם,ברור שהסכמתי.
אני עכשיו יושבת על המיטה והדוקטור בודק אותי כמה בדיקות אחרונות,מרקוס וג׳ים עומדים ליד הדלת עם כל הדברים שהביאו לי לכאן,
ומסתכלים על הדוקטור,בוחנים אותו,אני מחייכת לעצמי,
זה די כיף שיש לך שני אנשים ששומרים עלייך.
״הכל בסדר,כל הפציעות והחבלות אמורות להיעלם בתוך כמה ימים,יש לך פתור מהתיכון לבינתיים,אבל עם תרצי ללכת אף אחד לא עוצר אותך,אבל לא לעשות מלא פעילויות,
הגוף שלך לא היה פעיל מלא זמן וזה יכול לגרום לך לסחרחורות בחילות ואפילו התעלפות,עדיף לשבת או ללכת מידי פעם,לא להגזים,ותבואי בסוף השבוע הזה לבדיקה חוזרת.״
אמר הדוקטור,
מרקוס וג׳ים הקשיבו ברצינות למה שאמר,ואני?
ישבתי ובהיתי בנעליי מאחלת כבר לצאת מהמקום הזה.
דמיינתי איזה אוכל אני אוכל ברגע שאצא מכאן,
יש לי כבר ריר בצד של השפתיים,הדוקטור נתן לי כמה דפים,
ושיחרר אותנו,
מרקוס וג׳ים יצאו והתקדמו לכיוון המשרד לחתום על כמה דברים בשבילי,
ואני עומדת מול השידה הלבנה של הבית חולים ומתבוננת בשרשרת הלב של אמא שלי,היא בצבע זהב,
ויש עליה תליון של לב,גדול מידי,הייתי אומרת.
לקחתי את השרשרת הלכתי לכיוון השירותים שבחדרי,
וענדתי את השרשרת על צווארי,
עכשיו אמא שלי תמיד תיהיה איתי,דמעות ירדו מעניי,
אך מחיתי אותם,חייכתי ויצאתי מהחדר שביליתי בו 3 ימים רצופים,סופסוף.
מרקוס ג׳ים ואני יצאנו לחניה נכנסים לג׳יפ השחור של מרקוס,
אני ישבתי מאחורה וג׳ים ישב מקדימה עם מרקוס,
הם אולי אחים אבל הם לא מסתדרים כל-כך,
זה נראה כאילו ג׳ים שונא את מרקוס ומנסה להתרחק ממנו,
לעומתו מרקוס מנסה כל דקה לפתח שיחה עם ג׳ים,הוא נראה כאילו הוא באמת אוהב את אחיו הקטן,
אבל למה ג׳ים מתנהג ככה?
את זה אני יגלה ביום אחר,מה שחשוב עכשיו זה שאני כאן איתם,
הבטתי בהישתקפותי במראה שהייתה בג׳יפ של מרקוס,
ובהיתי בעיניי,מרקוס גם היה מופתע אך כמו ג׳ים הוא אמר שהן יפות מאוד.
זה חימם את ליבי.
השתטחתי על כל המושבים מאחורה,ועצמתי את עיניי,
-
התעוררתי למשמע פלאשים של מצלמה,וקללות כועסות,
פקחתי עין אחת ומצאתי את עצמי בזרועותיו של ג׳ים,
הלב שלי עוד שניה יצא מחזי,
הסתכלתי סביב מחפשת את הרעשים,ומרקוס עמד מולנו וצילם אותנו ביחד,לא נותן לג׳ים להיכנס לבית,
עצמתי את עיניי משחקת את עצמי עדיין ישנה,
״רק תמונה אחת,ואני נותן לך להיכנס איתה.״ לחש מרקוס,
״לך להזדיין.״ אמר ג׳ים בכעס וזז קצת קדימה,
כנראה הצליח להיכנס לבית,
״משבית שמחות,או יותר נכון תמונות.״ שמעתי את מרקוס ממלמל,חיוך עלה על פניי אך מהר הורדתי אותו,
לפתע מישהו לחש לי באוזן משהו,ג׳ים:
״אני יודע שאת התעוררת.״ אמר וחיוך נשמע בקולו,
פקחתי את עיניי ולא יכולתי שלא לחייך,
אך גם להסמיק,כי פניו של ג׳ים היו כל-כך קרובות לשלי,
שיכולתי לראות את העיניים השחורות והיפייפיות שלו מקרוב כל-כך.
האף שלו כמעט נגע בשלי,עניו היו נעוצות בעיניי,
חתיכת שיער נפלה על פניו והרמתי את ידי מוזיזה אותה,
ועל הדרך מרחיקה בין פנינו,
נכנסו לחדר והוא הניח אותי על המיטה שלו.
