לוק רץ במסדרון.
המסדרון היה ארוך וצר, קירותיו מצופים באריחים שחורים כפחם ורצפתו מכוסה בשיש שחור עם עורקים לבנים דקיקים שחוצים אותו, משווים לו מראה שבור.
הוא המשיך לרוץ במהירות קבועה, לא מאט את קצבו אף פעם, משתוקק להגיע לסופו של המסדרון, לדבר שנמצא בקצהו:
אביו, עומד זקוף ובטוח, עיניו מלאות בחום וחמלה, לבוש בגלימת ג'דיי כהה שעוטפת חלוק בצבע ארגמן עשיר, חרב האור הכחולה שלו מתנדנדת מחגורתו השחורה והמבריקה.
לוק רצה להגיע אליו, רצה לפגוש אותו שוב, לראות את פניו, להרגיש בבית אחרי שנים ארוכות של נדודים. הוא חשב שאם ימשיך לרוץ, שאם ימשיך להתקדם במסדרון, חייו יסתדרו, והוא יתעורר בג'ין לין, שלוש השנים האחרונות נמחקו מזיכרונותיו, והוא רק ילד בן 14 שהתעורר מסיוט.
דמותו של אביו החלה לגדול לנגד עיניו של לוק, סימן שהוא מתקרב אילו.
לוק רץ אליו במלוא כוחו ועוצמתו, משתמש ב'כוח' כדי להגיע למהירות לא אנושית וכדי להפוך את דמותו הרצה ללא יותר מכתם מטושטש שמתקדם בקצב מסחרר לעבר קצהו של המסדרון, לעבר האדם שמחכה לו בסיומו.
אבל כאשר הגיע לסופו של המסדרון, נשימתו של הנער נעתקה בבהלה, דמעות מלוחות נקוות בעיניו ומטשטשות את צדי שדה ראייתו.
האדם שעמד מולו לא היה אביו.
הוא היה לבוש בחליפה שחורה ומכנית, קסדה ממורקת שגולפה לצורה המזכירה שלד מכסה את פניו. גלימת בד השתרכה מאחוריו כמו צל אפל, מתנפנפת מאחוריו למרות שלא היה ולו משב רוח אחד במסדרון הסגור.
תחושה מטרידה של דז'ה וו הזדחלה בגופו של לוק, תחושה שכבר ראה את האדם במסכה, שפניו המאיימים היו מוכרים לו מאיפשהו, ממקום שלא ידע מהו.
החיזיון.
החיזיון שקיבל בג'ין לין, לפני כל השנים האלו, כשעדיין היה ילד תמים, כשעדיין היה לו אבא.
הוא התגשם, וזה הפחיד את לוק.
גם עכשיו, כשכבר התאמן שלוש שנים בדרכי הג'דיי, ה'כוח' עדיין הפחיד אותו קצת, הגודל של כל הדבר הלחיץ אותו, גרם לו להרגיש כל כך קטן בגלקסיה העצומה. בידיו מופקד כוח אינסופי, כוח שיכול לשלוט על כל החומר בגלקסיה, וזה צמרר אותו.
"אני יודע שאתה פה, אבא, אני יודע שאנאקין סקייווקר עדיין חבוי אצלך בתודעה," אמר לוק, לא בטוח במילותיו, הפחד עדיין שורר עמוק בתוכו.
"אנאקין סקייווקר מת, מת בגלל שהיה חלש ורכרוכי ונאחז כמו תינוק בשריד האחרון לחייו הקודמים בתור הפאדוואן המסכן של אובי ואן קנובי - אתה," הוא ענה, קולו מלא בזלזול, זלזול המכוון לאנאקין סקייווקר, לחלק במוחו שלוק היה בטוח שנמצא שם והוא מנסה להדחיק.
YOU ARE READING
לא נורמלי - לבד מול האפלה ~הסתיים
Fanfiction*חובה לקרוא את הספר הראשון בסדרה: 'לא נורמלי' לפני שקוראים את הספר הזה* לוק שבור. אביו, שהיה פעם אביר ג'דיי חכם ועוצמתי, פנה לצד האפל כדי להגן עליו, ובמהלך כך שכח אותו והפך לדארת' ווידר חסר הרחמים. עכשיו, שלוש שנים אחרי, לוק נמצא על חללית המורדים, ב...