״אתה יודע,אולי אני צריכה להביא לפה קצת בגדים.״
מלמלתי בעייפות,״זה רעיון טוב,אני אוהב אותו.״ לחש לי ג׳ים,
נשכבתי אחורה על המיטה,
לפתע המיטה שקעה בצידה השני ופקחתי את עיניי,
״אתה יושן איתי?״ שאלתי את ג׳ים,
״כן,יש לך בעיה עם זה,וקסי?״ שאל ג׳ים בקול נמוך וסקסי,
סובבתי את פניי מיד לצד השני שלא יראה איך אני מסמיקה,
״לא,אין שום בעיה.״ לחשתי ועצמתי את עיניי,
״יופי,כי גם לא התכוונתי לקום מפה.״ אמר ג׳ים,חייכתי לעצמי,
ונסחפתי לשינה עמוקה.
-
עיניי מתחילות אט אט להיפקח,משהו כבר נמצא עליי,
ואני לא מבינה מה זה,
אבל אחרי שעיניי פתוחות ואני מבינה מה,או יותר נכון מי,
נמצא עליי,הדם ירד מראשי,
אלוהים! בול פגיעה! ישר על הציצי.
פניו של ג׳ים היו על החזה שלי,הבטן שלי התחילה לפרפר,
והמשולש הקטן שבין רגלי פעם כמו הלב שלי,
זזתי קצת בתקווה להצליח להוזיז אותו,אך במקום להוזיז אותו הערתי אותו,איזה ביש מזל.
ג׳ים פקח את עניו ואיך שהוא קלט את הציטואציה הוא מלמל:״אני בפאקינג גן עדן.״ וחייך חיוך ישנוני וסקסי,
עזרתי אומץ ובקושי אמרתי:״תעיף את הראש שלך משם.״
ניסיתי להגיד בקול הכי יציב שלי,ואכן הצלחתי,בקושי.
״אין פאקינג סיכוי.״ מלמל ג׳ים וחייך חיוך מרוצה,
הוא לא מתכוון לקום.
אלוהים שבשמים,אני מבקשת,לא מתחננת,שתעיף אותו ממני,
טוב עם אלוהים לא עוזר,אז אני יעזור לעצמי.
הרמתי את שתי ידיי בתקווה להעיף אותו ממני,אך ידיו הופיעו בפיתאומיות ליד שתי ידיי וריתקו אותן למיטה.
כן,זהו,אני מתה.
אין תקווה.
לפתע נשמע קול מהדלת,ומרקוס נכנס ממנה,
עם פרצוף משועשע מאוד לנוכח הציטואציה,דפקתי לו מבט מוות,
״תעזור לי.״ לחשתי למרקוס כדי שג׳ים לא ישמע,
״איך בדיוק?״ שאל מרקוס לגמרי משועשע,
״אני לא יודעת,עם הייתי יודעת הייתי אומרת לך איך,אידיוט.״
מלמלתי בעצבנות,
ג׳ים הידק את אחיזתו עליי,אוי לא,הוא התעורר,
״להזדיין לי מהחדר,מרקוס.״ אמר ג׳ים בקול חזק והחלטי,
סימנתי למרקוס בעיניי שלא יעז,אך מרקוס חייך חיוך גדול והתקדם לכיוון הדלת,
״מרקוס!״ קראתי לו,הוא הסתובב ולחש:״אני הולך להכין לאכול,אני כבר בא.״ חיוך מרוצה עלה על פניו של ג׳ים,
״מה?! לא,אל תשאיר אותי פה לבד איתו.״ אמרתי בעצבנות,
אבל מרקוס כבר ברח ונעל את הדלת,
או אני אהרוג אותו.
״יותר טוב.״ מלמל ג׳ים והידק את אחיזתו סביבי,
״רק שתדע,שאני? מאוד עצבנית עכשיו,מאוד.״ אמרתי לו בכעס אך חיוך היה הדבר היחיד שהופיע בפניי,
הצלחתי להשתחרר מאחיזתו והנחתי את ידי על ראשו,
מלטפת את שערו,זה לא כל-כך נורא אחרי הכל.
ג׳ים השמיע גניחת הנאה וגרם לאיברי לפעום אפילו יותר,
הרמתי את ידי ונתתי לו סטירה חלשה בראש,
״שקט,אני לא רוצה לתת לאח שלך את הרעיון הלא נכון.״
לחשתי לג׳ים באוזנו,אבל בליבי? רק רציתי שימשיך לגנוח,
לפתע ג׳ים קם התיישב לידי,
״מה אתה עושה?״ לחשתי כשהוא התקשר לאחיו,
״נותן לו את הרעיון הלא נכון.״ לחש בחיוך מרוצה,אוי לא.
נדפקתי.
אחיו ענה לטלפון,ואיך שמרקוס בא לומר משהו,
ג׳ים לחש לו להיות בשקט הוא שם אותו על ספיקר,
וגנח את שמי בקול,גורם לצמרמורת לעבור בכל גופי,
ג׳ים שם לב לכך וחייך חיוך מרוצה,והמשיך,
״פאק,וקסי.״ גנח בקול,שמעתי את הציחקוק הקטן של מרקוס מהטלפון,
זה כל-כך מביך.
לקחתי אומץ שאני לא יודעת מאיפה לקחתי אותו,
חטפתי לג׳ים את הטלפון,וגנחתי גם את שמו של ג׳ים,
״אוי,ג׳ים.״ גנחתי את שמו בפעם השניה,ג׳ים צפה בי בעיניים בוערות מתשוקה,
ורק עכשיו שמתי לב,עומד לו.
ניתקתי למרקוס את השיחה,חייכתי בחיוך מרוצה,
״זה זקפת בוקר? או שאני עושה לך את זה?״ שאלתי את ג׳ים
בחיוך מרוצה,
״אוי בייבי,את לא סתם עושה לי את זה,
מה שאת עושה לי לא חוקי,תסתכלי עליו,עומד דום מחכה לך.״
לחש לי באוזן,שואב ממני את כל הביטחון שהיה לי,
וגם את המילים.
ואני מוסיפה עוד אחד אחרון,גם את האוויר.
פאק.
״מרקוס מחכה לנו.״ אמרתי מהר ורצתי מהחדר,
משאירה את ג׳ים בפנים לגחך,
חוצפן.אני מאוד עצבנית עליו,אני לא יודעת למה,
אבל אני עצבנית.
מאוד.
כנראה קיבלתי מחזור.
התיישבתי לאכול עם מרקוס המחויך,
״על מה אתה פאקינג מחייך?״ שאלתי את מרקוס,
״אח שלי הקטן טוב במיטה,אה?״ קרץ לי בחיוך והרים את גבותיו למעלה ולמטה,
״סתם גנחנו,כאילו...זה שיחקנו את עצמנו,לא באמת קרה משהו.״ מלמלתי מובכת,
״אבל היית רוצה שיקרא משהו,נכון?״ שאל מרקוס,
ולעזאזל,כן,ברור שכן,
אבל כמובן שאני לא אגיד את זה.
״לא.״ אמרתי וישר העברתי נושא,ג׳ים הופיע למטה לבוש במכנסי טרנינג אפורים וחולצה שחורה צמודה שמחמירה לגופו השרירי,ולי? גורמת להזיל ריר.
״תזהרי,שלא תציפי את הבית בריר שנופל לך מהפה.״
מלמל מרקוס,
״אוי סתום כבר,אתה מדבר מלא.״ אמרתי למרקוס בכעס,
אני עכשיו כועסת על שניהם.
יופי.
עכשיו אני בטוחה בזה,אני במחזור.
״איתכם?-אמרתי והצבעתי על שניהם- אני? לא מדברת.״
אמרתי וקמתי מהשולחן הולכת לסלון,
ג׳ים הגיע והתיישב לצידי,הוא הסתכל עליי אל אני הסתכלתי על הטלוויזיה,
״לך לעזאזל,אני עצבנית עליך.״ אמרתי מבלי להסתכל עליו,
הוא חייך,הרגשתי את זה.
״מה קרה? את במחזור?״ אמר בצחוק,
אך אותי זה בכלל לא הצחיק דפקתי לן פרצוף מוות דפקתי לו כרית בראש,4פעמים חזרתי על אותו פעולה,
״טוב די,אני מצטער.״ אמר לי בחיוך והושיט לי את ידיו כדי לחבק אותי,
״לא סולחת,אתה צריך לעשות משהו יותר טוב.״ אמרתי לו וחשבתי מה אני יתן לו לעשות,
פתאום הוא אומר:״כמו מה? לרדת לך?״ שאל בחיוך וגרם לי להסמיק,
אבל זה הביא לי רעיון,חייכתי מה שגרם לג׳ים למחוק את חיוכו,
״תרד על הברכיים.״ אמרתי בהחלטיות,
״מה? שום סיכוי.״ אמר והאגו שלו הראה את עצמו,
״אתה לא יורד,אני לא סולחת,זה פשוט.״ אמרתי ושילבתי ידיים,
שמעתי אותו רוטן בעצבנות,ולפתע הוא נעמד מולי והתחיל לרדת על ברכיו,
״את עכשיו סולחת לי?״ אמר כשהוא על שני ברכיו,
מולי על הרצפה,
״ברור.״ אמרתי בחיוך ועזרתי לו לקום,
איך שהוא התיישב דפקתי לו עוד כרית בראש,
״אבל חשבתי שאת סולחת לי.״ רטן ג׳ים ושיפשף את ראשו,
״אני כן. אבל אני עדיין עצבנית!״
אמרתי בחיוך,ג׳ים לייק,הלך עלייך.

זה הפרק התשיעי,סליחה שלקח לי כל-כך הרבה זמן,
היה לי בעיה קטנה,אבל הפרק יצא👍🥹  תודה על הכל❤️❤️